יש לכם חוב לבנק? תקנות חדשות יאפשרו תהליך גבייה הוגן יותר
אלפי לקוחות שצברו פיגור בהחזר חוב לבנק, נדרשים לשלם סכומים גבוהים בהרבה ממה שהיו צריכים. לרובם אין מושג מה גובה החוב האמיתי, ולעיתים עורכי הדין מטעם הבנק מונעים מהם להגיע להסדר. במסגרת תקנות חדשות שייכנסו לתוקף היום נקבעו פעולות להגברת השקיפות וההוגנות בגביית החובות
תקנות חדשות שנכנסו היום (ה') לתוקף, עשויות להקל על אלפי לקוחות בעלי חוב בפיגור לבנקים. זאת באמצעות הסדרת הפעולות שיש לנקוט לצורך הגברת השקיפות וההוגנות בהליך גביית החובות הבעייתי הקיים היום. בין הפעולות: הקמת יחידה נפרדת לטיפול בגביית חובות, מסירת מסמך ללקוח בו יפורטו פרטי הצעת הסדר החוב וקביעת הריבית הנדרשת במסמכים. החיסרון: ההוראה לא כוללת מנגנון אכיפה כלשהו על הבנקים בנושא.
רבים מאלו הנמצאים במצב של חוב בפיגור, פעמים רבות שלא באשמתם, מכירים היטב את הסיאוב ואי הבהירות הקיימים בהליך הגבייה, גם כאשר הם נכונים ומעוניינים להגיע לפתרון כדי להסדיר את חובם. המצב הזה גורם להם בסופו של דבר לשלם סכום גבוה בהרבה ממה שהיו חייבים.
המקרה של אלעד וטלי הוא דוגמה אחת מיני רבות. השניים החליטו להקים עסק קטן בתחום ההלבשה. לצורך הקמת המיזם, הזוג הצליח לגייס כ-300 אלף שקל, חלקו מהון עצמי וחלק בעזרת בני משפחה, אולם הסכום לא הספיק כדי להניע את העסק. הזוג לקח הלוואה בסך כ-100 אלף שקל מאחד הבנקים הגדולים ומחשבונם של השניים ירד מדי חודש החזר ההלוואה.
לאחר תקופה, בשל טעות טכנית, הפסיק הבנק את הגבייה. חלפו מספר שנים והעסק נקלע לקשיים כספיים. בדיוק ברגע הקריטי הזה "נזכר" הבנק בטעותו. הבנק פנה אל השניים בדרישת פירעון מידי של ההלוואה בתוספת ריבית כמובן.
לטענת השניים, הם לא שמו לב להפסקת התשלומים ומאז שכחו מכך בכלל. לדבריהם, הם הביעו נכונות לשלם את חובם אך הסבירו כי במצבם הנוכחי הם פשוט לא מסוגלים לכך. הם הוסיפו, כי אם הבנק יאפשר להם עוד מרווח זמן כדי שיוכלו לגייס כסף להחזר החוב – הם יעשו זאת. הבנק סירב והעביר את הטיפול לידי עו"ד שפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל.
גם כשהצליחו לגייס חלק מהסכום אחרי זמן מה, וביקשו להגיע עם הבנק להסדר, בבנק הפנו אותם חזרה לעו"ד והוא סירב לבקשתם. בינתיים החוב בהוצל"פ תפח.
אחרי שנים בודדות שהחוב הגיע כמעט לכפול מהסכום המקורי, אף אחד גם לא ידע להגיד להם במדויק מה היתה יתרת החוב שלהם ביום שבו התחילו לפגר בתשלומים ומה גובה הריבית שנקבעה ובינתיים זינקה פי כמה.
רק אחרי שלל הגבלות ועיקולים שהוטלו עליהם והפכו את חייהם לסיוט והביאו גם לקריסת העסק, נאות הבנק להגיע איתם להסדר שבסופו שילמו עדיין סכום גדול בהרבה מחובם המקורי.
ריבית של 10,000%
המציאות הזו אינה נדירה. אלפים רבים של חייבים שפיגרו בהחזר התשלומים לבנק – במקרים רבים בשל אירועים בלתי צפויים ש"נפלו" עליהם ושינו את מצבם, גילו במרוצת הזמן כי מדובר בחוב בלי תחתית.
הם נאלצים להתמודד עם שיטות גבייה אגרסיביות וחובות מנופחים בשל ריביות מופרזות, הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין, כשלעיתים כלל לא ידעו על החוב.
החייבים מתמודדים בשתי חזיתות: מצד אחד התנהלות הבנקים, שפעמים רבות לא מאפשרת גישה ישירה וניסיון אמיתי להגיע להסדר, ומצד שני הליכי הגבייה והריבית המטורפת בהוצאה לפועל.
לפני כשנה וחצי פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור על הטעויות הרבות שנעשות בחישובי הריבית בהוצל"פ.
בין היתר כתב המבקר, כי "מתעורר חשש כבד שבמהלך השנים נפתחו, נוהלו ואף נסגרו תיקים שבפועל נגבו בהם סכומים גדולים מהסכומים שהיו אמורים להיגבות". עוד כתב המבקר כי "במשך למעלה מעשור פתחה ההוצל“פ תיקים רבים לגביית חובות בגין הלוואות שנתנו בנקים והמובטחות במשכנתה על דירת מגורים, בריבית החורגת מהריבית המרבית הקבועה על פי צו הריבית".
אחת הדוגמאות ההזויות שמוזכרות בדו"ח היא מקרה בו בנק הגיש תביעה להוצל"פ נגד לקוח וביקש כי החוב בסכום של כ-40 אלף שקל יישא ריבית הסכמית של כ-10% לשנה, ואולם בטעות נרשם בהוצל"פ במקום 10% שיעור של 10,000%. בתוך חצי שנה תפח החוב ל-2.3 מיליון שקל, הוטלו 13 עיקולים על חשבונות החייב והושת עליו שכר טרחת עו"ד בסכום של 57 אלף שקל.
בעקבות הביקורת הקשה בנושא, למעשה גם בבנק ישראל מודים כי קיימת הפקרות בהתנהלות הבנקים בעניין. כך, למשל, הבנק לא נותן גילוי נאות מפורט לגבי החוב. אין פירוט של הריביות, מה גובה ריבית הפיגורים וכיצד היא מחושבת, לא ברור הממשק שבין ריבית הפיגורים בבנק לבין הריבית שנגבית בהוצאה לפועל ועוד שלל בעיות.
התקנות החדשות שייכנסו, כאמור, לתוקף היום, בהוראת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, קובעות את הפעולות שיש לנקוט לצורך הגברת ההוגנות והשקיפות בעת גביית חובות מלקוחות. אמנם התקנות לא פותרות את כל הבעיות, אך הן צפויות לשנות את המציאות המקוממת.
פירוט ברור וגישה בלתי מוגבלת למידע
ההוראה קובעת בין היתר כי הבנקים חייבים להקים יחידה נפרדת לטיפול בגביית חובות, שתפקידה להבטיח את הטיפול הנאות של הבנק בהליכי הגבייה. כיום, נאלצים לקוחות הבנק שנקלעו לחובות, להתנהל מול פקידי הבנק, שלעיתים לא מוסמכים כלל להגיע להסכמים עם הלקוחות במטרה לפתור את הבעיה שנוצרה בחשבונותיהם, או אפילו במקרים מסוימים יש להם "מטען רגשי" שלילי כלפיהם.
הלחץ בו שרויים הלקוחות, בעת ניסיונותיהם להימנע מהגשת תביעה נגדם, הוביל לקוחות רבים לחתימה על הסדרים, מבלי שהבינו את תוכנם. לעיתים ההסדרים הללו אף הרעו את מצבם, כמו למשל על ידי יצירת שעבודים נוספים והגדלת ביטחונותיהם, שלא לצורך.
כדי לפתור את הבעיה הזו ההוראה קובעת כי הצעת בנק ללקוח לעריכת הסדר חוב תלווה במסמך בכתב שיימסר ללקוח, בו יפורטו פרטי ההצעה. במסירת מסמך כתוב ומסודר, יתאפשר ללקוח להבין טוב יותר את משמעות ההסדר והשלכותיו, לשקול צעדיו בתבונה, וכן לחייב את הבנק בעמידה בהתחייבויותיו.
הוראה נוספת שנקבעה, מטילה על הבנק חובה לשלוח ללקוח הודעה ומכתב התראה מפורט בדבר הפיגור בתשלום הלוואתו, ולאפשר לו גישה למידע אודות חשבונו בכל שלב של הליכי גביית החוב. הוראה זו משנה את המצב השורר כיום, בו לקוחות אשר חשבונם "מועבר לתביעה", כהגדרת הבנק, מנועים מכל גישה אפשרית לחשבון, ומקבלת מידע שוטף אודותיו.
בנוגע לחישוב הריבית בהוצאה לפועל - הוטלו על הבנק חובות שונות בנוגע להליכי פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגד הלקוחות החייבים, המחייבות את הבנק לבסס את הריבית הנדרשת במסמכי ההלוואה ובהסכמים. כן נקבע, כי התאגיד נדרש לבצע מעקב אחר פתיחת תיקי לקוחותיו בלשכת ההוצאה לפועל, ולוודא כי צויינו בהם נתונים נכונים.
אחת התלונות הנפוצות ביותר בתחום הזה, היא שאחרי שהבנק העביר את התיק לטיפול עו"ד, שגוזר כמובן קופון שמן של שכר טרחה, בבנק לא מעוניינים לתקשר עם החייב ומפנים אותו לסגור את העניין עם עורך הדין.
אילו היה הבנק מסכים להיפגש עם הלקוח, ייתכן והיו מגיעים להסדר חוב, אולם לעורך הדין יש לעיתים אינטרס אחר והוא לא ממהר להסכים להסדר, מה שגורם לחוב להמשיך ולהתעצם.
ההוראות מסדירות גם את פעולות הפיקוח והבקרה של הבנק על עורכי הדין שלו , וכן את שכר הטרחה.
חסר מנגנון אכיפה
למרות המהלך הנדרש, בבנק ישראל השמיטו חלק מסעיפי ההוראה שהופיעו בטיוטה המקורית ונוגעים לאופן חישוב הריבית, ובהם שיעור ריבית הפיגורים המקסימלית שהבנק יכול לגבות. לטענת בנק ישראל "חוק אשראי הוגן" המגדיר את הריבית המקסימלית בהלוואות באופן כללי וצפוי להיכנס לתוקף באופן מלא עד סוף השנה, אמור לתת מענה לנקודה הזו ולכן לא כללו את הנושא בהוראות האלו.
"הוראה זו ואף חוק אשראי הוגן ישפרו את עמידתם של לקוחות הבנקים חסרי היכולת ונעדרי ייצוג, אל מול הבנקים", אומר ל-ynet עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית. "צריך לקדם בברכה כל הוראה מסוג זה בתקווה כי יש בה משום צעד ראשון להגברת ההגינות והכבוד כלפי הלקוח".
עם זאת, נרקיס מדגיש כי ההוראה לא מכילה מנגנון אכיפה כלשהו על הבנקים, ואינה קובעת כללים ברורים בדבר אכיפתה ויישומה, לרבות הטלת עיצומים כספיים על הבנק המפר הנחיות אלו. "המציאות הזו מותירה, עדיין, את חוסר האיזון המובנה במערכת היחסים בין הבנק ללקוח, כשמחד- על הלקוח מוטלות סנקציות מרחיקות לכת בגין כל הפרה מבלי שיהיה לו כוח להתמודד מול המערכת האימתנית, ומנגד לא נקבעו סנקציות ברורות וחד משמעיות שיאכפו על ידי הפיקוח על הבנקים במקרים של הפרת חובותיו".
לפנייה לכתב/ת 
