מכבי ת"א של קטלוניה: הנפילה של ברצלונה
מנהל מקצועי בלי סמכות, מנהלים שמחתימים שחקנים, מאמן שהיה סמל במועדון, הוביל אותו להצלחות, עזב ומאז הקבוצה לא מוצאת את עצמה, שחקנים טובים על הנייר שלא מתחברים לקבוצה, כוח מקומי דל ובשורה התחתונה כישלון טוטאלי בשנתיים האחרונות. כל זה לא נכון רק לצהובים, אלא גם ליריבים שלהם הערב (21:05)
תגידו רגע אם זה נשמע לכם מוכר - מנהל מקצועי בלי סמכות, מנהלים שמחתימים שחקנים, מאמן שהיה סמל במועדון, הוביל אותו להצלחות, עזב ומאז הקבוצה לא מוצאת את עצמה, שחקנים טובים על הנייר שלא מתחברים לקבוצה, כוח מקומי דל ובשורה התחתונה כישלון טוטאלי בשנתיים האחרונות. לא, הפעם לא מדובר במכבי תל אביב של שתי העונות הקודמות, אלא דווקא בברצלונה, יריבתה הערב (21:05).
אותם תסמינים שפגעו במכבי ת"א מאז עזיבת דייויד בלאט פוגעים במועדון הקטלאני. את התאריך בו הכל השתנה עבור בארסה אפשר לסמן ביומן - 27 ביוני 2016, היום בו הודיעה הקבוצה על כך שצ'אבי פסקוואל לא ימשיך על הקווים אחרי שמונה עונות וחצי.
פסקוואל החזיר את ברצלונה להיות רלוונטית באירופה. הוא כיהן במשך שלוש עונות כמאמן קבוצת המילואים, לאחר מכן עבר לתפקיד העוזר בקבוצה הבכירה, ובאמצע עונת 2007/8 החליף את דושקו איבנוביץ'. מאז ועד לסיום דרכו הביא לברצלונה ארבע אליפויות, ארבעה גביעים וזכה פעם אחת ביורוליג (השתתפות בארבעה פיינל-פורים בחמש עונות). ב-2015/16 נחל כישלון כשלא הצליח לזכות בתואר, והקבוצה הודחה כבר בפלייאוף היורוליג על ידי לוקומוטיב קובאן. זה היה אקורד הסיום שלו.
מאז ברצלונה בצלילה. את העונה הקודמת, תחת יורגוס ברצוקאס היווני (אותו אחד שהדיח אותה עם קובאן), סיימה במקום ה-11 ביורוליג, דורגה שישית בתום העונה הסדירה בספרד והודחה בחצי גמר הפלייאוף. ב-2017/18 סיטו אלונסו הוחתם, אבל הדברים נראו רע יותר. אחרי 21 מחזורים הקבוצה רק במקום ה-13 ביורוליג. התבוסה בתחילת השבוע ב-24 הפרש (96:72) לבאסקוניה בליגה הספרדית חתמה את גורלו של אלונסו. ביום שני הוא פוטר.
"מאז שפסקוואל עזב לקבוצה אין נשמה, מנהיגות או רוח תחרותיות", מציין מיאן קמארה, המסקר את ברצלונה ל"אל אספניול". "גם בתקופת ברצוקאס ראינו את זה". לציטוט הזה צריך להוסיף את העובדה שאלונסו כלל לא היה מחובר לשחקנים. "הוא איבד את העשתונות בעקבות המצב", מספר נאצ'ו מנדוסה מהאתר Meloncesto. "אלונסו אמר משהו אחד ועשה משהו אחר - ביקר את השחקנים בתקשורת, ביקש מההנהלה לשחרר את פטרי קופונן, ראקים סנדרס ופיל פרסי, ויום למחרת נתן להם לשחק 30 דקות. התוצאה - שחקנים לא סמכו עליו והוא איבד את חדר ההלבשה".
דורכים אחד לשני על האצבעות
אלונסו הוא רק חלק מהבעיה. בברצלונה יש ארבעה בעלי תפקידים שעושים פחות או יותר את אותה עבודה, ובגלל זה מערכת היחסים ביניהם לא טובה. נאצ'ו רודריגס הוא המנהל המקצועי, מעליו יש את אלברט סולאר שמנהל את כל הפעולות הספורטיביות במועדון, וגם מעליו יש פונקציה - ז'ואן בלאדה שמדווח להנהלה. לצדו של רודריגס עובדים פרה קאפדווילה וחואן יאנסה, שאחראים על סקאוטינג אחרי הקבוצות היריבות ושחקנים פוטנציאליים.
הסתבכתם? גם בברצלונה הסתבכו. "נוצר שם בלגן. לרודריגס יש מוח כדורסל, אבל הוא לא מחליט לבד. בארסה החתימה שחקנים טובים, אבל לא הכי נכונים לקבוצה. תומא הורטל, למשל, הוא שחקן טוב, אבל לא מנהיג. נוצר מצב שכל אחד דחף להחתים שחקן אחר, ובסופו של דבר אין מכנה משותף והם מתקשים להתחבר כקבוצה", מוסיף מנדוסה.
שניים שחוטפים אש הם חואן קרלוס נבארו (37) ואנטה טומיץ' (30). נבארו חתם בעונה הקודמת על חוזה לכל החיים במטרה שיפרוש ויקבל תפקיד מקצועי במועדון. הבעיה היא שבינתיים הוא מרוויח 3.5 מיליון אירו לעונה ובקושי רואה פרקט (14 דקות ביורוליג). הסנטר הקרואטי משתכר כשני מיליון אירו, ולמרות התעוררות שלו מאז תחילת הסיבוב השני, התפוקה שלו מאכזבת. "שניהם פוגעים בקבוצה כי בכסף שהם מקבלים ברצלונה יכולה הייתה להביא שניים או אפילו שלושה שחקנים צעירים והרבה יותר טובים", טוען איבן פרננדס מהאתר הרשמי של הליגה הספרדית.
בכלל, השחקן הספרדי לא ממש מורגש בסגל. ארבעה מקומיים בלבד מקבלים העונה דקות בברצלונה (פייר אוריולה, פאו ריבאס, ויקטור קלאבר ונבארו), אף אחד מהם לא חוצה את רף 18 הדקות, וגם זה משפיע על אופי הקבוצה. בעונה האחרונה בה זכתה בארסה ביורוליג (2009/10) היו גם כן ארבעה שחקנים מקומיים, אבל הם היו משמעותיים - ריקי רוביו פרח רגע לפני המעבר ל-NBA, נבארו היה בשיא כושרו, פראן ואסקס תרם את שלו ו-ויקטור סאדה הביא אנרגיות מהספסל.
שאראס בדרך?
אלפרד ז'ולבה (57) נבחר למחליף הזמני של אלונסו על הקווים. בספרד מדווחים שוולימיר פראסוביץ' כבר עושה מתיחות, ואולי בכלל שרונאס יאסיקביצ'יוס יגיע סוף סוף למועדון. שווה להתעכב על ז'ולבה - לברצלונה הוא הגיע ב-2015, ומאז כיהן כמאמן קבוצות המילואים והנוער, כשאת האחרונה הוביל לזכייה ביורוליג ב-2016. הקריירה שלו החלה בשנות ה-80 במחלקת הנוער המפוארת של חובנטוד בדאלונה. בהמשך עבד בקבוצה הבוגרת אותה הוביל להופעה בגמר גביע המחזיקות ב-1988, וכן פעמיים לגמר גביע המלך הספרדי (1998-1997).
ז'ולבה הוא מאמן לא שגרתי. בגמר הגביע ב-1998 מול ולנסיה הוא כל כך התעצבן על מאמן היריבה, מיקי ווקוביץ' הסרבי, מכיוון שקבוצתו שיחקה כדורסל איטי, אז הוא הורה רק לארבעה שחקנים לרדת להגנה ולחמישי להישאר בהתקפה, קראתם נכון. מבחינה פוליטית ז'ולבה מתאים לברצלונה. אם תציצו בחשבון הטוויטר שלו תראו שמדובר בפרו-קטלאני, שכל ציוץ שני שלו קשור בצורה כזאת או אחרת לעצמאות המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
