עמיתו של ארד: "הוא היה איש המסכות, לא חשדתי"
האמן בועז ארד שם קץ לחייו לאחר פרסום כתבה שלפיה קיים קשרים מיניים עם תלמידות שלו בביה"ס "תלמה ילין". עמיתו מבצלאל סיפר: "הוא לא נראה כמו אדם שיתחיל עם תלמידות". ביה"ס, ששמו נקשר בכמה פרשות מסוג זה: "תקופה מורכבת עוברת עלינו, אך האווירה בתלמה ילין היום שונה מאוד משהייתה בעבר"
ב"מאקו" פורסם שלשום כי ארד, בן 62 במותו, ניהל במשך ארבע שנים מערכת יחסים עם תלמידה בת 16 בתלמה ילין. את מערכת היחסים החליטה לחשוף לאחר שהתפרסמה עדותו של אסף הראל על מנחם נבנהויז, לשעבר מנצח מקהלת תלמה ילין, שנטען כי ניצל והטריד מינית עשרות מתלמידי בית הספר לאורך שנים. התלמידה אמרה כי תלמידות נוספות נפלו קורבן למעשיו של ארד וכי בית הספר ידע אך העלים עין.
ד"ר בליך סיפר על התחושה הקשה שתקפה אותו כששמע על מותו של ארד: "הוא עבר לאחרונה לשכונת יד אליהו ולפעמים היה מבקר אותי בשכונה בלב תל אביב שבה הוא גר שנים ארוכות. לאחרונה הוא סיפר לי שיש לו כלבה חדשה. הוא היה מאוד אנושי, וזה התבטא באהבתו הגדולה לבעלי חיים. מצד שני הוא היה מאוד בודד ולא הקים משפחה. הוא היה בנאדם מאוד מיוחד. האומנות שלו הייתה על גבול הביזארי, מאוד מוזרה, עם המון רמזים, קונוטציות ואסוציאציות, תמיד עם המון משמעות נסתרת".
על הטענות שארד ניהל מערכות יחסים עם תלמידות בתלמה ילין אמר ד"ר בליך: "אחד שמפלרטט עם סטודנטיות או תלמידות – מיד רואים את זה. אצלו לא היה אפשר לדעת שדבר כזה קורה. לאחר הפרסומים הייתי בשוק כי הוא נתפס אצלי תמיד כ'א-מיני'. אף פעם לא ראיתי אותו עם בחורה או עם בחור, הייתה 'א-מיניות' באוויר בהתנהלות שלו. לי היה קשה מאוד לפרוץ את המסכה שלו. זה מקרה טראגי ומפתיע מאוד. הוא האחרון שהייתי חושב שהתחיל עם סטודנטיות. הוא גם לא הצטייר כמישהו דיכאוני שעלול לסיים ככה את חייו".
מנהל ביה"ס: לא שותקים על פגיעה בתלמידים
מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין, משה פילוסוף, אמר: "לא הכרתי את בועז, אבל סיום כה טרגי לחיים של אדם זה דבר שמכניס אותך להלם. אני שולח את תנחומיי למשפחתו. תקופה מורכבת עוברת על בית הספר. תלמה ילין הוא תיכון שלא שותק על שום סוג של פגיעה בתלמידים. אני כמנהל פועל קודם כל כדי לייצר מרחב בטוח לילדים, לצד מדיניות דלת פתוחה ושיח רגשי שמיועד למנוע מקרים ולזהות אותם בתחילתם. הראיה לכך שהתפיסה החדשה של תלמה ילין עובדת הגיעה כשלפני שנתיים קיבלתי דיווח על מערכת יחסים אסורה עוד בתחילתה. כמובן מיד פיטרתי את המורה ודיווחתי לעירייה, למשרד החינוך ולמשטרה.
תפקידנו כאנשי חינוך הוא דבר ראשון להגן על התלמידים מפגיעה בגופם, אבל גם מפגיעה במרחב החינוכי ובאקלים החברתי שבו הם מתפתחים. לכן חשוב להבין שהאווירה בתלמה ילין שונה היום מאוד מבתקופה שעליה מדובר במקרים אלו".
בכתבה שפורסמה שלשום ב"מאקו" סיפרה התלמידה ג' כי בגיל 15 היה קשר חברי בינה לבין ארד: "עד גיל 16 זה היה קשר דואג. גיל ההתבגרות שלי עבר עליי בקושי רב וההורים היו מודאגים. ואז, בגיל 16, הקשר שלנו הפך למיני ורומנטי". היא נשאלה כיצד הרגישה במצבים שבהם הוא התרחק פתאום: "זאת הייתה רכבת הרים רגשית נוראית עבורי. כל התרחקות שלו גרמה לי לרצות אותו יותר ובדיעבד הרגשתי שעשו בי מניפולציות רגשיות גדולות, שהיו כוחניים אליי ושבית הספר לא שמר עליי. זאת הייתה התעללות, כי גם ככה האדמה רעדה לי מתחת לרגליים בתקופה ההיא. הייתי מתבגרת עם בעיות ועכשיו הייתי צריכה להתמודד גם עם זה".
היא נשאלה אם מישהי מהתלמידות האחרות שלכאורה ניהלו קשרים דומים עם ארד ניסתה אי פעם לעמת אותו עם המעשים שלו: "אני יודעת שמישהי שהייתה איתו כשהייתה תלמידה שלו נפגשה איתו אחרי שנים ושאלה, 'איך יכולת? מה לך ולילדה בת 16?'. אחרי השיחה הזאת הוא צלצל אליה ואמר שהוא לא יכול להסתכל על עצמו במראה, שהוא רוצה לדפוק כדור בראש".
"חייתי חיים מדהימים, שלום"
ארד אמר בתגובה לכתבת: "היו לי מערכות יחסים עם תלמידות שלי לשעבר אחרי שסיימו את לימודיהן. מקרה אחד היה צמוד לתקופה שהתלמידה סיימה את לימודיה בתלמה והיחסים הפכו למיניים רק אחרי, אבל בדרך כלל אלו היו מערכות יחסים שנוצרו שנים אחרי. היו לי גם תלמידים ותלמידות שהיו חברים שלי בזמן שלמדו בתלמה ילין, אבל מעולם לא נחצה איתם גבול (...) אני לא במצב שאני יכול להגן על עצמי כי את לא חושפת בפניי את שמותיהן של אותן נשים. נשאר לי לדפוק כדור בראש. הרכילות הזאת דפקה לי את החיים".
לאחר פרסום הכתבה ב"מאקו" שלח ארד למערכת האתר מכתב ובו הצהיר כי הוא מתכוון להתאבד. אנשי האתר דיווחו על כך מיד למשטרה, ושוטרים נשלחו לביתו ולקחו אותו לתחנה. אחרי ששוחחו איתו עדכנה המשטרה את "מאקו" כי התרשמה שלא נשקפת סכנה לחייו, ולכן הוא שוחרר לביתו.
זה המכתב ששלח ארד ל"מאקו":
"מתקשרת העיתונאית הזו ומספרת לי ששמעה תלונות על קשרים רומנטיים שהיו לי עם תלמידות מתלמה. היא לא נותנת שמות. היא לא מספקת עובדות שאוכל להשיב עליהן. היא לא מדברת בפירוש על סקס, רק רומזת. גם התלונות מספרות על קשר רומנטי. הכתבת מפרשת זאת כיחסים מלאים בין גבר ואישה.
לכל מערכת חוק בעולם יש חוק התיישנות, בכל מערכת חוק אדם זכאי אם לא הוכחה אשמתו. אבל את החוק צריך לפעמים לעקוף. פתאום הוא חלש. אני צריך לעמוד עכשיו מול האשמות כלליות ולהגן על עצמי. מי יאמין לי מול הכוח של התקשורת? איך אני יכול להסתכל למישהו בעיניים? לאיזה מאבק אני יכול לצאת עכשיו?
פגשתי אנשים צעירים מדהימים בתלמה ילין, עם חלקם אני בקשרי חברות עד היום. בכמה מקרים התהדק הקשר. הגבולות היו ברורים. מי יכול לעצור קשר שהתהדק? לא היה שם שום דבר שצריך להסתיר.
שנים שהרכילות מתפתלת על גבי ואני, במקום להכחיש, חוטף שיתוק כל פעם שמטיחים אותה בפני.
וישנה ****** (שם השמור במערכת), שהאמת מעולם לא עצרה אותה. היא האשימה את המדרשה שמשתפת אותי בתערוכה בעוד שיש סטודנטיות שהתלוננו שהטרדתי אותן. מעולם לא היה לי קשר עם סטודנטית. בדיקה במדרשה ובבצלאל גילתה שמעולם לא הייתה תלונה על כך. אבל היא משוכנעת באשמתי. היא תגזור את הקופון שלה. לעזאזל האמת. שנים היא מסתובבת ועושה לי שיימינג מאחורי גבי. לוחמת הצדק הגדולה. תהיי בריאה גברת ******. אני משוכנע שאת גם מאחורי זה. השארת אחרייך שובל של סימנים.
חייתי חיים מדהימים. ההוראה והאומנות מילאו אותם.
עכשיו הכל רפש.
איך אני יכול עכשיו להסתכל למישהו בעיניים? מי ייתן לי ללמד? מי יציג את האומנות שלי?
כל מה שאני ירד לטמיון.
שלום למשפחה המדהימה שלי. שלום לסטודנטים הנפלאים.
סליחה מכל אלה שפגעתי בהם.
סליחה מכל מי שמה שאני עושה כאן פוגע בו.
אני אוהב אתכם
בועז".
ממגזין "מאקו" נמסר בתגובה: "הבשורה על מותו של בועז ארד כואבת. זוהי טרגדיה ואנו מביעים את צערנו למשפחתו. שורה של עדויות על מערכות יחסים אינטימיות הגיעו למגזין ונבדקו בזהירות ובאופן מקיף. דבריו של ארד הובאו במלואם בכתבה. הסיפורים המגיעים לגופי התקשורת וכן לרשתות החברתיות מעלים סוגיות מוסריות מורכבות ואנו נדרשים אליהן מידי יום. ההחלטה לפרסם את התחקיר התקבלה בלב כבד אך שלם".
לפנייה לכתב/ת 
