"הילד רץ אליי ואמר שנשפך עליו תה רותח"
הראל בן ה-12 הכין לעצמו כוס תה וסיים את הערב בבית חולים אחרי שהכוס עם המים הרותחים נשפכה עליו. לרגל שבוע המודעות למניעת כוויות, אמו מספרת על ההתמודדות מהרגע שהבינו את חומרת המצב. נורית מייקלסון, אחות במרפאת כוויות בשיבא: "רוב התאונות קורות בבית וחשוב להעלות את המודעות בקרב ילדים"
"הראל רץ אלי, ואמר לי שנשפך עליו תה רותח על הרגל", מספרת אמו, שרון דורון, אימא לשלושה ילדים (17, 15 ו-12). "הורדתי לו את המכנסיים וראיתי כוויה גדולה. הרגל הייתה אדומה והתחילה להתקלף. הוא היה מאוד מבוהל, רעד ונלחם עם עצמו שלא לבכות. גם אני הייתי מבוהלת מאוד, ובעיקר היה נורא לראות אותו סובל".
פעמים רבות כשאנחנו חושבים על כוויות אנחנו מדמיינים בית עולה באש או שומעים על תנור שהתלקח אבל מתברר שרוב הכוויות קורות בתאונות שנמשכות שניות בודדות, ובדרך כלל מעורבים בהן ילדים. בדיוק כך קרה גם להראל דורון, בן ה-12, שנכווה ברגלו לפני חודש.
"הגענו לאירוע התרמה", מספרת דורון. "במהלך הפעילות הראל הלך להכין לעצמו תה ללא ידיעתי. היה בחוץ מיחם גדול וגם פינה שבה היו כיבוד, קפה ותה. הראל הכין תה, פתח את המיחם ומזג כוס מלאה במים רותחים. כשהוא רצה להוסיף לתה סוכר, כל המים שהיו בכוס נשפכו לו על הירך. אני לא הייתי לידו בזמן הזה. הייתי בפנים בתוך האנגר גדול, ופתאום הוא הגיע ואמר שהוא נכווה, נשרף, שנשפכו עליו מים רותחים".
כיצד הגבת?
"הרגשתי שכואב לי כמו שכואב לו. המזל היה שהוא לבש מכנסי ספורט, והמכנסיים לא נדבקו לגופו. היה לנו מזל שמישהי נתנה לנו פד עם ג'ל שהרגיע אותו. נסענו ופגשנו את בעלי. משם נסענו למוקד, וזאת היה טעות, היינו צריכים לנסוע ישירות לבית חולים. במוקד חבשו את הרגל ונתנו לו אקמול, ואז הרופא אמר לנו שצריך להגיע לבית חולים ושם טיפלו בו".
מה היו הוראות הטיפול שניתנו לכם בבית חולים?
"אמרו לנו שהראל צריך להיות במשך שבועיים בבית עם רגל למעלה. בנוסף לכך, נאמר לנו שאסור לו כמעט לזוז. התבקשנו להחליף תחבושות מדי יום. הבעיה הייתה שכל דבר היה קשה. הכול שרף וכאב לו. קיבלנו משחה חזקה עם פדים מיוחדים, והחבישה לקחה לנו בהתחלה הרבה זמן. בנוסף, היו ריצות שבהן קונים משחה ותחבושות. אחרי שבועיים הוא חוזר לבית ספר, אך ללא פעילות גופנית".
איך הראל מתמודד עם המצב?
"אני חושבת שמה שהכי קשה להראל היא העובדה שכתוצאה ממה שקרה כיום אין לו שגרה והוא לא יכול ללכת לחוגים שלו ולשחק כדורסל. הוא מרגיש קצת מנותק. צריך לשמור עליו, לקחת אותו, להחזיר אותו ואלו דברים שהוא לא רגיל אליהם מכיוון שהוא ילד מאוד פעיל ועצמאי.
"בנוסף לכך, עולות הרבה מחשבות ובעיקר אתה נמצא בשוק שדבר כזה יכול לקרת לך בכלל. אתה מבין שאתה לא מוגן, ועולות שאלות כמו: מה קרה לי, איך קרה לי, פחד שאם היה זז זה היה יכול להישפך עוד יותר. הוא מבין שזה לא משהו רגיל שקרה".
דורון מציינת שלמרות כל הקושי, בנה קיבל את כל מה שקרה בצורה מאד בוגרת. "הוא הקשיב לכל מה שאמרנו והקפיד על הטיפולים. הוא מקבל המון אהבה מכל הכיוונים: מהחברים, מהמורה וגם מאיתנו כמובן. כיום אנחנו נמצאים חודש לאחר האירוע, והראל חוזר לאימונים בקרוב, הכוויה נראית יותר טוב ואני מקווה שבקרוב הכול יחזור לשגרה".
רוב הכוויות קורות בבית
בניתוח נתונים שערך ארגון "בטרם לבטיחות ילדים" בעשרה בתי חולים, בשנים 2016-2010 נמצא כי כ-80% ממקרי האשפוז מכוויות היו במעורבות נוזלים חמים, קבוצת גיל 0-4 הינה הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיפגעות מכוויות. בסופי שבוע נמצאה עלייה בהפגעויות מכוויה מנוזלים חמים, ונמצא כי מרבית ההיפגעויות התרחשו בבית ובחצר הבית, כמחציתן במטבח.
פרופ' יוסי חייק, מנהל יחידת כוויות ארצית והמערך לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא, מציין כי הסיפור של הראל אינו סיפור יוצא דופן: "אנחנו מעריכים שיש כיום אלפי נפגעי כוויות בשנה", מסביר פרופ' חייק, "כאשר אנחנו מדברים על דרגות שונות של כוויה ודרגות שונות של נזקים - החל מכוויה קלה ועד לצלקות ולנכויות שנשארות לכל החיים".
מהם הגורמים לכוויות?
"רוב הכוויות בילדים קורות בבית, כאשר גורם מספר אחד לכך הוא מים חמים, וזה אומר מים חמים שמגיעים מברז מים, מיחם, כוס תה, תבשיל או ממקלחת".
קראו עוד:
"הילדים שיחקו עם הברז ואז נשמעה צעקה"
סיר עם מים רותחים נפל על תינוקת בת שנה
"ראיתי את בני נכווה מקומקום חשמלי וחשבתי על הנורא מכל"
מה עושים כשיש כוויה?
"צריך להרחיק את גורם הכוויה ולקרר מידית את האזור על ידי שטיפה עם מים רגילים. לא לשטוף עם מים קרים ולא לשים קרח. כדאי לחבוש את המקום, אם אפשר. לאחר מכן, כל כוויה שהיא מעבר לגודל של כף יד של הילד עצמו, חשוב לקחת לבדיקה אצל רופא".
יש דברים מוטעים שהורים עושים בנושא כוויות?
"כן, יש כל מיני דברים שקוראים עליהם באינטרנט, ושמים על הילד לאחר כוויה, כמו ביצים, מרגרינה או תכשירים שונים שאינם מומלצים על ידי רופאים".
מה ניתן לעשות כדי למנוע כוויות?
"השנה זו שנת מודעות לילדים ומניעת כוויות. העניין הוא באמת להעלות את המודעות בקרב ההורים לנושא. לכן, אם מתקינים ברז חדש חשוב לבדוק שיש שסתום בטיחות. כמו כן, חשוב לשים לב לשימוש בסירים, מחבתות וקומקומים בצורה נכונה, וזה אומר הרחק מהילדים, וכשהידית של הכלי ממוקמת בחלק הפנימי של הכיריים ולא בולטת החוצה.
"חשוב לבדוק שבמיחמים מותקן סגר בטיחות, גם למכסה שממלאים וגם לפתח הברז שממנו מוזגים את המים. כמו כן, כדאי לשים לב שלא להשתמש בכבל חשמלי או בחוט חשמל ארוך מדי, וכן לא כדאי לחבר אותם למאריכים שונים מכיוון שאז הילדים עלולים להיתקל בחוט, ולהפיל את המיחם. בנוסף לכך, חשוב שהמיחם לא יהיה בגובה הילד ויורחק ממנו. חשוב לציין כי כוס קפה או תה יכולה להביא לפגיעה של כמעט כל הגוף של התינוק. מיחם עלול ליצור נזק שעלול לסכן חיים.
"הקפידו לא להשאיר פלטות שבת על הריצפה אלא במקום גבוה יחסית, כזה שנמצא במרחק מהילדים על מנת שלא תהיה להם גישה, ואותו דבר לגבי חומרי ניקוי. לגבי תנורים, אם מדובר באח אז חשוב להרחיק את הילד מהזכוכית או לשים מגן לפני האח. חשוב גם שלילדים לא תהיה גישה לתנורי בישול".
לצמצם את מספר מקרי הכוויות
נורית מייקלסון, אחות במרפאת כוויות במרכז הרפואי שיבא, מספרת כי ישנם מקרים של כוויות בילדים שהיא לעולם לא תשכח: "היה מקרה של אימא של תינוק בן שלושה חודשים שישבה בבית קפה ומלצר שפך עליו קפה. הילד עבר ניתוח השתלת עור, והיה מאושפז במשך חודשים.
"מקרה נוסף הוא מקרה של ילדה שלפני כמה שנים שיחקה עם אחיה במטבח וכל המיחם נשפך עליה. היא עברה 18 אשפוזים. היא ילדה מאוד אופטימית, כזאת שמדברת על כך שהיא יצאה מזה, אבל לא מזמן היא כתבה כי כשהיא הולכת ברחוב יש כאלה שקוראים לה מכשפה, מכיוון שנשארו לה צלקות על הפנים".
השבוע (9-4 בפברואר) מתקיים שבוע המודעות למניעת כוויות בילדים. במהלכו מתקיים פרויקט בחסות בית החולים שיבא, שבו אחים, פרמדיקים ורופאים מרצים בהתנדבות בנושא בבתי ספר יסודיים בכל רחבי הארץ: "הרציונל היה שרוב הכוויות קורות בבית, ורצינו להעלות את המודעות של הילדים עצמם וגם של האחים הגדולים, ולנסות לצמצם את מספר הכוויות", אומרת מייקלסון, "הצלחנו להגיע למאות מתנדבים שייתנו הרצאות בנושא. בכל מקרה של בעיה, ניתן ליצור עמנו קשר גם בעמוד הפייסבוק".
לפנייה לכתב/ת 
