ראש ממשלת פולין: "הפצת האמת על השואה - לא משימה רק של ישראל"
בנאום שנשא בטלוויזיה הפולנית התייחס מטאוש מורבייצקי לאישורו של "חוק השואה" בסנאט: "מבינים את רגשותיה של ישראל, אך מוות וסבל במחנות הריכוז של הנאצים היו חוויה משותפת של יהודים, פולנים ואומות אחרות". מוקדם יותר: ישראל ביקשה לדחות את ביקור ראש המל"ל הפולני
"הפצת האמת על השואה היא לא רק משימה של ישראל, אלא גם של פולין". כך אמר אמש (ה') ראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי, במסר לאומה ששודר בערוץ הטלויזיה הפולני TVP, ברקע אישורו בסנאט של החוק שיאסור הטלת אחריות על פולין לזוועות שביצעו הנאצים במלחמת העולם השנייה. "אנחנו מבינים את רגשותיה של ישראל ואנו צריכים לעבוד רבות על מנת לספר ביחד את סיפורנו המשותף והמורכב", הוסיף.
"מדובר במאבק על אמת אוניברסלית שמהווה אזהרה לעולם כולו", אמר מורבייצקי. "כיום, כאשר העולם נאבק שוב עם בעיות של אנטישמיות, ממשלת פולין אומרת באופן ברור: אין יותר מקום לשנאה ולעיוות של ההיסטוריה. האומה הפולנית סבלה סבל עצום במהלך מלחמת העולם השנייה. כל ארצנו הייתה תחת הכיבוש הגרמני והסובייטי, וכל משפחה פולנית התאבלה על אובדן יקיריה. מוות וסבל במחנות הריכוז הנאציים היו חוויה משותפת של יהודים, פולנים ואומות אחרות".
"היהודים הם מרכיב בלתי נפרד מהמורשת הפולנית, אולם בלחימה בטענות השקריות שפולין הייתה חלק ממכונת ההשמדה הגרמנית, פולין נמצאת בצד של האמת", הבהיר. באשר לקידום החוק הוסיף מורבייצקי: "אנחנו רוצים להילחם בשקר - ולכן אנחנו מקדמים את החוק. המחנות שבהם נרצחו מיליוני יהודים לא היו פולניים - אמת זו חייבת להיות מוגנת משום שהיא חלק מהאמת על השואה".
"שקר אושוויץ", להגדרתו של מורבייצקי, "אינו רק הכחשה של פשעים גרמניים. אחת הצורות הגרועות ביותר של השקר הזה היא להמעיט מאחריותם של המבצעים בפועל, ולהעניק את האחריות הזאת לקורבנותיהם".
"השואה הייתה פשע שלא יתואר, ומזה שנים רבות פולין רודפת אחר אנשים שמנסים להכחיש את הסבל שנגרם לקורבנות הטרור הנאצי. פולין הייתה הקורבן הראשון של הרייך השלישי".
57 מחוקקים הצביעו בעד החוק, 23 התנגדו לו ושניים נוספים נמנעו. מפלגת החוק והצדק, שמקדמת את הצעת החוק, אמרה כי הרקע להצעה הוא המאבק שהיא מנהלת נגד הקריאה למחנות השמדה כמו אושוויץ "מחנות השמדה פולניים", כיוון שמדובר במחנות נאציים על אדמת פולין.
יו"ר הסנאט סטניסלב קרצ'זווסקי אמר: "הייתה פגישה של ראשי המפלגה. שוחחנו ארוכות על המצב. אנחנו מאוד עצובים ומופתעים מכך שהמאבק שלנו על האמת ועל כבודם של הפולנים נתפס באופן שכזה".
סגן שר המשפטים, מרצ'ין וורצ'ול, אמר כי "חקר העבר אינו מאוים בשום צורה. אין שום איום על דיבור וניתוח העבר, אפילו האפל ביותר - פרק מביש בעבר הפולני. פולין היא מדינת חוק דמוקרטית המכבדת את חופש השיח הציבורי, את החופש המדעי ואת הזכות למתוח ביקורת".
מחלקת המדינה האמריקנית התייחסה שלשום להצעת החוק וקראה לפולין שלא לקדם אותו. דוברת מחלקת המדינה אמרה כי ארצות הברית מבינה שהגדרת מחנות השמדה כמו אושוויץ כ"מחנות פולניים" אינה נכונה, אך היא חוששת שהחקיקה עלולה לערער את חופש הדיבור ואת המחקר האקדמי בנושא השואה.
"אנחנו מודאגים מההשלכות של הצעת החוק, אם תתקבל, על האינטרסים האסטרטגיים של פולין ועל היחסים שלה - כולל עם ארה"ב וישראל", אמרה הדוברת. "אנו מעודדים את פולין לבחון מחדש את החוק לאור השפעתו האפשרית על עקרון חופש הביטוי ועל יכולתנו להיות שותפים יעילים".
נדחה ביקור ראש המל"ל הפולני
מוקדם יותר אמש נמסר כי על רקע אישור "חוק השואה" על ידי הסנאט הפולני, ישראל ביקשה לדחות את ביקורו המתוכנן של ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בפולין, פאוול סולוש, שהיה אמור להגיע ארצה ביום ראשון. ישראל הסתפקה בצעד הזה של דחיית הביקור ולא החזירה בשלב הזה את השגרירה מפולין, כי בארץ עדיין חושבים שנשיא פולין אנדז'יי דודה יתקן את החוק לפני החתימה עליו. במידה ולא - שוקלים צעדי מחאה נוספים.
חשוב לשים לב שישראל לא מאשימה את פולין בהפרת סיכום, אלא בכך שפעלה בניגוד לרוח שיחת נתניהו-מורבייצקי מיום ראשון השבוע, שעסקה בדיאלוג בניסיון להגיע להסכמה על החקיקה. עולה השאלה מה קרה מאז יום ראשון ולמה הפולנים לא המתינו. אחד ההסברים הוא שהם שלא אהבו את דברי נתניהו בטקס יום השואה במוסקבה לצידו של שנוא נפשם, ולדימיר פוטין. נתניהו לא הזכיר את פולין אך דיבר על החשיבות של הפצת האמת על מה שקרה במלחמה. גם האיזכור של שחרור מחנה סוביבור בדברי נתניהו נגע בסוגיה רגישה, שנמצאת במרכזו של עימות חריף בין פולין לרוסיה על רקע הניסיון של פולין לדחוק את רוסיה מהוועדה הבינלאומית של המוזיאון החדש שמוקם בסוביבור.
בלשכת ראש הממשלה ובמשרד ראש הממשלה מכחישים כל קשר בין העברת החוק הפולני לביקור נתניהו במוסקבה. גורמים בקהילה היהודית בפולין מוצאים הסבר אחר: הפולנים מוכנים להתגמש בסוגיית השבת הרכוש היהודי, אך כשמדובר בכבוד הפולני אין פשרות ובראייתם כל התקפלות כאן הייתה נתפסת כפגיעה בכבוד הלאומי הפולני, ואת זה הממשלה הימנית לא יכלה להרשות לעצמה. נראה שישראל לא ששה להחריף את המשבר כדי שלא לאבד את הידידה אולי הכי קרובה אליה באיחוד. ולכן התגובה מדודה.
"פגיעה באמת ההיסטורית"
החוק החדש שאושר בסנאט הפולני גרם לזעם בישראל. משרד החוץ אמר בעקבות אישור החוק כי "מדינת ישראל מתנגדת בתוקף להחלטת הסנאט הפולני. ישראל רואה בחומרה רבה כל ניסיון לפגוע באמת ההיסטורית. שום חוק לא ישנה את העובדות". גורם מדיני הביע אכזבה עמוקה לנוכח העובדה שמערכת היחסים בין המדינות חשובה לשני הצדדים. "העברת החוק מנוגדת לרוח השיחה בין שני ראשי הממשלה, שהתקיימה ביום ראשון", אמר אותו גורם. ישראל בוחרת בינתיים לא להסלים את המשבר עם פולין. גורם מדיני אומר עם זאת שהאפשרות של החזרת השגרירה הישראלית מוורשה להתייעצוית קיימת, אך עוד לא התקבלה החלטה.
השר ישראל כץ קרא לראש הממשלה להורות באופן מיידי על החזרת שגרירת ישראל בפולין להתייעצות בישראל. "החוק שחוקקו הפולנים הוא חמור ומהווה הסרת אחריות והתכחשות לחלקה של פולין בשואת ביהודים. במאזן בין השיקול המדיני לשיקול המוסרי חייבת להיות הכרעה ברורה - הנצחת זכרם של קורבנות השואה על פני כל שיקול אחר".
מנכ"ל איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA), הרב מנחם מרגולין, פנה לנשיא פולין אנדז'יי דודה וביקש ממנו לדחות כל החלטה סופית על חוקים חדשים שהועברו בסוף השבוע בפרלמנט, ואושרו אמש על ידי הסנאט בנוגע לשואה ולמחנות ההשמדה עד שתתקיים פגישה בנושא עם מנהיגים יהודיים. הרב מרגולין התריע כי במידה וכל ניסיונות השכנוע ייכשלו, ה-EJA יגיש עתירה נגד החוק בבית המשפט הפולני לחוקה, "בדומה לעתירה שהוגשה על ידינו בנוגע לחוק הפולני שאסר על קיום שחיטה כשרה במדינה והביאה לביטול הגזרה".
הרב מרגולין הוסיף: "פניתי לנשיא פולין בצער רב לאחר העלבון הגדול שנגרם לזכר קורבנות השואה ולניצולים בעקבות חקיקת החוק המביש הזה. למרות היותה חברה ב-IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה), פולין עדיין לא אימצה רשמית את ההגדרה של אנטישמיות כפי שאימצו מדינות כגון: ליטא, גרמניה, אוסטריה, רומניה ובריטניה. אנו מאמינים כי אימוץ פולני של הגדרת האנטישמיות של ה- IHRA ישפר חלק מהחששות של יהודי אירופה בכלל ויהודי פולין בפרט".
לפנייה לכתב/ת 
