מנהל השקעות בכיר על הנפילות בשווקים: "אין מפולת, רק תמחור מחדש"
"כנראה שמה שאנחנו רואים הוא תיקון לשוק חם שנהנה מעליות חדות בחודש שעבר. זה נראה כמו תיקון שיכול גם לייצר הזדמנויות לקניות מעניינות", אומר מנהל השקעות ראשי ל־ynet בעקבות הנפילות בבורסות בעולם. ואיך זה ישפיע על ישראל?
"בגדול, מה שהיה אתמול זו פאניקה של שווקים שנמצאים אחרי גל עליות חזק מאוד בתקופה האחרונה, ונוסיף לכך מסחר ממוחשב שמעצים את המגמה. בסופו של דבר בכלכלה, וברווחיות החברות, לא היה שינוי. לכן, מה שהיה אתמול הוא לגמרי משחק פיננסי של מסחר ותמחור מחדש. חשוב פה להידבק לכלכלה ולמספרים ומי שמנתח נכון לא ייבהל, וגם יוכל אפילו לעשות כסף מכל המהלך". כך אומר הבוקר ליאור יוחפז, מנהל השקעות ראשי באי.בי.אי גמל והשקעות.
גם שוק המטבעות הווירטואלים חוטף: הביטקוין נופל ל־6,200 דולר
יוחפז מציע להיכנס לפרופורציה בהתייחס ל"מפולות" בשווקים. "אנחנו אחרי חודש ינואר שבו היו עליות של 7%-10% בעולם. בארה"ב היינו סביב 7%-8% עליות במדדים העיקריים ובשווקים המתעוררים היינו סביב 10%. אנחנו נמצאים בסופה של תקופה כלכלית מחזורית, בסביבה של כלכלה שצומחת מאוד חזק - מתחילה בשוליים להיווצר טיפה אינפלציה - מה שמביא את הבנקים להעלות ריבית. סיום מחזור כלכלי מתאפיין בעצבנות גדולה יותר בשווקים".
עוד אומר יוחפז כי "על כל זה יש להוסיף את מה שקורה בשנים האחרונות בתחום המסחר הממוחשב, מה שהופך את השווקים ליותר תנודתיים".
"התיקון הוא עניין של תמחור מחדש ולא מפולת"
את אירועי אתמול מסביר יוחפז כך: "אחרי דו"ח התעסוקה החזק ביום שישי, שבעצם מפרט מקבץ נתונים שמראים על חוזקת הכלכלה ורווחיות החברות, ולאור האינפלציה שבתקופה האחרונה מתחילה טיפה להתחמם, הגיעה עליית תשואות, ובסוף ריביות גבוהות, ותשואות גבוהות, הן משהו שמכביד על השוק.
"אתמול ראינו תיקון בעקבות זה. התיקון הזה הוא עניין של תמחור מחדש ולא מפולת. זאת משום שהכלכלה עדיין חזקה, הצפי לצמיחה עולמית לשנה הבאה הוא סביב 4% ואחוזי האבטלה בעולם מאוד נמוכים וממשיכים לרדת. כל מדדי מנהלי הרכש בעולם נמצאים ברמות גבוהות, מה שמעיד על אופטימיות וקפיצה כלכלית קדימה, כך שמצב הכלכלה חזק ולא סביר שנראה מפולת. כנראה שמה שאנחנו רואים הוא תיקון לשוק חם שנהנה מעליות חדות בחודש שעבר. זה נראה כמו תיקון שיכול גם לייצר הזדמנויות לקניות מעניינות".
מה יכול לקרות מכאן והלאה?
לפי יוחפז, התנהגות השווקים כרגע הם לא עניין כלכלי, "אבל העיקרון, אם זה יתפתח להמשך ירידות משמעותיות, סביר שנראה את הבנק המרכזי בארה"ב מאט את קצב העלאת הריבית, ולמעשה מאט את תכנונו להעלאת הריבית. אבל אין סיבה שנגיע לשם כי הכלכלה מאוד חזקה ומעבר לתיקון הזה, לא נראה שיש משהו דרמטי באופק".
מה יקרה בישראל בעקבות הירידות?
לדברי יוחפז, "אחרי חודש ינואר חזק בכל מחירי ההשקעה, גם קצרי הטווח וגם ארוכי הטווח, סביר שככל שהמגמה תימשך, פשוט נראה שהתשואות יחזרו חזרה לרמתן בתחילת השנה. בינואר תשואות קופות הגמל היו 1%-1.5%, והשוק יחזיר את התשואות היפות שראינו בינואר, ונכון להיום התשואה כנראה מתאפסת. כרגע רואים תשואה אפס אבל עדיין יש לנו חודש שלם לפנינו ואני מעריך שזה יישאר בגדר תיקון ונמשיך לראות עליות. שוקי המניות עדיין נראים אטרקטיביים, לא זולים, וצריך להיות מאוד זהירים, אבל עדיין גלומה בהם תשואה חיובית.
"הכלכלה מאוד חזקה, גם בישראל וגם בעולם. הריבית בישראל בשנה הקרובה לא צפויה לעלות ותישאר על 0.1% וזו סביבה מצוינת לחברות. רמת אבטלה בישראל עדיין סביב 4% - רמה נמוכה היסטורית, ואפשר לומר שהמשק בתעסוקה מלאה וזה לא צפוי להיפגע בשנה הקרובה. כך שגם אחרי התיקון אתמול, הסביבה ממשיכה להיות מאוד נוחה לחברות ולהשקעה במניות".
"צמיחה מהירה מצד אחד ללא ריסון מוניטארי זה הרקע לעליות"
יונתן כץ, כלכלן מאקרו של לידר שוקי הון, מתאר את הרקע למתרחש בשווקים ואומר כי "אנחנו רואים את שוקי המניות עולים בסך הכל ברציפות שבע שנים. העליות החדות היו בשנה האחרונה, ומדובר בעיקר בארה"ב, שהיא המובילה והמשפיעה ביותר בשווקים הפיננסיים. העליות נבעו משילוב של פעילות ריאלית נאה, צמיחה מהירה ורמת ריביות די נמוכה. שילוב של צמיחה מהירה מצד אחד אבל ללא ריסון מוניטארי ממשי על ידי הפד מצד שני. זהו הרקע של העליות של השנה האחרונה".
כץ מוסיף כי "הגיע נשיא חדש בארה"ב שכנראה עשה צעדים מאוד חיוביים עבור החברות הפרטיות, הורדת מס, הסרת רגולציה ועוד כמה מהלכים שגם שוק המניות תירגם אותם לעליות שערים. מה בעצם הפך את הקערה על פיה? זוהי הבנה של המשקיעים שלמעשה המדיניות המוניטארית של הפד הולכת להיות מרסנת. סביבת הריבית שהאמריקנים וכל העולם נהנו ממנה היא סביבה של ריביות מאוד נמוכות, למרות שריבית הפד עלתה שלוש פעמים ב־2017, אבל נמצאת סביב 1.25%-1.5% כרגע. אבל הקש ששבר את גב הגמל, היו נתוני שכר ממוצע במשק האמריקני שעלו בקצב מאוד מהיר בחודש ינואר וכמעט 3% בקצב שנתי.
"המשמעות של עלייה מהירה בשכר היא ברורה. עליית שכר משמעותה עלייה באינפלציה, כי מעבידים צריכים להעלות מחירים כדי לשלם שכר גבוה יותר ומצד שני משקי בית הם כביכול עשירים יותר, יש להם יותר כסף ולכן הם מגדילים את הצריכה הפרטית שלהם. לכן הם לוחצים על המחירים כלפי מעלה.
"האויב מספר אחת של שוקי המניות וגם של שוק האג"ח היא אינפלציה, סימנים לאינפלציה או ציפיות לאינפלציה. גם אם עכשיו הנתונים העכשוויים לא דרמטיים מבחינת אינפלציה, הרי ששווקים עובדים על ציפיות ולא על מצב אמיתי שוטף, והחשש מעליית אינפלציה לאור הרקע ולאור השכר וגורמים נוספים כמו עליית מחירי הנפט והרבה כסף שנשפך בכלכלה על ידי הנשיא דונלד טראמפ - הכל ביחד הביא לסוג של פאניקה בשווקים.
"לא סיימנו את גל המימושים. זה תפס את השוק במצב שהוא בשל לתיקון כלפי מטה לאחר העליות הכל כך חדות. השוק היה בשל לירידה מסויימת, בעיקר לאחר העליות שהיו בינואר. השילוב של רמת שוק יקרה, שוק שהגיע לגבהים לא ריאליים עם ציפיות שהשתנו לגבי אינפלציה עולה, הוא ההסבר לתיקונים שאנחנו רואים היום".
ומה לגבי ישראל?
"אנחנו יודעים שהשווקים הפיננסיים הם בעצם שוק גלובאלי אחד מאוד מושפע", אומר כץ, "כל שוק מושפע מהשווקים המשמעותיים, והשוק המשמעותי ביותר הוא עדיין ארה"ב. ברור שהנכסים הפיננסיים שלנו יישחקו, אבל אני חושב ששיעור השחיקה יהיה מעט מתון יותר בישראל מאשר בארה"ב.
"רמות המחירים של שוק המניות בישראל לא הגיע לרמות של ארה"ב ולכן לדעתי גם הירידות יהיו מתונות יותר".
כשאתה מדבר על שחיקת הנכסים הפיננסיים, על איזה טווח זמן מדובר?
"אני חושב שהשנה תסתיים בסך הכל במצטבר בירידות בשוק המניות אבל ירידות חדות יותר יהיו בארה"ב מאשר בישראל".
בהתייחס לישראל, כץ מזכיר שני נושאים חשובים: "האינפלציה והריבית. גם כאן אנחנו במצב עדיף לעומת ארה"ב. סביבת האינפלציה עדיין מאוד נמוכה ואין תחושה שבנק ישראל הולך להעלות את הריבית השנה, ובמצב זה אנחנו שונים מארה"ב. זאת סביבה שבכל זאת נוחה יותר ותומכת יותר גם בשוק המניות וגם בשוק האג"ח. לכן החסכונות שלנו שחלקם מושקעים באג"חים ולא רק במניות, ייהנו ממצב שנראה טוב יותר מאשר בארה"ב. לכן השחיקות יהיו קלות יותר בישראל".
אולם באשר לארה"ב, מעריך כץ כי שם "שוק המניות יכול לרדת בין 10% ל־15% במצטבר קלנדרית ב־2018. זו ירידה די משמעותית, אבל צריך לזכור ששוק המניות בארה"ב עלה ב־20% ב־2017, כלומר השווקים נוטים גם לעלות וגם לרדת".
רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות נאמנות מקבוצת אקסלנס, אומר כי "המימוש בשווקים מגיע לתוך סביבה כלכלית מאוד טובה, גם מהיבט נתוני המאקרו, למשל שיעורי האבטלה בעולם, הצמיחה, הסחר העולמי, וגם בהיבט של רווחיות משביעת רצון של החברות. בטווח הבינוני, שני ההיבטים האלה, הם שיקבעו את המשך המגמה. התרחישים שאני רואה קדימה בשני היבטים אלה לא השתנו לעומת לפני שבוע.
קפלוטו מזכיר כי נגיד חדש הושבע לפד, ג'רום פאואל, שמחליף את הנגידה ג'נט ילן הפורשת. "השוק יצפה לשמוע מהנגיד החדש בימים הקרובים איזושהי אמירה לגבי מתווה הריבית העתידי במשק האמריקני ובאופן טבעי זה צפוי להשפיע על האופן שבו השווקים יתמחרו את הסיכון קדימה".
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, אומר כי "השווקים נוטים להגזים מדי פעם לחיוב או לשלילה ובדרך כלל לתקן את הסטייה במהירות ובעוצמה. ניסיון העבר מלמד שבתקופות של תנודתיות גדולה שאין מאחוריה הרעה משמעותית בפעילות הכלכלית, עדיף לא לקבל החלטות השקעה פזיזות מתוך תחושת לחץ".
לפנייה לכתב/ת 
