נקרא לדגל: האתגר הגדול של רונלד קומאן
מאמן מצוין לשחקנים בינוניים, מאמן בינוני לשחקנים מצוינים. אחרי שהקריירה של שחקן העבר נתקעה, הוא קיבל את הזדמנות חייו: להציל את נבחרת הולנד מקריסה חסרת תקדים
אברטון, אם לא שמתם לב, גמרה את העונה כבר לפני כחודש. היא הודחה משני הגביעים המקומיים, עפה מאירופה בסיומו של קמפיין מביך בשלב הבתים, ואחרי שקיעה לאזור הדמדומים התמקמה במקום בטוח פחות או יותר, האי הבודד שניצב לו בין מלחמה על כניסה לאירופה לבין קרבות ירידה. את רוב ההתייצבות הזו היא ביצעה אחרי שקומאן כבר נזרק מהמועדון והוחלף בידי סם אלרדייס.
ועם כל הכבוד לאברטון והכסף הטרי שנפל בחיקה, הפרויקט הגדול הבא של קומאן יהיה לא רק מסובך יותר, אלא גם טעון רגשית. כוכב העבר הפך אתמול לדמות החדשה בשרשרת הכתומה של השנים האחרונות – מאמנים שמנסים להציל את הכדורגל ההולנדי. בארבע השנים מאז ההעפלה לחצי גמר מונדיאל 2014 חלה בו התמוטטות חסרת תקדים, והמצב רק הפך יותר ויותר גרוע עם כל שינוי פרסונלי על הקווים בנבחרת האורנג'. השאלה: האם לקומאן יש פתרון אחר?
על הדרך, זו גם תהיה הזדמנות טובה עבורו לשגר את עצמו מחדש לעבר האזור באטמוספירה שבו סובבים המאמנים המובילים בעולם. עד לפני שנה הוא עוד הוזכר כמועמד להגיע לברצלונה, עכשיו הוא זקוק לנבחרת כפי שהיא זקוקה לו – סיוע הדדי במאמצי השיקום.
בלם, זעזועים
קומאן היה בלם עוצמתי שהתמחה בעיקר בבעיטות פצצה ממרחק אדיר. הוא גם שיחק בקישור, וצבר כמויות שערים יפות ביחס לתפקידו (אפילו הוכתר למלך השערים של הצ'מפיונס בעונת 1993/94). ארון התארים שלו נוצץ: קומאן זכה עם הולנד ביורו 1988, כחלק מדור הזהב שכלל את רוד חוליט, מרקו ואן באסטן ופרנק רייקארד, ולקח את גביע אירופה עם איינדהובן ועם ברצלונה.
גם כמאמן היו לו פה ושם הישגים יפים, בעיקר בתחילת הדרך, אבל זה הלך והתמסמס עם השנים. בסאות'המפטון הוא מיצב את עצמו בעמדה חדשה: האיש שמוציא את המקסימום מקבוצה בינונית. אחרי שהוביל אותה למקום השישי (שיא מועדון בפרמייר־ליג) ולאירופה, אברטון זינקה על המציאה, אבל שם הדברים לא הסתדרו.
עונת הבכורה הייתה סבירה בהחלט והסתיימה במקום השביעי. הקיץ כבר סימל את ההתפרקות. הכישלון ברכש מחולק לשני רבדים. קומאן לא מצא תחליף לרומלו לוקאקו המשמעותי, היבט שהיה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות. ומעבר לכך, הוא קנה מכל הבא ליד והחתים מספר שחקנים על אותה עמדה, וכך יצר בלגן בהיררכיה. למשל, השחקן הראשון שהביא, קפטן איאקס דייבי קלאסן, הלך לגמרי לאיבוד וכבר זמן רב אינו נכלל בסגל, גם אחרי שקומאן עזב.
ג'ונתן ווילסון, הכתב המצוין של "הגרדיאן", טען שמדובר בבעיה שמשותפת למאמנים הולנדים רבים, כמו פרנק רייקארד ופרנק דה בור, שספגו את השיטה "הקרויפית" שטופחה באיאקס ובברצלונה. "הצרה שלהם", כתב ווילסון, "היא מה שקורה כשהם מגיעים למועדון שלא עובד בשיטה שהם מכירים". קומאן מתאים היטב לתיאור הזה.
מומחה הכדורגל ההולנדי פרייה ראמש סיכם זאת כך: "הוא הוציא את המקסימום בקבוצות עם סגל בינוני, ולא ידע להתמודד עם הכישרון בקבוצות טובות יותר". ואולי במקומות הבינוניים היה לו קל יותר לעצב את השחקנים הלא מוכרים לתוך התבנית שרצה לראות.
ארץ השפלה
אם הניתוח של ראמש מדויק, יכול להיות שנבחרת הולנד היא בדיוק המקום אליו קומאן היה צריך להגיע כעת. כבר אחרי שנזרק מאברטון לפני מספר חודשים הוא רמז שהנבחרת היא אחת השאיפות הגדולות שלו. סביר להניח שהיה מעדיף לקבל אותה במקום אחר, אבל גם שיא השפל הוא מקום להתחיל בו.
אחרי שכשלה בהעפלה לשני הטורנירים הגדולים האחרונים, קומאן חייב למצוא תוך שנה־שנתיים את השלד החדש של האורנג'. יכול להיות שהולנד תרד לדרג השני בליגות האומות שתיפתח בספטמבר (קיבלה את ההגרלה הקשה ביותר, עם גרמניה וצרפת), אבל המטרה שלה לא צריכה להיות מאבק על התואר הריק מתוכן, אלא להציב את ארבעת המשחקים האלה כמדד לנקודה המדויקת שבה ניצבת הנבחרת ולבנות את הבסיס משם.
לאחר מכן, לקומאן יהיו מוקדמות יורו על הראש, ואיש בהולנד לא יהיה סלחן כלפי הדחה נוספת. השאלה היא מאיזה דרג אירופי הולנד תגיע לשם, ועד כמה קומאן יצליח לייצב את השורות עד אז.
וזה מוביל אותנו לנקודת הפתיחה. הולנד, פברואר 2018. אריין רובן פרש מהנבחרת. ווסלי סניידר כבר בן 33 ומשחק באל-גראפה הקטארית. רובין ואן פרסי (34) חזר הביתה לפיינורד ואינו פתרון לטווח ארוך. כלומר, הצעירים הם ממילא העתיד, ואין צורך בחילופי דורות קיצוניים.
אבל השוער הראשון יספר סילסן מייבש את ספסל ברצלונה, המחיר של וירג'יל ואן דייק לא אומר שההגנה יציבה, סקורר אמיתי אינו בנמצא (שמות כמו לוק דה יונג ובאס דוסט, שמחוררים רשתות בקבוצותיהם, לא משחקים טוב בנבחרת), והשמות הבולטים הם שלושה שחקנים מפוצצים בכישרון שאף פעם לא מראים אותו לאורך זמן: ממפיס דפאיי שחוזר לעצמו בליון, קשר רומא קווין סטרוטמן הנוטה לפציעות, וקשר ליברפול ג'ורג'יניו ויינאלדום שאינו מנהיג בקנה המידה של סניידר.
עם זה קומאן צריך לצאת למלחמה. חבר כבוד באחד מדורות הזהב של הולנד ינסה לייצר אחד נוסף, וזה יהיה קשה מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
