אירופה מתגייסת לפתרון המשבר באונר"א
רוסיה, כווית ותשע מדינות אירופיות יעבירו מראש את התרומות לסוכנות הסיוע לפליטים פלסטינים, שנמצאת בקשיים מאז ההחלטה האמריקנית להקפיא את כספי הסיוע
ראש סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים הודיע היום (ג') שרוסיה, כווית ותשע מדינות אירופיות הסכימו להגביר את קצב התרומות לסוכנות - כדי לסייע לפתור זמנית את המשבר שנוצר בעקבות ההחלטה האמריקנית להקפיא את כספי הסיוע.
אתמול: עובדי אונר"א שבתו במחאה על הקיצוץ האמריקני
מזכ"ל אונר"א, פייר קראנבול, אמר שעד כה לא קיבלה הסוכנות מארה"ב פירוט של הרפורמות שהיא מתבקשת שיתבצעו - התנאי שהציבו האמריקנים להמשך הסיוע. לפי קראנבול הדבר מרמז על כך שהמניע להקפאה פוליטי, ולא קשור לפעילות אונר"א אלא להכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל.
התקציב של אונר"א, שמסייעת לכ-5 מיליון פליטים פלסטינים וצאצאיהם, הגיע בשנה שעברה ליותר ממיליארד דולר. הוא כולל שירותי בריאות וחינוך ותוכניות חירום – כמו התמודדות עם נזקי המלחמה בסוריה. ארה"ב היא התורמת הגדולה ביותר לסוכנות, ואחראית לשליש מהתקציב הכולל.
החודש הקפיא ממשל טראמפ את מעבר חצי מכספי הסיוע, וכאמור דרש שבסוכנות יהיו רפורמות כדי שהכסף יעבור. ממשל טראמפ התחייב להעביר השנה 60 מיליון דולר – לעומת 360 מיליון בשנה שעברה. מזכ"ל אונר"א אמר כי כרגע אין סימן למימון אמריקני שעתיד להגיע.
"אין ספק שזה שינוי חמור ודרמטי מאוד בפרמרטים של המימון האמריקני", אמר קראנבול, וכינה את ארה"ב "התורמת היציבה והנדיבה ביותר של אונר"א במשך עשרות שנים". לכתבים בז'נבה הוא אמר: "ברור שיש לנו משימה גדולה מאוד - למלא את הפער הזה".
אונר"א הגיבה להקפאת הסיוע האמריקני בקמפיין לגיוס תרומות, וקראה למדינות שתורמות לה את הכסף לשלם מקדמות. הוא אמר כי שוויץ, פינלנד, דנמרק, שבדיה, נורבגיה, גרמניה, רוסיה, בלגיה, כווית, הולנד ואירלנד הסכימו לעשות זאת. מדינות נוספות שוקלות את הצעד.
"התרומות המקדימות חשובות מאוד כדי לסייע לנו לתפקד בחודשים הקרובים. בוודאי שנוכל להתמודד עם מחסור של 300 מיליון דולר רק עם נשיג הכנסה נוספת מגורמים אחרים במהלך השנה", אמר המזכ"ל.
קראנבול אמר את הדברים בשעה שאונר"א מחפשת 800 מיליון דולר לפעילות החירום שלה בסוריה, הגדה המערבית ורצועת עזה השנה (400 מיליון לסוריה ו-400 לרשות הפלסטינית). בפנייה בשבוע שעבר ביקשה הסוכנות תוספת של 500 מיליון דולר.
"חתמנו על הסכם מסגרת חדש עם ארה"ב בתחילת דצמבר, שבו סיכמנו על כל היבט ביחסים שלנו – ממימון עד שיחות הרפורמה", אמר המזכ"ל. "הם לא הסבירו שהסיבה להחלטה הנוכחית קשורה לרפורמות".
המזכ"ל אמר שהוא מאמין שהסיבה שהמימון הופסק היא ההחלטה האמריקנית להכיר בירושלים כבירת ישראל, וההצבעה נגד ההחלטה באו"ם. "זה ברור מאוד שההחלטה של ארה"ב לא קשורה לתפקוד שלנו", אמר קראנבול. "זה חייב להיות חלק מהדיון שהתקיים סביב ירושלים".
מחר בבריסל: כנס על המשבר המחריף ברצועת עזה
ובתוך כך, מחר יפתח בבריסל כנס המדינות התורמות שמטרתו העיקרית תהיה לקדם דרכי התמודדות עם המשבר ההומניטרי המחריף ברצועת עזה. המדינות התורמות מתכנסות באופן קבוע פעמיים בשנה - באביב ובסתיו - אלא שהפעם מדובר בכינוס שאינו מן המניין לאור המצב הקשה ברצועת עזה.
באופן תקדימי מצרים תשתתף בכנס, ושלחה אליו את שר החוץ סאמח שוכרי וכן את סגן שר המודיעין. על פי הערכות שונות, מצרים החליטה לשלוח לראשונה נציגות מטעמה לכנס בשל החשש הגובר שהעמקת המשבר ההומניטרי ברצועה עשוי להוביל להסלמה צבאית.
בנוסף, הקיפאון המתמשך בהליך הפיוס בין פתח לחמאס הסיט את מצרים מהתמונה בכל הקשור לרצועת עזה, והיא מעוניינת להראות מעורבות בנעשה בה.
בכינוס ישתתפו משלחות מהאיחוד האירופי ומהממשל האמריקני.
הרשות הפלסטינית תיוצג על ידי ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה, ראש רשות האנרגיה וראש רשות המים הפלסטינית. מהצד הישראלי משתתפים בכנס השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב פולי מרדכי.
בכנס צפויים לדון המשתתפים בקידום פרויקטים תשתיתיים ברצועת עזה כמו פרויקט הנחת צינור גז לרצועת עזה שיקל על משבר האנרגיה, בנייה וחיבור קווי חשמל ישירים נוספים מישראל לעזה והעברת עשרה מיליון קוב מים לרצועת עזה. כל הפרויקטים הללו אמורים לקבל מימון בינלאומי אולם הם נתקעו בשל קשיים בירוקרטיים וחוסר עניין של הרשות הפלסטינית לקדמם.
לפנייה לכתב/ת 
