מחזקים את הקהילה בשגרה ובמצב חירום
כיצד מתכוננים נפשית למצב חירום בלי לדעת אם ומתי הוא יתרחש? הכירו את מרכזי החוסן שנותנים מענה טיפולי עוד בטרם אנשים מגיעים לשלב הטראומה והפוסט טראומתי, ומטרתם לספק ייעוץ וליווי שינסה למנוע תסמינים של פוסט טראומה
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
למרבה הצער זה כבר הפך למעין סיסמה קבועה - אי אפשר לברוח מהעובדה שהמצב הביטחוני בארץ הוא מורכב מאוד ומלווה רבים מאיתנו עוד מילדות. "מצב חירום" הוא אמנם לא דבר שבשגרה, אך הוא מתרחש לעיתים לא מאוד רחוקות ויש צורך ממשי בהיערכות קבועה אליו ולכן, כמה וכמה גופים מיוחדים אמונים על ההיערכות שבאה לידי ביטוי במגוון רבדים - הכירו את מרכזי החוסן הפזורים בארץ ואת עבודת הקודש שהם עושים:
"הרעיון של מרכז חוסן נולד כבר לפני 11 שנים," מספרת בלה בן גרשון, הממונה על היערכות לחירום וטראומה נפשית במשרד הבריאות. "ההבנה שיש צורך במרכז שיכול לארגן משאבים ולהוביל את נושא החירום הייתה פה אחד וכך הוקם מרכז החוסן הראשון בעוטף עזה בשנת 2007 בשיתוף בין משרד הבריאות, הרווחה, החינוך, רשות החירום הלאומית וכמובן הקואליציה הישראלית לטראומה שהיא גוף מומחה שמפעיל את המרכזים האלה". זה מצייר אולי תמונת מצב די מדכאת, העובדה שברור כשמש שיש צורך במרכזים מהסוג הזה אבל בעצם, מדובר בפרויקט כל כך חשוב, שדי ברור שתוצאות המציאות הקשה היו חמורות הרבה יותר, אלמלא היה קיים.
כיצד נערכים למצב חירום? היכנסו למתחם ערוכים תמיד
אז מה זה בעצם מרכז חוסן? מרכז חוסן הוא כזה שמאפשר לרשויות לפתח ולחזק את חוסנה של הקהילה בשגרה ובשעת חירום לספק לה מענה מקצועי וארגוני הכולל טיפול ראשוני בנפגעי חרדה, למשל, והמשך ליווי וטיפול פרטני או קבוצתי."מרכז החוסן הוקם מתוך זיהוי הצורך במתן טיפולים רגשיים עוד בטרם אנשים מגיעים לשלב הפוסט טראומתי, לספק תהליכי חיזוק החוסן של הקהילה להתמודד עם מצבי חירום וחיזוק המוכנות של הרשות המקומית למצבי החירום," מסבירה אדוה אשל רבינוביץ, ראש חטיבת חוסן לאומי ברשות הלאומית לחירום.
הראשון, כאמור, היערכות לחירום. המטרה היא לפתח יעד מקצועי ומקומי בנושא, לתרגל מצבי חירום ברמת היישוב והרשות, הכשרת צוותי חירום ישובים ושמירה על כשירותם, הרחבת מערך ההתנדבות המקומי לשעת חירום וחיזוק היערכות מערכת החינוך
הכובע השני הוא המערך הטיפולי, הכוונה למתן טיפול פסיכולוגי קצר מועד, התמחות בפוסט טראומה וחרדה, וכן במתן טיפול לטראומה מתמשכת.
הכובע השלישי והאחרון מתעסק בחוסן קהילתי, הכוונה לבניית משאבים של התמודדות וחוסן ברמת הפרט, המשפחה והקהילה. שירותים בדגש על אוכלוסיות בסיכון, כמו ילדים, עולים חדשים, קשישים ובעלי צרכים מיוחדים, פיתוח וחיזוק המנהיגות הפורמלאית והלא פורמאלית יחד עם פיתוח התשתית הקהילתית.
כיום, פועלים בישראל כתשעה מרכזי חוסן, כחמישה מהם נמצאים באזור עוטף עזה, שלושה נוספים ביהודה ושומרון ואחד בדרום המיועד לקהילה הבדואית. כל מרכזי החוסן הללו עוסקים במתן טיפולים לצד הכשרות בעלי מקצוע העוסקים בתחום של טיפול וטראומה, לרופאים, גננות, כל מי שעלול להיות רלוונטי במצבי חירום. כמו כן, במצבי חירום נפתחים מרכזי תמיכה נפשית אליהם יכולים להגיע אנשים המרגישים שהם צריכים עזרה. כמו כן, במצבים כאלה מרכזי החוסן אף שולחים לשטח אנשי מקצוע על מנת לסייע.
"אנחנו רואים במרכזי החוסן האלה כלי מאוד חשוב מבחינת מוכנות לחירום" מסבירה אשל רבינוביץ. "כמובן שכל מרכז חוסן מתמקד בדגשים ובמצבי החירום האופייניים לו לצד הקהילות היחודיות הגרות במקום."
שיתוף הפעולה הבינ-משרדי ניכר כאן מאוד, אחרי הכול מדובר במטרה חשובה מאין כמוה וגם ביטוח לאומי לוקח בה חלק כפי שבן גרשון מספרת "יחד יצרנו נוהל משותף, נוהל חרדה שמאפשר לנפגעי חרדה להגיע ל-24 טיפולים מבלי לעבור בירוקרטיות מקדימות כנפגעי איבה."
אין ספק שמדובר בפרויקט ייחודי, בן גרשון מדגישה שהוא ייחודי רק לנו, "במרכז הטיפולי שלנו נמצאים אנשים שעברו את ההכשרות הכי מתקדמות בכל העולם, כל העיניים נשואות אלינו מהבחינה הזאת, אין שום דבר דומה לזה בעולם". אשל רבינוביץ מוסיפה, כמתבקש, על תכנוני השלב הבא: "אנחנו רוצים להקים מרכזי חוסן בעוד רשויות בארץ יחד עם השותפים שלנו- משרד הבריאות, משרד הרווחה, החינוך ונשמח לצרף לצורך כך, כל משרד אחר שיהיה מעוניין."
בשיתוף הרשות הלאומית לחירום
