הממוגרפיה תקינה, אז אין לי סרטן? מיתוסים על סרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בארץ ובעולם. גידולי השד היוו כשליש מכלל הגידולים הממאירים שאובחנו בקרב נשים ב-2015. הנתונים בישראל אמנם מראים על ירידה בתמותה מהמחלה, אך זהו עדיין סוג הסרטן השכיח ביותר שגורם לתמותת נשים בארץ. חשוב לדעת שכ-90% מהחולות עשויות להחלים הודות לגילוי מוקדם של סרטן שד. וככל שנדע יותר על המחלה - כך יגברו הסיכויים למנוע אותה.

לרגל יום הסרטן הבינלאומי שחל היום (א') - להלן מספר "עובדות" על סרטן השד - והאמת המדעית שמאחוריהן:

"אין במשפחתי סרטן השד ולכן אין סיכוי שאחלה במחלה"

לא נכון. מעל 80% ממקרי סרטן השד המאובחנים הם "סרטן שד ספורדי" ללא רקע משפחתי של סרטן השד. כל אישה נמצאת בסיכון לחלות בסרטן השד וזו הסיבה שכל אישה צריכה לעבור בדיקות תקופתיות לאבחון מוקדם על פי המלצות הרופא המטפל.

סרטן שד תורשתי יכול לעבור רק מצד האם

לא נכון. הגנים שאחראים לסרטן שד תורשתי יכולים לעבור לצאצאים מהאם או מהאב. גם כאשר יש רקע משפחתי של סרטן השד מצד האב (כמו גם סרטן השחלה) יכולה להיות לכך משמעות ולכן חשוב לעדכן את הרופאה המטפלת גם בפרטי סרטן במשפחת האב.

כל אישה נמצאת בסיכון. בדיקות תקופתיות לאבחון מוקדם(צילום: shutterstock)

בדיקת הביופסיה של גוש בשד עלולה לגרום לו להפוך לסרטני

לא נכון. גוש שפיר יישאר שפיר וגוש ממאיר לא יתפשט כתוצאה מהביופסיה, אך הדרך היחידה לעמוד בוודאות על אופיו של גוש בשד היא באמצעות ביופסיה הכוללת דיקור של הגוש ולקיחת פיסת רקמה לבדיקה מיקרוסקופית. כיום אנחנו יודעים כי היווצרות של ממאירות וכן פיזור של ממאירות קיימת הם תהליכים מורכבים ברמה המולקולרית. תהליכים אלו כוללים מאזן של ביטוי יתר בגנים מסוימים וכן דיכוי של גנים אחרים והם אינם מושפעים מדקירה פשוטה של הרקמה.

גוש בשד הוא בהכרח גוש סרטני

לא נכון. מרבית הגושים שנמצאים בשד הם דווקא שפירים ואין בהם כל סכנה. בכדי לעמוד על טיבו של גוש בשד יש לבצע בדיקות דימות שונות כמו ממוגרפיה או אולטרסאונד שדיים. בדיקות אלו יכולות לאפיין את הגוש ולסייע בקביעה האם יש צורך בביופסיית רקמה או שאפשר להסתפק בבדיקות אלו כדי להחליט שמדובר בגידול שפיר.

עוד כתבות בנושא:

20 סימני אזהרה שמחשידים לגידול סרטני

כל מי שאובחנה בסרטן השד תזדקק לכימותרפיה והקרנות

לא נכון. ברוב המקרים, החולות אינן נזקקות לכימותרפיה כלל. ישנם מקרים שניתן לבצע קרינה ממוקדת וחד פעמית לאיזור הגידול, תוך כדי הניתוח לכריתתו. במקרים כאלה, החולות לא ייאלצו לעבור טיפול קרינתי ממושך. קרינה תוך-ניתוחית זו אינה מלווה בתופעות לוואי ומאפשרת לחולות להמשיך בשגרת חיים תקינה.

הקרינה הכרוכה בבדיקת הממוגרפיה מעלה את הסיכון לפתח סרטן שד

לא נכון. כמות הקרינה בבדיקת הממוגרפיה היא מזערית, והחשיפה לקרינה מייננת בגילאים שבהם מומלץ לבצע ממוגרפיה אינה מסוכנת ואינה מעלה את הסיכון לפתח סרטן שד.

אם הממוגרפיה תקינה אין סיכוי שיש לי סרטן שד

לא נכון. בדיקת הממוגרפיה היא בדיקה מצוינת, אבל אין ביכולתה לזהות את כל הגידולים בשד. בחלק מן המקרים מומלץ להשלים את הבירור בבדיקות דימות נוספות.

לא מעלה את הסיכון לסרטן השד. ממוגרפיה(צילום: shutterstock)

סרטן מסוג "נקבה" מסוכן יותר מסרטן מסוג "זכר"

לא מדויק. אין משמעות למושגים "סרטן נקבה" או "סרטן זכר". לסרטן אין מין. יש גידולים שהם יותר אגרסיביים מגידולים אחרים. מידת האגרסיביות של גידול נקבעת לפי מראה התאים במיקרוסקופ ולפי מאפיינים של התאים כגון רצפטורים להורמונים וביטוי יתר של חלבונים.

שימוש בדאודורנט מעלה את הסיכון לפתח סרטן שד

לא נכון. אמנם בתנאי מעבדה נמצא קשר בין האלומיניום שקיים בדאודורנט להתפתחות סרטן בתרביות תאים, אבל הקשר בבני אדם נבדק ולא נמצא. כמו כן אין בכך היגיון ביולוגי שכן הזרימה של הלימפה היא מן השד לכיוון בית השחי ולא להיפך.

טיפולי הפריה מעלים את הסיכון לפתח סרטן שד

לא נכון. מחקרים רבים בדקו ולא הצליחו למצוא קשר בין טיפולי הפריה להתפתחות סרטן שד. אחת מהסיבות להיווצרות המיתוס הזה היא העובדה כי היריון ראשון בגיל מאוחר כן מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד, ונשים שעוברות טיפולי הפריה הן פעמים רבות נשים שלא הרו בגיל צעיר, אך טיפולי הפריה כשלעצמם אינם מעלים את הסיכון לפתח סרטן שד.

טיפול הורמונלי תחליפי אחרי גיל המעבר מעלה את הסיכון לפתח סרטן שד

נכון, אבל. מדובר בתוספת סיכון של אחוזים בודדים בלבד והיא נמצאה רק בתכשירים המכילים אסטרוגן ופרוגסטרון. נשים שעברו כריתת רחם ולכן יכולות לקבל אסטרוגן בלבד, לא נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד. בכל מקרה יש לשקול את הצורך בטיפול הורמונלי תחליפי בהתאם לאיכות חיי המטופלת ולתסמיני גיל המעבר, ורצוי להיות במעקב סדיר ותכוף כדי לאפשר אבחון מוקדם במקרה ובו כן יתפתח סרטן השד.

אם אובחנתי בסרטן השד עדיף לבצע כריתת שד מלאה

לא נכון. ברוב המקרים שבהם סרטן השד מאובחן בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה אחרי כריתה חלקית והקרנות מקומיות לשד זהה לפחות לסיכויי ההחלמה אחרי כריתה מלאה. ברוב המקרים אין כל יתרון בכריתת שד מלאה.

סרטן שד היא מחלה שלא מחלימים ממנה

לא נכון. כיום, סיכויי ההחלמה מסרטן השד הם גבוהים עד מאוד. הודות לשילוב של אבחון מוקדם וטיפולים יעילים, רובן הגדול של הנשים שאובחן אצלן סרטן שד יחלימו החלמה מלאה לטווח הארוך.

הכותבת היא כירורגית שד ומנהלת מרכז בריאות השד במרכז הרפואי קפלן