המתאגרף שהתחרה בעולם וחוזר לאמן בארץ
בזמן שכל חבריו ניצלו את תקופת השחרור מהצבא לבילויים, מסיבות ופסיכומטרי, נסע איילון קדם לניו יורק במטרה להפוך למתאגרף מקצועי. במשך שנים הוא חווה את רגעי התהילה וגם את הצדדים הפחות יפים של עולם האיגרוף המקצועי. כיום, בגיל 33 הוא שב לארץ ומתכנן את המשך דרכו כמאמן כושר המשלב רפואה אלטרנטיבית
זירות מאובקות, גבריות מחוספסת מהדור הישן ומכונים מחתרתיים נודפי ריח זיעה: לישראלי הממוצע המילה "איגרוף" מביאה למגוון אסוציאציות שלרוב יתקשרו בקלישאות הוליוודיות כאלה או אחרות. בעוד במקומות אחרים בעולם הענף משגשג, דווקא בישראל הקטנה התחום עדיין לא מפותח דיו, אך אילון קדם לא ממש טרח להתעכב על הפרט המינורי הזה בדרך להגשמת חלומו.
אילון, יליד הרצליה, רק בן 33, ושום מבט בו אינו יכול להסגיר את עיסוקו בעשור האחרון: מתאגרף מקצועי באיגוד האיגרוף האמריקאי. לאחר שנים בתוך הקלחת המבעבעת של הסצנה הכבדה בניו יורק, הוא שב כעת לארץ ומתכנן את המשך צעדיו הבאים, כמאמן כושר המשלב עקרונות מעולם הרפואה האלטרנטיבית.
כתבות נוספות:
מהאבא עד אחרון הילדים: משפחת פרידמן אלופת קראטה
ההסבר המדעי: איך לשרוף יותר קלוריות בפחות זמן
כושר בלי תירוצים: קבוצות הריצה החינמיות בת"א
כמי שלא התעסק בספורט לאורך רוב שנות ילדותו ונעוריו, לבש אילון לראשונה את כפפות האיגרוף רק בתקופת הצבא. "רציתי מאוד להיות קרבי והשייטת הייתה החלום שלי", הוא מספר. "לאחר ניסיונות קבלה שנכשלו בגלל קוצר הראייה שלי קיבלתי תפקיד פיקודי בחיל הים, אך משהו היה חסר. כחלק מהחיפוש שלי אחר אקשן הגעתי למכון האיגרוף".
עד מהרה הוא התאהב בספורט הלוחמני. למעשה, מאותו רגע בו נכנס למכון האיגרוף הוא מעולם לא ממש עזב. הוא החל לצבור ניסיון באיגרוף חובבני, מעט זמן אחר כך כבר הגיע הקרב הראשון. "זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בזירה", הוא נזכר. "חטפתי מכות רצח: סבלתי מאף שבור והזדקקתי לתפרים, אבל באותו רגע החלטתי שאני הולך על זה עד הסוף".
עבודה במשרה מלאה
על מנת להתקדם בעולם האיגרוף, אילון ידע שעליו למצוא מאמן מוכשר דיו שיכין אותו לתפקיד על הצד הטוב ביותר. לאחר חיפושים לא מעטים נמצא האיש שיוכל לקחת עליו את כובד האחריות: סרגיי דבאקוב, אלוף עולם ואירופה לשעבר, אליו הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה ויינשטיין, שהיה אלוף הארץ באיגרוף לנוער בצעירותו, והעניק לאילון מניסיונו האישי.
"עבדנו ברצינות הרבה מאוד זמן, התחלנו לעשות תחרויות בארץ וזה הלך די טוב". הוא החל לצבור ניסיון ומיומנות. כשהגיע יום השחרור מהצבא, ומשהבין שהאולימפיאדה עוד רחוקה והאפשרויות למתאגרף החובבן בארץ מוגבלות - ההחלטה הייתה ברורה: הוא נוסע להתמקצע בחו"ל.
"יהודה מצא לי קרבות באירופה, באנגליה. אני חושב שיום אחרי הייתי על מטוס לאנגליה בדרך למחנה אימונים, שם גם עליתי לקרב המקצועי הראשון שלי. הלך שם די טוב", הוא נזכר. לאחר מחנה האימונים, בעצת מאמניו, החליט אילון ללכת על כל הקופה ולטוס לחפש לעצמו מאמן אישי בניו יורק. הוא לא היסס, אפילו לרגע, ועזב את כל חייו בישראל לקריירה עליה חלם.
איגרוף מסביב לעולם
בניו יורק הוא חי את הזירה במלוא מובן המילה. "זו עבודה במשרה מלאה. מתאמנים פעמיים ביום, שעתיים לפחות בכל אימון. הקרבות מחולקים לפי קטגוריית משקל אז ההקפדה על תזונה היא מאוד מדויקת, אתה אוכל הכול מדוד ומחושב. בנוסף לאימוני האיגרוף יש אימוני שיפור ביצועים וכושר. מבחוץ זה נראה לאנשים כספורט אלים אך מי שחווה את זה מבפנים יודע שזה ספורט גאוני, שחמט פיזי, כשכל הרעיון הוא לקחת את הכוח של היריב ולהשתמש בו כנגדו. אתה עושה את זה עם המון כלים שאתה צובר במרוצת השנים".
במשך שש שנים הוא נלחם בקרבות בכל העולם בקטגוריית משקל נוצה. הוא נלחם בניו יורק, בלגיה ומקסיקו, בין השאר גם בקרבות מקדימים לאירועים המרכזיים, אך גם בתחרויות בהן כיכב באירוע המרכזי. ההשקעה ושמו הלכו לפניו והוא דורג מקום 270 בעולם.
אך לא הכל היה מתוק. המרחק הפיזי והמגורים בעיר הזרה הוכיחו לו שלכל חלום יש מחיר. "היה לי מאוד מאוד קשה. דווקא בניו יורק עם כמות האנשים הגדולה אתה מרגיש הכי בודד". גם שגרת החיים האינטנסיבית לא הייתה קלה."התחריתי בקטגוריה של 54 ק"ג אבל הייתי בכושר טוב ושקלתי 64 ק"ג, ככה שלפני כל קרב, כחלק ממחנה האימונים הייתי צריך לרדת במשקל, זה היה הורג אותי. צריך המון משמעת. בזמן שכל החברים שלי חגגו את החיים בחו"ל הייתי קם כל יום בארבע בבוקר. בתחום הזה אתה צריך להיות יותר טוב מכולם ולעשות את האקסטרה מייל כל הזמן. זה לא פשוט, בטח כשאתה בן 20 וכולם מסביבך נהנים".
צפו באילון מתמודד מול סטפן ג'אמוי בקרבות המקדימים, שנערכו במסגרת אליפות אירופה במשקל נוצה בבריסל:
"ילד, אתה יודע איפה אתה?"
"בהיאבקות אין מקום ראשון: זה או שאתה מנצח או שאתה מפסיד", אומר אילון, אך לפעמים בזירה גם סולם עדיפויות זה מיטשטש. "בקרבות המקדימים של סול אלווארז "קנאלו" (מתאגרף מפורסם) במקסיקו, נתתי מכות לבנאדם שהיו הורסות עיר שלמה והוא פשוט לא נפל. הגיע הסיבוב האחרון והקאטמן (שומר הביטחון של הזירה בין סיבובים) ניגש אליי ונתן לי סטירה ממש חזקה. לא הבנתי מה קורה ואז הוא שאל אותי באנגלית: 'ילד, אתה יודע איפה אתה? אתה במקסיקו! אם לא תיתן לבחור הזה נוק אאוט בסיבוב הבא אתה הולך הביתה עם ההפסד'.
"המאמן שלי קרא לי אליו והסביר לי איך להטעות את היריב. הגיע הסיבוב האחרון ואני מנסה ומנסה ולא מצליח להפיל אותו, כשהמאמן שלי צועק עליי מאחורה לעשות את המהלך. ביצעתי עליו הטעייה: הוא נכנס - בא עם מכה ימנית גדולה ואני נתתי חצי צעד אחורה וחזרתי עם ימנית גדולה משלי. הבחור שכב על הרצפה, התחילו לספור עד 200 וכל מה שעניין אותי היה לרוץ למאמן שלי לחבק אותו, לא היה אכפת לי מהניצחון".
לאחר שהתקדם וצבר ניצחונות, הגיעה נקודת המפנה בקרבות המקדימים לאליפות העולם, שהתרחשה בין מאני פאקיו ומיגל קוטו בלאס וגאס. "זה היה קרב גדול באותה שנה", נזכר אילון. "עליתי בתור אנדרדוג נגד אלוף עולם לשעבר ושם חטפתי מכות של ממש. השופט הפסיק את הקרב בסיבוב השני, לא הלך טוב".
אמנם המכות והזעזועים שהוא חטף החלימו, אך מהפגיעה הגדולה במורל שספג באותו לילה בלאס וגאס התקשה אילון להתאושש. "משהו כבר לא היה אותו דבר ומשם הכל הידרדר. כבר לא נלחמתי באותה הצורה", הוא אומר. במשך השנתיים הבאות הוא ניסה להמשיך להתחרות ללא הצלחה יתרה. היה נדמה כי תם פרק המתאגרף בחייו, אך הוא היה מעודד. "כשהבנתי שאני לא מייק טייסון הבא ידעתי שאני בן 27 והכל עדיין פתוח לפניי. החלטתי לפרוש ולהתעסק באימון גופני".
המתאגרף שהפך למאמן
בנוסף לאימוני איגרוף אותם הוא המשיך להעביר, אילון מימש את תוכניתו להפוך למאמן אישי והחל ללמוד ב-National Academy Of Sports Medicine, את תורת התרגול המתקן (Corrective Exercise).
"אם אתה יושב כל היום מתקצרים ונחלשים לך שרירים מסוימים, דבר שמוביל לכאבי גב תחתון או ברכיים. מה שאני עושה זה למתוח את אלה שמתקצרים ולחזק את אלה שנרדמו - וזה מה שמחזיר את הגוף לאיזון", הוא מסביר ומסייג כי זהו רק השלב הראשון, שמטרתו לטפל בסימפטום. על מנת לטפל בבעיה עצמה, הוא משלב באימון עקרונות מעולם הרפואה האלטרנטיבית.
"אני נמצא כבר בשנה השנייה ללימודי השיאצו ושם אני לומד איך להיפטר משורש הבעיה. ברפואה היפנית כאבי גב בדרך כלל מצביעים על חוסר תפקוד של הכליות, או כאבי שכמות מצביעים על חוסר תפקוד של הכבד, למשל".
מה הלאה?
"חזרתי עכשיו לארץ ואני עדיין מחפש את עצמי. לפני כמה חודשים נפתחה לראשונה נבחרת האיגרוף האולימפית בארץ שמנוהלת על ידי יהודה (ויינשטיין) וכרגע מתאמנת שם רק קבוצת בוגרים. השאיפה שלי היא שתיפתח גם נבחרת לנוער בה אוכל לשמש כמאמן ולהוביל את דור העתיד. אני מאוד אוהב לעבוד עם ילדים וזאת הזדמנות אדירה לקדם את הענף הזה בארץ, זה משהו שעוד לא קרה ואני חושב שיש לזה פוטנציאל מאוד גדול.
"בנוסף לזה יש לי את הלקוחות הפרטיים אבל עוד אין לי כיוון מדויק. החזרה לארץ הייתה אחת ההחלטות החשובות שעשיתי בחיים. היה מאתגר לחזור אחרי 10 שנים כי הלך לי שם טוב והכרתי הרבה אנשים במהלך התקופה, אבל זה היה מעשה נכון, בסופו של דבר".
לפנייה לכתב/ת 
