ביהמ"ש נזף במעסיק שחדר לטלפון ומייל של עובד

מייסד חברת "רמפל" השיג בדרך פסולה ראיות שלפיהן סוכן מכירות העביר מידע עסקי למתחרה. שופטת הבהירה: המטרה לא מקדשת את האמצעים

עו"ד רענן פרפריפורסם: 03.02.18 , 07:48

בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה נאשמים מקובלנה פלילית שהגישה חברת "רמפל סלולר סטוקמרקט" נגד סוכן מכירות שלה לשעבר ונגד מעסיקו החדש, ובה ייחסה להם עבירה של מסירת מידע מקצועי סודי. השופטת נעה תבור נזפה במייסד החברה רמי פלר, שהשיג את המידע באופן פסול מהטלפון ומחשבון המייל האישיים של הסוכן, תוך פגיעה בהגינות של ההליך הפלילי.

סוכן המכירות עבד ב"רמפל" כשש שנים, ובקובלנה שהוגשה נטען שב-2010 הוא העביר למעסיק החדש שלו מסרונים ומיילים ובהם מידע עסקי של החברה. הנאשמים טענו מנגד ש"רמפל" מנהלת נגדם מסע רדיפה ונקמה בשל תחרות מקצועית, ושהקובלנה הוגשה לאחר שתיק החקירה הפלילית נגנז על ידי הפרקליטות. לגופו של עניין נטען כי הראיות המבססות את הקובלנה הושגו בדרך פסולה, שבמסגרתה לקח פלר את הטלפון הנייד של העובד וחדר לתיבת הדוא"ל הפרטית שלו.

חדירה לפרטיות

תביעה: 'אימא פרצה לי למייל ופגעה בפרטיות'

עו"ד אלה שינפלד

במסגרת סכסוך משפחתי שלחה אישה תכתובת אישית של בנה המעידה לכאורה על התנהגות פלילית. ביהמ"ש התרשם שהיא פעלה בתום לב

תביעה: 'אימא פרצה לי למייל ופגעה בפרטיות'

המחלוקת המשפטית העיקרית עסקה בשאלת קבילות הראיות, והשופטת תבור החליטה לפסול את הממצאים שקיבל פלר מחיפוש במכשיר, כיוון שהושגו תוך פגיעה בפרטיות. היא הבהירה שחיפוש האמת אינו מטרה שכל האמצעים כשרים להשגתה, ובהיעדר הסכמה של העובד היה עליו לקבל צו שיפוטי.

"מר פלר פגע באופן מכוון בזכות הפרטיות שהיא זכות יסוד חוקתית", נכתב בפסק הדין. "העובדה שבמעשיו אכן גילה ראיות שיכולות לשמש אותו בתביעתו אינה מכשירה את הכניסה לקודש הקודשים של המידע הפרטי".

השופטת פסלה גם את התכתובות שהושגו על ידי המשטרה, שכן גם רמפל וגם החוקרים לא ניסו להפריד ולמיין מחדש את החומרים. "מדובר במסרונים שצירופם לתיק מהווה פלישה גסה לפרטיות ללא כל קשר לעבירה שנחקרה", כתבה. היא הבהירה כי משנפסלו התכתובות - לא נותרו די ראיות להרשעת הנאשמים.

אל החיפוש הבלתי חוקי הצטרפו פגמים נוספים. למשל, זימון הנאשם למשרדו של פלר, שם המתין לו חוקר פרטי שאמר שאם ילכו לבית משפט, "אתה תפסיד את כל מה שלא חשבת שיהיה לך אי פעם", תוך שהשליך לחלל האוויר את המילה "סיקוריטטה" (המשטרה החשאית ברומניה), ביודעו שהנאשם נולד ברומניה.

לפי השופטת, אילו היה מדובר בחקירת משטרה היא הייתה נפסלת תוך ביקורת חריפה על החוקרים.

בנוסף היא הצביעה על התנהלות בלתי ראויה של רמפל תוך כדי ניהול ההליך, שכן פלר שוחח עם החוקר הפרטי שהסנגור התכוון לזמן כעד הגנה. "שיחה כזו עם עד הגנה על ידי מי שבמקור שילם לו עבור השירות... היא בעייתית וזאת בלשון המעטה שבהמעטה", כתבה.

נקבע כי ההליך – שהחל בחיפוש לא חוקי ותפיסת ראיות שלא כדין והמשיך בטשטוש פרטים לא נוחים בעת הגשת התלונה במשטרה – נועד לשרת אינטרס צר של הקובלת, המונע במידה רבה מתחושת נקם כלפי עובד לשעבר. בשל כך, הדגישה השופטת, גם אילו נותרו ראיות קבילות שדי בהן להרשעה, בכל מקרה היה מוצדק לבטל את ההליך מטעמים של "הגנה מן הצדק".