הקריסה בעזה: הקבינט ידון בהקמת אי מלאכותי
גורמים בכירים במערכת הביטחון ממליצים להכניס לרצועה בדחיפות מזון, מים ותרופות. רה"מ, שבוחן זאת, הורה לדון בקבינט בתוכנית "אי-פרדות" של השר כץ: הקמת אי שיחובר לעזה בגשר. החשש בישראל: חמאס ינצל תרומות מהעולם להתעצמות צבאית
להכניס בדחיפות מזון, מים ותרופות לרצועת עזה. כך ממליצים גורמים בכירים במערכת הביטחון שמעורים בחומרת המשבר ההומניטרי ברצועה לדרג המדיני. ההמלצה נמצאת כעת על שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהורה בינתיים להביא לראשונה את תוכנית הקמת האי המלאכותי מול חופי עזה של השר ישראל כץ לקבינט. מהמידע שהוצג בשבועות ובימים האחרונים עזה נמצאת בעיצומו של משבר והחשש בישראל הוא ממה שמוגדר כקריסה הומניטרית.
בישראל אומרים כי לחמאס אין עניין בעימות, אך אם מאות אלפי תושבי עזה ייצאו לרחובות וימחו על המשבר, החמאס עלול לייצר עימות עם ישראל כדי להסיט את האחריות לעברה ולגייס את התושבים נגדה. "אם חמאס יחוש שהוא בסכנה קיומית ותהיה מחאה בלתי נשלטת, הדרך היחידה לצאת מזה תהיה בהפניית האש לעברנו", מזהירים שרים בקבינט. בינתיים המחאה בעזה לא מתרחבת, אך נרשמת עלייה בניסיונות החדירה ליישובים ישראליים מצד פלסטינים שמעדיפים לשבת בכלא הישראלי כדי להשיג אוכל.
כאב הראש של עזה מטריד בשבועות האחרונים את הקבינט המדיני ביטחוני כמו גם את הקהילה הבינלאומית. מהמידע שהוצג בפני הקבינט המצב בעזה הולך ומידרדר: האבטלה מתקרבת ל-50 אחוז (47 אחוזים). אבטלת צעירים גבוהה יותר. בעיה קשה מתרכזת סביב מחסור במים, כיוון שהמים הקיימים - מזוהמים. הרצועה לא מסוגלת להתמודד עם השפכים בצורה איכותית ואי לכך חלקם מחלחלים למי התהום, חלק זורמים לים ומזהמים גם את חופי ישראל וחלק מייצרים בעיית תברואה קשה ברחובות.
בעיה מרכזית נוספת היא מחסור בחשמל, שמסופק לתושבים רק לארבע שעות ביום. לאחרונה אף נסגרו שני בתי חולים ברצועה, אחד מהם לילדים, כיוון שאין מספיק דלק להפעיל את הגנרטורים.
בשל המחסור בחשמל פחתה יכולת הייצור ברצועה על כל המשתמע: פחות תעסוקה ופחות כוח קנייה. אם בעבר היו נכנסות לרצועה 750-700 משאיות ביום, בחודש ינואר נכנסו בממוצע 350-300 משאיות ביום, לא כי ישראל מגבילה את כניסתן, אלא כי לסוחרים אין אינטרס להביא את הסחורה לרצועה. אין מי שיקנה אותה. בנוסף, אבו מאזן לא משלם משכורות לאלפי פקידים ברצועה בהם רבים המשתייכים לאליטה של החמאס.
מאז מבצע צוק איתן חמאס לא מכוון את נשקו לעבר עוטף עזה, והירי או שיגורי הרקטות מיוחסים לארגונים סוררים, שחמאס דווקא מנסה לפעול נגדם. התגובה של ישראל מכוונת נגד חמאס, שמשלם את מחיר כישלונו במאמצים למנוע את הירי.
המדינות התורמות דנו במשבר
נוכח חומרת המשבר, גיבש מתאם פעולות הממשלה בשטחים תוכנית לשיפור המצב ההומניטרי ברצועה, שאושרה בקבינט והוצגה על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי בשם ממשלת ישראל בוועידת החירום של המדינות התורמות. זו התכנסה בשבוע שעבר בבריסל. את הכינוס יזמה שרת החוץ החדשה של נורבגיה הני אריקסן סוריידה בעצה אחת עם ישראל.
בכנס נרשמה נוכחות מרשימה: ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה, שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מליכי, שר המים הפלסטיני מאזן רניים ואנשי מקצוע פלסטינים. שליחו של נשיא ארה"ב ג'ייסון גרינבלט ייצג את האמריקנים. שר החוץ המצרי סאמח שוקרי השתתף לראשונה בכינוס של ועידת התורמות. כמו כן השתתפו שרי החוץ של ירדן, מרוקו וכן נציגים בכירים של טוניסיה, סעודיה, כווית, איחוד האמירויות וכן שרים רבים ממדינות אירופה. כולם מבינים שהבעיה בוערת והכנס היה בסימן התגייסות למציאת פתרונות.
השר הנגבי הציג את הפתרונות האפשריים: ישראל מוכנה לחבר את עזה בקו 161 שיכול להכפיל את צריכת החשמל. אך הדבר מחייב להקים בעזה מערכת שתקלוט חשמל ותחלק אותו בקווים לערים ולעיירות. זאת בהשקעה של 80 מיליון דולר. כיוון שהקמת המערכת תארך זמן – ישראל הסכימה ללכת לקראת הפלסטינים ולראשונה לאפשר הכנסת כמות בלתי מוגבלת של גנרטורים לעזה – כחלופה. עד היום כל גנרטור שנכנס לעזה היה נלקח מיד על ידי החמאס לתעשיית המנהרות. הרשות הפלסטינית אמורה לבצע בפועל את הפרוייקט ולרכוש את הגנרטורים מהתרומות שתקבל מחו"ל. הרשות גם תרכוש את הדלק להפעלת הגנרטורים.
מים, גז, חשמל - פתרונות ארוכי טווח
ישראל הציעה להקים מתקן התפלת מים במרכז הרצועה. הקהילה הבינ"ל כבר גייסה 300 מיליון שקל, אך חסרים עוד 280 מיליון כדי להשלים את עלות הקמת המתקן. זה יספק 55 מיליון מטר מעוקב מים, ויפתור כמחצית מהמחסור. ואולם, מרגע הנחת אבן הפינה למתקן ועד השלמת בנייתו, יחלפו שנתיים.
גז: ישראל מוכנה לחבר את עזה לרשת הגז הטבעי בישראל וכך להוזיל את עלות האנרגיה ברצועה. גם כאן צריכים כסף לבנות מערכת שיודעת לקלוט את הגז מישראל.
ישראל הציעה להקים בעזה חוות סלולריות לייצור אנרגיה; להציב בשטחה טכנולוגיה ישראלית שמאפשרת הפקת מים באמצעות אידוי. יש רעיונות להקמת אזורי תעסוקה משותפים בארז ובמקומות נוספים שייצרו בועות שבהן פלסטינים יוכלו לייצר בלי לקבל אישורי כניסה לישראל.
כל הפרויקטים האלה מחייבים השקעה בצד הפלסטיני של מיליארד דולר. המדינות התורמות מוכנות לתרום את הכסף אבל לא מוכנות לתת אותו לחמאס, ביודען שהכסף עובר מיד למנהרות ולרכישת רחפנים ונשק.
חמאס הודיע שהוא מסיר אחריות מהעניינים האזרחיים ברצועה, ואילו הרשות הפלסטינית לא מתלהבת מקבלת אחריות על העניינים האזרחיים בשטחה, כי היא לא מוכנה להיות קבלן הביצוע של החמאס. בראייתה, במצב כזה החמאס יהיה פנוי לעסוק בפעילות טרור ולהתעצם – כאשר היעד הסופי שלו הוא להשתלט על אש"ף ועל הגדה. הרשות מוכנה לקבל אחריות אזרחית על הרצועה רק בתנאי אחד: שהיא מקבלת שליטה על הביטחון ברצועה.
לישראל יש אינדיקציות שאבו מאזן מתכוון בקרוב להחריף את הסנקציות שלו נגד חמאס. במצב הזה, חמאס מבודד מתמיד ונדחק עם הגב לקיר. הוא מחמם את הקשרים שלו עם איראן, וישראל עלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם ההשלכות של התלקחות.
ישראל ממתינה: מי ייתן את הכסף
השר צחי הנגבי אמר ל-ynet: "כיוון שהמשבר יכול לייצר הסלמה, אנשים יכולים להידחף לכיוון טרור ואין לנו עניין לראות מחזות קשים, ישראל מוכנה לספק את כל היכולות הטכנולוגיות שלה, התשתיות שלה, לטובת מניעת חורבנה האזרחי של עזה. זאת בתנאי שהמימון ייעשה על ידי הקהילה הבינ"ל, ושנדע שמה שאנו עושים לא מסייע להתעצמות החמאס, שאין לו משמעות דו שימושית.
הנגבי הוסיף: "אי אפשר לדעת מתי זה יתפוצץ לנו בפנים. ברור שככל שהזמן חולף, נדרשת התמודדות מורכבת יותר עם בעיות היסוד, בעיקר עם תשתיות אנרגיה, תעסוקה ובריאות, ופוטנציאל ההסלמה גובר".
לדבריו, בעשור האחרון הכסף שהעבירה מדינת קטאר לחמאס - הושקע כולו בפרויקטים של התעצמות, אימונים, תחמושת, ניסויים, מעבדות, רקטות, תעשיות
צבאיות ואינספור פעילויות. "חמאס לא רוצה עימות, אבל גם בצוק איתן הוא לא רצה וזה הידרדר. השליטה לא תמיד בידי מי שחושב שהוא שולט".
בינתיים הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחון את תוכניתו של שר התחבורה ישראל כץ להקמת אי מלאכותי (האי-פרדות) מול חופי עזה, לפני הבאתו לדיון בקבינט. התוכנית כוללת הקמת אי מלאכותי בגודל 8 קמ"ר שיחובר לעזה בגשר באורך ארבעה קילומטרים וחצי, ועליו תהיה נקודת בידוק ביטחונית. האי, שהקמתו מוערכת ב-5 מיליארד דולר, יכלול מתקני אנרגיה, התפלה, נמל ובהמשך גם שדה תעופה.
השר כץ בירך: "אני שמח שהרעיון נשקל ברצינות ויש התחייבות של ראש הממשלה להביא אותו לדיון בקבינט. התוכנית נמצאת כרגע בבדיקה משמעותית של ההבטים הביטחוניים". הוא הוסיף כי "חמאס לא מעוניין בעימות אבל מצד שני הפיוס מדשדש, המצרים לא מביאים כסף. ארה"ב מקצצת באונר"א. החמאס בשיא חולשתו והעולם לא מוכן להשקיע בעזה כסף שיילך לאיבוד".
מבחינתו, "ברור לחלוטין שזו לא שאלה מוסרית אלא שאלה מעשית - האם אנו מוכנים לקריסה הומניטרית בעזה. ברגע האמת ברור שאם כבר יש צורך בנטילת אחריות, עדיף שזה יהיה העולם ולא אנחנו. האי יספק שירותים אזרחיים לעזה. אם יתקפו אותו, הם יפסיקו לעצמם את המים, החשמל והגז".
לפנייה לכתב/ת 
