רק כשניצור שיח הדדי, דברים ישתנו כאן

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה

סקרי עומק שנעשו באוניברסיטת בר-אילן ובמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושאי יהדות, דמוקרטיה והקשר ביניהם, מצאו שרוב הישראלים רוצים שמדינת ישראל תהיה יהודית ודמוקרטית, אבל גם שבשיח הישראלי שולטות שתי קבוצות - האחת גורסת שהמדינה צריכה להיות רק יהודית והשנייה אומרת שהיא צריכה להיות רק דמוקרטית. האם התוצאות הללו הם סממן לכך שאנחנו חברה שסועה שלא יכולה להגיע לעמק השווה בנושאים הללו?

על השאלה הזו ינסו להשיב בקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה שייערך בשבוע הבא (12-11.2) בירושלים ובתל אביב כשהוא ירכז אליו את צמרת העולם העסקי, עולם המשפט והאקדמיה הישראלי, בניסיון לנסח מחדש את המחויבות של החברה הישראלית לקיומה כיהודית ודמוקרטית גם יחד, באופן שווה.

הקונגרס הוא פרי יוזמתם של פרופ' שחר ליפשיץ, הדיקן היוצא של הפקולטה למשפטים וראש המשפט היהודי דמוקרטי באוניברסיטת בר אילן וקבוצת אנשי עסקים שבראשם חיים טייב, אפרים קריאל ויוסף ז'רזבסקי, כשבהמשך הצטרף אליהם שופט בית המשפט העליון והמשנה לנשיאת העליון, אליקים רובינשטיין.

יוסף ז'רז'בסקי, אליקים רובינשטיין, פרופ' שחר ליפשיץ, שיח' מופק טאריף, חיים טייב(צילום: יורם בניטה)

"ההנחה הראשונה שלנו הייתה שדרוש חידוש למחויבות של החברה הישראלית לכך שישראל צריכה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית, כפי שמופיע בחוקי היסוד של המדינה", מסביר פרופ' ליפשיץ את ההנחות העומדות בבסיס ההחלטה לקיים את הקונגרס.

"מטרת הקונגרס לייצר מחויבות של החברה לקיומה כיהודית וגם דמוקרטית, שאסור שיתקיים רק תנאי אחד משניהם. אנחנו רוצים לנטרל את הקבוצות הקיצוניות המערערות ולחדש את המחויבות הזו", הוא אומר.

"ההנחה השנייה הייתה שצריך להתמודד עם תנאי אי ההסכמה ולחשוב איך מתמודדים עם המתח הקיים בוויכוח, בין היהודי לדמוקרטי. טענת הקונגרס הבסיסית היא, שלא יכול להיות שיח כוחני שבו הצדדים כופים זה על זה את דעתם".

מי הם אותם צידי קיצון?

"מצד אחד מי שרוצה הלכה יהודית שלטת ומצד שני זה שסופר כל טקסט יהודי במערכת החינוך ורואה בו איום. שתי הקבוצות הללו מניחות, שזה משחק סכום אפס".

פרופ' ליפשיץ מציין שיש נושאי ליבה שמגדירים את שני הקצוות: יחס למיעוט הערבי, יחס לזרמי היהדות, הלכות נישואים וגירושים וצביון השבת. "ישראל ניסתה לשמר את הדברים בסטטוס קוו אבל זה בפועל כבר לא מתקיים וכרגע אנחנו בשיח לעומתי", הוא מסביר את עיקרי הקונפליקט בנקודה זו של הזמן. "הקונגרס מציע לנסח את השיח בתנאי הסכמה", הוא מסכם את השורה התחתונה.

איפה אתה נמצא באופן אישי?

"גם אני עברתי התפתחות אישית. מהעולם האקדמי התרגלתי לנוהל בו אנשים חכמים שיחליטו את גבולות השיח, מאמנת גביזון דרך ברית הזוגיות, אבל נוכחתי לדעת שיש פתרונות המשלבים יהדות ודמוקרטיה בכל הנושאים, ואנחנו צריכים להתמקד באיך מביאים את הציבור להסכמה על הפתרונות הללו".

גישור קהילתי כדרך התנהלות

השיטה שמציב הקונגרס כדרך להידברות הוא הגישור הקהילתי. הכנס יונחה על ידי מגשרים של סכסוכים בתוך קהילות, מתוך מטרה לשנות את השיח מהגישה בה כל צד משוכנע שהוא היודע כל אל הדגשת הקונפליקט והחשיבות בקיום שיח, שמנסה לפרק את ההתנגדויות ולהסביר את הכאב ומקור החשש של כל צד.

האם זה לא תמים לחשוב שאנשי האקדמיה ואנשי עסקים ישנו את השיח בחברה הישראלית?

"בכנס ישתתפו 700 איש ביום הראשון ו-150 איש בשולחנות העגולים. יהיו שם, מלבד אנשי האקדמיה, העסקים והמשפט, גם חרדים, ערבים, יהודים רפורמים, סטודנטים ועוד. החלום שלי הוא, שהקונגרס ישיק מהלך מלמטה למעלה בחברה הישראלית, שהשיח ישתנה משכנוע וניגוח לשיח של הבנה של האחר והאזנה הדדית".

לקונגרס נערכה עבודת הכנה מהשטח. בבר אילן הושק פיילוט בסגנון שדומה לקונגרס, מפגש של 2 תיכונים חילוניים ו-2 תיכונים דתיים לאומיים. במקביל ערך הפיילוט מפגש לסטודנטים, אותו העבירו 2 מגשרות קהילתיות אורנה ברדיצ'ב וניצה נבון עם ד"ר הילה בן אליהו.

"בעקבות הכנס נפתח את הדיון לכלל האוכלוסייה, בפעילויות ברשת, הרצאות ומפגשים, בהם ננסה להגיע להסכמות עם מגשרים מקצועיים. אנחנו מקווים שמכך נגיע לפוליטיקאים עם המראה המלאה של דעת הציבור ולאתגר אותם באימוץ השיח", אומר ליפשיץ. "יש לי אמונה עמוקה שאנשי עסקים שיתנו משאבים, השייחים, השופטים ונשיא המדינה, שהתגייסו לתמוך בנו, יתנו את תרומתם להחדרת השיח.

"יש גם הרבה עניין בין אנשי התפוצות, שמתעניינים בקונגרס. הסנטור ליברמן, אחד הנואמים המרכזיים, הפנה את תשומת לבי לכך שדווקא בשיח היהודי יש עקרונות, שיכולים לפתור את הקונפליקט בשיח".

לשנות את השיח ולשנות את האווירה. פרופ' שחר ליפשיץ

מהי מהות השיח?

ביומו השני של הקונגרס ייפתח השיח במבנה דומה לשיח הישן - ייערכו עימותים בין פוליטיקאים, שישקפו את מצב וצורת השיח הנוכחי; השרה איילת שקד מול ח"כ ציפי ליבני, ח"כ משה גפני מול ח"כ יעל גרמן, שישוחחו על השבת ופאנל על השאלה הנצחית של 'מיהו יהודי', עם משתתף חרדי, משתתף דתי לאומי, כבוד השופט אליקים רובינשטיין וח"כ מרב מיכאלי.

לאחר מכן יציגו 4 דוברים את המצב הקיים מנקודת ראייתם: אלוף (מיל') אורנה ברביבאי תשוחח על מצב הצבא בקונפליקט, פרופ' ידידיה שטרן, דיקן הפקולטה למשפטים בבר אילן, יולי תמיר, לשעבר שרת החינוך ובני לאו מ-929, האתר ללימוד תנ"ך.

בשלב זה תוצג התפיסה החדשה שמוביל הקונגרס, פרופ' מיכל אלברשטיין תציג את כלי הגישור כתפיסה וניצה נבון, שתסביר את הכלים

שעומדים למגשר הקהילתי, רגע לפני קיום השולחנות העגולים.

ספר על קונספט השולחנות העגולים עם המגשרים

פרופ' ליפשיץ מסביר את הקונספט החדשני של הקונגרס, בקיום שולחנות עגולים, שידונו בכל נושאי הליבה, בעזרת מגשר: "בחרנו 7 נושאים לשולחנות העגולים: נישואים וגירושים, גיור, זכויות מיעוטים, שוויון בנטל, ישראל והתפוצות, השבת במרחב הציבורי ומגדר.

"בשלב הראשון עשינו הכנה מוקדמת, שבה הסטודנטים בקורס של בר אילן הכינו את המקורות לדיון בנושאים. אל כל שולחן שיח נביא מומחה מכל תחום. המומחה ייתן הרצאה של חצי שעה בתחום השולחן שלו ובהמשך המגשר, שינהל את הדיון והמשתתפים סביב השולחן, ינסה לתת את התייחסותו וינסה להביא מסקנות מהדיון".

ואיך ממסקנות אלה ישתנה השיח?

"אחרי הקונגרס נקיים בבר אילן קורס שידון במסקנות השולחנות העגולים. משם נתקדם ובקונגרס בעוד שנה יהיה סיכום של הפעילות השנתית בתחום ההידברות וגישור הפערים. אין לנו מושג איך יראו התוצאות בקונגרס השנה הבאה אבל יש לנו את הסבלנות לגלות בעוד שנה את תוצאות הניסוי".

ומה אם תגלה שאין מקום לשינוי השיח?

"נצטרך ללמוד לנסח מחדש את השיח ונצטרך לאמץ דפוסי הגנה על אותו מושג של יהודי ודמוקרטי. הפיילוטים שעשינו לפני הקונגרס גילו לנו שבהתחלה אנשים באמת מתבצרים בדעתם, אבל בסופו של דבר כלי הגישור מביא לשיח מפרה", מסכם פרופ' ליפשיץ באופטימיות.

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה