החמקן או המפציץ: ההחלטות הדרמטיות של חיל האוויר
F-35B שנוחת אנכית או F-15I עם מכ"ם חכם? מסוקים עם שני רוטורים מסרטי רמבו או סופר-יסעור חדש? מטוסי תדלוק ענקים מארה"ב או מטוסי בואינג משומשים בפיתוח ישראלי? אלו ההחלטות שחיל האוויר צפוי לקבל השנה: "כמות החימושים תוכפל". הסקירה המלאה
מתיחת הפנים הדרמטית שיעבור חיל האוויר בעשור הקרוב נחשפת: בשקט בשקט, בין גיחה התקפית חשאית של מטוסי קרב למשימת איסוף מודיעין על ידי מל"ט איתן, מתקבלות בימים אלה במטה חיל האוויר ובצמרת צה"ל החלטות רחבות היקף על הצטיידות במטוסים, במסוקים ובחימושים חדשים שיעצימו את הזרוע האסטרטגית של ישראל עד 2030. בין ההחלטות שמונחות על שולחן הדיונים: האם לרכוש טייסת שלישית חדשה ממטוסי F-15I או להרחיב את צי מטוסי ה-F-35, האם לרכוש מסוקי סופר יסעור חדשים או לצייד לראשונה את החיל במטוסי צ'ינוק עם שני רוטורים, כיצד ייראה מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים ואילו מטוסים יוצאו משימוש?
חלק מההחלטות אלה כבר התקבלו ונחשפות כאן לראשונה. אחרות יועלו לפתחו של הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט וסגנו אלוף אביב כוכבי, ונוספות יוכרעו על ידי הדרג המדיני. כך או כך, כמעט כולן יושפעו מהסכם הסיוע החדש מול ארה"ב, שיכנס לתוקפו בשנה הבאה ויכלול סיוע בטחוני בסכום של כ-38 מיליארד דולרים לאורך עשור. בכך, למעשה, ימשיך חיל האוויר להיות מושתת ברובו על פלטפורמות אמריקניות שחלקן ייכנסו לראשונה לפעילות בישראל - המטוס-מסוק V-22 וייתכן שגם F-35B, מטוס החמקן שממריא על מסלול קצר ונוחת באופן אנכי.
"2018 היא שנת ההחלטות הגדולות", אמר ל-ynet קצין בכיר בחיל האוויר, "בניין הכוח שלנו הוא גנרי ולא בוטיקי כמו ביחידות מיוחדות. אנחנו לא רוכשים אמצעי לחימה למשימה מסוימת, אלא צריכים מסה שתשמר את המאזן האסטרטגי והעליונות האווירית של ישראל, בכלים שיהיו יעילים לעזה או למקומות רחוקים יותר באותה המידה". מדיניות בניין הכוח של צה"ל מאפיינת גם את כוחו העתידי של חיל האוויר: להתכונן ליכולות שיהיו בעוד חמש או עשר שנים מעבר לגבול, ולא בהכרח לכוונותיו של מי שמחזיק בהן, היום או בעתיד. הדבר מקבל משנה תוקף לאור התהפוכות במזרח התיכון בשנים האחרונות וההצטיידות בספינות טילים, צוללות ומטוסי קרב חדשים של מדינות באזור שנחשבות כיום ללא מאיימות.
מערך הקרב: F-15 מול F-35, המפציץ מול החמקן
אחד מהקרבות אוויר-אוויר הכבדים על שולחן הדיונים. עד לפני כשנה וחצי נדמה היה שחיל האוויר, שכבר רכש שתי טייסות F-35 שכוללות 50 מטוסים (המטוס ה-14 יגיע עד סוף השנה וטייסת האדיר הראשונה הוכרזה לאחרונה כמבצעית), ירכוש גם טייסת שלישית. אלא שבחודשים האחרונים נראה כי המטוס העתידני לא יזכה בהכרח לעדיפות ראשונה. ה-F-15I החדש של חברת בואינג עשוי להיות המטוס שייבחר, ויגיע ארצה במחצית השנייה של העשור הבא.
הדגם החדש של מטוס הקרב הוותיק מאופיין במכ"ם מתקדם ודומה לזה שקיים באדיר, מה שמעניק למטוס עצמאות קטלנית - הוא מזהה ומסווג בעצמו מטרות אוויר-אוויר או קרקע אוויר, גם ממרחקים של כ-200 ק"מ, ממפה בעצמו את מרחב המטרה, לדוגמה סוללת נ"מ סורית, ולמעשה מקים לעצמו מטרה לתקיפה יש מאין, וברזולוציה גבוהה מאוד. בכך חוסך ה-F-15I פעילות ממושכת של מטוסי איסוף מודיעין סמוכים שבדרך כלל אחראים על משימה זו. בנוסף, היצרנית בואינג הוסיפה לו עוד שתי תחנות לנשיאת חימושים, בקצוות של כנפיו, כך שהיקף נשיאת בידוני הדלק, הטילים והפצצות שלו גדל בכ-10%. עבור מטוס שגרסאותיו הותיקות יכולות לשאת כ-20 טון חימוש מדובר בתוספת משמעותית.
מולו ניצב ה-F-35 שעל פי כל ההערכות יירכשו עוד מטוסים מסוגו, אך לא בהכרח בעתיד הקרוב. בחיל האוויר שוקלים לבחור ב-F-35B, הדגם שנוחת באופן אנכי ומסוגל להמריא גם במסלולים קצרים. חמקנותו תישמר אך יתרונו יוכל להתבטא בין היתר אם בעימות עתידי ייפגעו המסלולים שבבסיסי חיל האוויר על ידי טילים מדויקים של האויב. מטוס הקרב הזה יוכל במקרה כזה להמריא כמעט מכל מקום ולנחות בכל מקום שייבחר, ולא רק בבסיס האם שלו.
כינויו של מטוס זה "בלתי ניתן לעצירה", בשל השילוב בין חמקנותו, היתוך המידע על עצמו והרציפות התפקודית שיעניק למפעיליו תחת אש. קציני חיל האוויר עורכים כעת למטוס בדיקת היתכנות, מנהלים שיח עם היצרן לוקהיד מרטין, בוחנים את נשיאת החימוש שלו ואת התאמתו למסלולים בבסיסי החיל וכבר מתחילים לדמיין אילו משימות איכות יהיה ניתן לבצע עימו.
החלטה אחת שכבר התקבלה תמומש אמנם בעוד כשנה וחצי ותלווה בהיסטוריה קטנה: גרסת מעטפת ההפעלה הבאה של החמקנים תכלול לראשונה אפשרות לקלוט על המטוס חימוש ישראלי, והוא יהיה ממשפחת הברדים (AS60) של רפאל. "חיל האוויר אמון על הזירה המטכ"לית בנוסף לזירות הפיקודיות שיהיו אחראיות לתמרון", אמר ל-ynet קצין בכיר בחיל האוויר, "הכפלנו בכמה מונים את כמות המטרות שאנו יכולים לתקוף ביממת לחימה, מגמה שרק תגדל ותבטיח מערך קרב גדול וחזק".
רכישת הטייסות החדשות מתרחשת במקביל לסגירת מספר טייסות קרב ותיקות שמטוסיהן יצאו משימוש, הופשטו מהמערכות וכעת ישראל מנסה למכור אותן, בין היתר מטוסי F-16 לקרואטיה. כך או כך, גם ללא קשר לוחות הזמנים, נראה שתמהיל מטוסי הקרב העתידיים יהיה מעורב בין F-35 ל-F-15. מערך הסופה (מטוסי F-16), שמגלם במטוסיו יתרונות מבצעיים רבים כמו כלל סוגי החימושים והתמודדות עם שדה הקרב בהיבטים של לוחמה אלקטרונית, יישאר בחיל בעשורים הקרובים.
מסוקים: הצ'ינוק של "רמבו" מול היסעור החדש
בעולם המסוקים השינוי המרכזי צפוי להגיע במסוקי הסער. חיל האוויר החליט לרכוש מסוקי סי הוק (דגם ימי של הבלק הוק) משומשים מחיל הים האמריקני. המסוקים יגיעו כעודפים של צבא ארה"ב ויעברו תהליך שמכונה בחיל האוויר "הכחלה" - התקנה של מערכות חיל אוויר בתוכם והפיכתם למעשה, מבחינה מבצעית, לישראלים.
המטרה במהלך היא להשלים את ההגנה על המים הכלכליים של ישראל גם באמצעות מסוקים אלה, שיגדילו פי 1.5 עד פי 2 את שטח הכיסוי ואת מהירות התגובה לכל איום בטווח אסדות הגז. הם יגיעו בעוד שלוש שנים לישראל, ויוכלו לטוס לפחות עוד 25 שנה. יחד איתם יגן בזירה הימית מסוק העטלף הוותיק.
מסוקי הבלוק הוק (ינשופים), שהגיעו לישראל בתחילת העשור הקודם, לא יוחלפו ויושלם בהם תהליך של השבחה מקצה לקצה. המהלך יכלול החלפת אוויוניקה מלאה של המסוק, הוספת יכולת הגנה עצמית משודרגת מפני איומי נ"מ וריחוף אוטומטי, הדומה לטייס האוטומטי שיש במטוסי נוסעים. הבלק הוקים נחשבים לאחד מסוסי העבודה של החיל והשבחתם "תחסן" אותם מפני יכולות שיבוש של מערכות הניווט על ידי האויב.
בתחום מסוקי הסער הגדולים, עשוי להירשם מהפך היסטורי במחצית השנייה של העשור הבא. היסעורים הותיקים של חברת סיקורסקי האמריקנית שהגיעו ארצה בסוף שנות השישים ימשיכו לשאת לוחמים וציוד לחימה רב עד 2025, אך לאחר מכן יחל הליך פרישתם וקליטתם מחליפיהם. הדילמה היא בין גרסה חדשה של היסעור, ה-K, שנחשב חדש יחסית ועדיין לא צבר ניסיון מבצעי מוכח בעולם. מולו יתייצב הצ'ינוק, המסוק עם שני הפרופלורים העליונים שמוכר יותר מהסרטים האמריקאיים, כמו רמבו.
הצ'ינוק של בואינג עבר בשנים האחרונות שיפורים והתאמות לשדה הקרב המודרני. בחודשים האחרונים טסו עליו בארה"ב קצינים בכירים מחיל האוויר והוא נמצא בעיצומה של בחינת היתכנות. שני המסוקים יכולים לשאת טונות של ציוד לחימה, עשרות רבות של לוחמים לטווחים רחוקים במתארים מאוימים, וחיל האוויר צפוי להצטייד בטייסת אחת מהם.
לצידם צפויים להירכש מספר בודד של מטוס-מסוק V-22, שמסוגל להמריא כמסוק ולטוס כמטוס, עם זמן חשיפה נמוך מול האויב ויעילות לנשיאת כוחות מיוחדים למשימות רגישות הרחק מהגבול אחרי שצבר ניסיון מבצעי של שנים במארינס.
דווקא במסוקים היחידים שיורים לא צפוי שינוי, עדות אולי לתחום שהולך ומצטמצם בעידן המל"טים. עם זאת, עמדת חיל האוויר היא שאין תחליף בעולם עדיין למסוקי הקרב בכל הקשור בסיוע לכוחות קרקעיים בטווחים הקרובים. מסוקי האפאצ'י של חיל האוויר, שלאחרונה הוחזרו מקרקוע בשל תקלה במוט היגוי המסוק שהביאה להתרסקות קטלנית בה נהרג הטייס רב סרן דודי זהר ז"ל, ימשיכו לפעול לפי ההערכות לפחות עד 2030-2035, בהתאם לוותק שלהם.
בעולם פחות משתמשים, מפתחים או מייצרים מסוקי קרב, כך שהשיקול הלוגיסטי-תקציבי, בהיבט האחזקתי לטווח הרחוק (חלקי חילוף, תיקון תקלות, הפריה הדדית בידע טכני) מהווה אדן מרכזי בהחלטה שלא להחליף או לשנות את המערך, ממנו כבר יצאו לפני מספר שנים מסוקי הקוברה הישנים. דיון בעניין צפוי להתקיים בתחילת העשור הבא.
תובלה: האמריקני הענק מול הישראלי המשומש
מערך התובלה צפוי לעבור מתיחת פנים משמעותית בעשור הקרוב, שיחל עם סגירת בסיס חיל האוויר בשדה דב בעוד כשנה. טייסת "מלכי האוויר" (135), שמפעילה מטוסי תובלה קלים המשמשים גם למשימות איסוף מודיעין, תיסגר וחלק ממטוסיה ימוזגו לטייסת אחודה, שתהיה טייסת 100 ("הראשונה", בשל היותה הראשונה שהוקמה בחיל האוויר). בטייסת האחודה שתעבור לבסיס חצור ימשיכו להפעיל מטוסים קטנים כמו חופית, צופית וקוקיה, אך רבות ממשימות אלה בחיל "יכוטמ"מו", כלומר יבוצעו על ידי כלי טיס מופעל מרחוק, כטמ"מ, ההגדרה בחיל האוויר למל"ט. בכך כמחצית משעות האוויר של מטוסים אלה יורדו מדי שנה.
בעולם התובלה הכבדה, חיל האוויר יקבל בשנה הבאה מטוס משימתי חדיש, גולף סטרים, שדומים לו קיימים כבר שנים בחיל האוויר. במטוס החדש יותקנו מערכות מכ"מיות של אלתא, ומטרתו תהיה להעניק למפעיליו הספקי איסוף מודיעין גדולים יותר. בתובלה הכבדה חיל האוויר השלים הצטיידות במטוסי הסופר הרקולס (השמשונים) שכבר יצאו לגיחות מבצעיות רבות והנחיתו באימונים אלפי צנחנים. מקביליהם הוותיקים, הקרנפים (הרקולס), ישלימו בעוד שלושה חודשים את השבחת אחרון המטוסים בטייסת.
אחת ההחלטות המרכזיות של חיל האוויר בתחום התובלה תורכע בקרוב לאחר שיוחלט מי יחליף את מטוסי התדלוק הישנים (ראם), מדגם בואינג 707, כלי הטיס הישנים ביותר בצה"ל. אחרי יותר מחמישה עשורים הראמים, שאחד מהם הוביל למקסיקו אשתקד את משלחת הסיוע של צה"ל לנפגעי רעידת האדמה, ייפרדו מחיל האוויר והקרב הגדול שמתנהל מאחורי הקלעים הוא על מחליפיהם.
עד כה הייתה זו התעשייה האווירית שתחזקה לאורך השנים את מטוסי הראם, ולדבריהם היכולת לבנות מטוס תדלוק במדינת ישראל הינה נכס אסטרטגי ואינטרס מובהק. לתעשייה האווירית ניסיון של כ-35 שנה בבניית מטוסי תדלוק כאשר התכנית היא להסב מטוסי B767 למתדלקים המיועדים למשימות מיוחדות נוספות.
הנטייה היא לבחור באופציה הבטוחה והמוכרת שכעת מסתמנת כמובילה: KC-46 של חברת בואינג, מתדלק אווירי רב עוצמה ורב תכליתי, שכבר בשימוש של חיל האוויר האמריקני. מולו פיתוח של התעשייה הבטחונית הישראלית, בהובלת התעשייה האווירית, במיוחד עבור חיל האוויר שמבוסס על פלטפורמה קיימת: רכישת מטוסי 767 משומשים והסבתם למתדלקים. המגמה היא להמליץ על האופציה האמריקנית, בין היתר בשל הגעה של מטוסים חדשים לגמרי, אלמנט שיבטיח שקט אחזקתי לפחות לחמישה עשורים.
המל"טים: הכפלת המל"טים האסטרטגיים, מהאיתן ועד לכוכב
ההתחמשות הכי גדולה, לצד התמורות במערך ההגנה האווירית, צפויה בעשור הקרוב במערך המל"טים של החיל. כבר לפני 6 שנים אמר קצין בכיר בזרוע שאת רוב השעות המבצעיות באוויר מבצעים מטוסים בלתי מאוישים, ומגמה זו רק גדלה מאז. מל"טי האיתן האסטרטגיים, שמוטת הכנפיים שלהם זהה לשל בואינג 737, כבר נכנסים לשנתם השביעית בחיל האוויר. הם מיועדים למגוון משימות ויכולים להגיע לטווחי המדינות במעגל השלישי, דוגמת איראן וסודאן.
כמות האיתנים, תוצרת התעשייה האווירית, תגדל פי 2 בחיל האוויר בעוד שלוש שנים. גם מל"טי ה"כוכב" (הרמס 900) שנכנסו לפעילות לפני שלוש שנים בלבד יכפילו את כמותם בשנים הקרובות. בחיל האוויר יש כבר מי שמכנה את מערך המל"טים כ"חיל האוויר קטן", וביה"ס לכטמ"ם כבר נהפך למיני בית ספר לטיסה. המערך לא זוכה לתהילה שמקבילה להיקפי תרומתו ועשייתו. על פי פרסומים זרים, המל"טים משמשים בין היתר לתקיפה.
הגנה אווירית: מעל ומתחת לאטמוספירה
מערך נוסף שזוכה לגידול עצום בהיקפיו, שהחל בשנים האחרונות וימשך בעשור הבא, הוא מערך ההגנה האווירית. המערך כולל כבר הגנה תלת שכבתית על שמי המדינה, מכיפת ברזל בשכבה התחתונה, דרך קלע דוד (שרביט קסמים) בשכבת הביניים ועד לשכבה העליונה, מעל ומתחת לאטמוספירה, שם יירטו טילי החץ 2 וחץ 3 את הטילים ארוכי הטווח מאיראן, אם וכאשר.
בחיל האוויר החלו לאחרונה לקיים דיונים מוסדרים בשאלה כיצד להתמודד עם איום הרחפנים, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לנושא, בראשותו של סא"ל ד', שהגיע מעולם הטילנות וההגנה האווירית. המנהלת תקבע את בניין הכוח להקמת השיטה והאמצעים שיגנו על שמי ישראל מפני האיום החדש יחסית, שממנו יש כבר לחמאס ולחיזבאללה.
חימוש ותקשוב: הטיל שיידע למצוא את הבית
הרמטכ"ל איזנקוט אישר להגדיל בצורה ניכרת את כמות הטילים והפצצות של חיל האוויר, באופן שיכפיל את כמות החימושים שיש במלאי הזרוע בשנים הקרובות. כמה מגמות ילוו את חימושי העתיד של חיל האוויר, מלבד השיפורים התמידיים בדיוק, בחדירות ובעוצמת הקטלניות של כל טיל ופצצה. בין הטכנולוגיות שנשקלות גם כאלה המאפשרות טיל שיודע לבדו לצאת ממטוס קרב, למצוא בשטח את תמונת הבית שהוזנה ב"מוחו" מתוך מאות בתים בשכונה צפופה – ולפגוע. זאת, בלי ג'י.פי.אס ובכל מזג אוויר. בנוסף, החימושים יאפשרו הטלתם רחוק יותר מאשר כיום, במרחק שבין המטוס למטרה, באופן שגם המטוס וגם החימוש שיוטל יהיו חסינים מנ"מ.
דגש נוסף יינתן לפיתוח ורכישת טילים עם נזק אגבי נמוך, לא רק משיקולי הדין הבינלאומי ולגיטימציה, אלא כדי להבטיח סיוע אווירי בטוח, גם באמצעות פצצות של טונות חומר נפץ ממטוסי קרב לכוחות קרקעיים שמתמרנים בסמוך, כפי שתורגל לפני כשבוע באימון הגדול של הצנחנים.
עולם הרשתיות שחולל בצה"ל מהפכה, לא פוסח על הזרוע האווירית שהייתה פורצת דרך בתחום. מלבד שיח רציף בין כל מערכות בחיל ועם אלה של צבא היבשה, מוקם בימים אלה מרכז לעיבוד נתונים של שיגורי רקטות ומיקומי נפילות.
לפנייה לכתב/ת 
