11 סצנות האוכל הרומנטיות ביותר בקולנוע
מהשמפניה והתותים ב"אישה יפה", דרך הספגטי ב"יפהפייה והיחפן" ועד המילקשייק האגדי ב"ספרות זולה": לרגל החג הרומנטי בשנה, קבלו את סצנות האוכל והתשוקה הבלתי נשכחות בקולנוע
נחשול ענק של אהבה מגיע עם היום הרומנטי בשנה (או לפחות אחד מהרומנטיים) - הוולנטיינ'ס, ועימו גם הלחץ לארגן זר פרחים מלבב לבת או לבן הזוג, וכמובן ארוחת ערב רומנטית לאור נרות.
אבל גם אם הוורדים לא הגיעו בזמן עם השליח, או שלא הצלחתם למצוא שולחן במסעדה הצרפתית-איטלקית בתל אביב, לא צריך להיכנס ללחץ: הרבה יותר פשוט לארגן ערב עם יין מבעבע לא יקר, תבשיל בתנור וכמובן סרט קיטשי, רומנטי או סליזי, הכל בהתאם לזוגיות שלכם, כמובן. נחלצנו לעזרתכם והכנו לכם רשימה של 11 אבני חן קולנועיות, שבכולן האוכל מתמזג אל תוך הרומנטיקה בסצנות בלתי נשכחות. אז יאללה, לכו תהיו רומנטיים.
סיפורו של ויל האנטינג (1997)
דייט ראשון בחנות קסמים צפוי להיות כיפי, מרענן ובעיקר - לא קונבנציונלי. לאחר שהרכיבה משקפיים מטופשים והרכיבה אף ליצן אדום, סקיילר (מיני דרייבר) - בריטית שבקרוב מסיימת את לימודיה בהרווארד - מעבירה את הפלירט המתעצם שלה עם וויל (מאט דיימון), השרת הגאון עם השבב בכתפו, לדיינר המקומי. בעוד הוא מגלה בעליצות כי קיווה לנשיקת לילה טוב, סקיילר רומזת כי עליהם להתגבר "על המכשול" כאן ועכשיו - באמצע ההמבורגר.
"אני חושבת שבלעתי כמה מהמלפפונים שלך", אומרת סקיילר לאחר הנשיקה מלאת הקטשופ. סצנה זו, בדרמה המרגשת של הבמאי גאס ואן סנט, מוכיחה כי רגעים מציאותיים יכולים להיות לא פחות מביכים וטעימים מפנטזיה מלאת זוהר.
כמו מים לשוקולד (1989)
כשמושא האהבה האסורה של טיטה, פדרו, נותן לה זר ורדים, מאמא הלנה מתעקשת להשמיד אותם. במקום זאת טיטה הופכת את הפרחים העדינים לרוטב משכר והיא מגישה אותו כליווי למנת השליו בשוקולד בארוחת הערב המשפחתית.
המנה, מסתבר, מועצמת לא בגלל הפרחים, אלא גם בגלל רגשותיה העצורים של טיטה; תאוותה כל כך חזקה ומודחקת, שכל אורחי השולחן מרגישים את התשוקה שבה בכל נגיסה.
אנני הול (1977)
"זו טעות להביא יצורים חיים הביתה", אומר אלווי הנוירוטי (וודי אלן). הוא ואנני (דיאן קיטון) מחליטים לבשל לובסטרים, והאירוע הקולינרי מתערבב בהומור כשהלובסטר מחליט להסתתר מאחורי המקרר. ברקע נשמעות צווחות של חרדה וחרטה על כך שלא רכשו סטייקים, ואלווי אף מעלה הצעה להתקשר למשטרה - ליחידת הטיפול בלובסטרים.
הסצנה הקומית הזו משמשת הקדמה לארוחת הערב, המגלה אינטימיות קלילה של זוג ניו יורקי, שלרוב מנהל שיחות אינטנסיביות ומרתקות - ופחות דיונים מוזרים על יצור ימי שמסתתר מאחורי המקרר.
תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים (1986)
אליזבת (קים בייסינג'ר), יפהפייה שנראית מדהים אפילו בחלוק אמבטיה ובגרביים, מציצה למטבח. ג'ון (מיקי רורק) מצווה עליה לשכב על הרצפה ולעצום את עיניה, ואז מתחיל הכאוס: מול המקרר הפתוח הוא תוחב לפיה מטח של מזון אקראי - פסטה, תותים, פלפלים חריפים, דבש ואפילו סירופ שוקולד.
הצחוקים והליקוקים הרבים רק מפתחים ומטפחים את הטקס הקינקי הזה אל מעבר לשלב התמימות.
אני אהבה (2009)
בטרם מתחיל הרומן האיטלקי המשכר בסרטו של לוקה גואדאנינו (עתה מציג בבתי הקולנוע סרטו המועמד לאוסקר - "קרא לי בשמך"), משהו מפתה את האוהבים לאזור האסור. עבור אמה (טילדה סווינטון), שמרגישה חנוקה על ידי קשריה המשפחתיים, העשירים והמדכאים, הרגע הזה מתרחש בארוחת הצהריים, במסעדה ששייכת לידידו של בנה - אנטוניו (אדוארדו גבריאליני).
ברגע שהיא נוגסת בשרימפס ברוטב חמוץ-מתוק, החדר הופך לאפלולי והקולות של חבריה הופכים לאילמים. אמה נותרת לבדה עם הרכיכות המענגות, ומתמלאת באושר צרוף; היא זוהרת באור חיובי בשמלתה האדומה, מתעוררת מתשוקה שתישאר עימה לעד, ובסופו של דבר תוביל לסערה רומנטית עם השף הצעיר שבישל את המנה המופלאה הזו.
היפהפייה והיחפן (1955)
מערכת היחסים הכלבלבית בין הקוקר ספניאלית החיננית הפוגשת בכלבלב הנווד והמפתה, עוברים לשלב השני שלהם עם ארוחת ערב מלאת אווירה במסעדה האיטלקית של טוני. הם חולקים צלחת ספגטי לצלילי אקורדיון בעוד הפסטה מטפטפת, משפריצה וזולגת לכל כיוון, ועיניהם מלאות כבוד למזון, בזמן שפיותיהם נפגשים על קצה האטריות החמימות.
מרוממת נפש אפילו יותר הסצנה בה היחפן מגלגל את כדור הבשר האחרון שנותר לכיוון העלמה המכשכשת, וכך מדגים לצופים את המרכיב החשוב ביותר בכל מערכת יחסים מתמשכת: חוסר אנוכיות. כנראה שוולט דיסני ידע מה הוא עושה, כשיצר את אחד מרגעי הקולנוע המונפשים והרומנטיים ביותר בתולדות הסרטים המצוירים ובכלל.
ספרות זולה (1994)
"ג'ק רביט סלים" תיזכר לנצח כמסעדה חלומית בסגנון שנות החמישים, שבה מיה (אומה תורמן) ווינסנט (ג'ון טרבולטה) יצרו פרשנות מפתה משלהם לריקוד הטוויסט. זה גם המקום בו השניים העלו את רמות האנדרנלין, הסרטונין והסוכר שלהם עם מילקשייק בחמישה דולרים.
הכל התחיל כשווינסנט, שלא היה שבע רצון מהקולה בטעם וניל שלו, ביקש ממיה לגימה מהשייק ה"יאמי" שלה. מיה מסכימה ומציעה לו קשית. "זה מילקשייק מזד...וטוב בטירוף", הוא מצהיר, ושובר את הקרח בין השניים.
הדירה (1960)
הרבה מילים עוברות בין השניים עקב הסדר מוזר זה, אבל זה רק מקרב עוד יותר בין בקסטר לפראן. מערכת יחסים עדינה וקומית זו נלכדת הכי טוב במטבח, שם בקסטר מנסה להכין ארוחת ערב דשנה לפראן, ומנקז את הספגטי בקדחתנות דרך מחבט טניס, במקום להעביר אותו דרך מסננת.
טום ג'ונס (1963)
בקומדיה הבריטית וההרפתקנית הזו, טום (אלברט פיני) יושב למשתה ארוטי ומשעשע משהו במסבאה עם ג'ני ג'ונס (ג'ויס רדמן), אישה שיכולה הייתה להיות אמו. אין שום מגע מרגש בין השניים, רק אינספור התבוננויות מרומזות (וחושפניות), ובין השאר נשלקות צדפות, רגלי הודו מתכרסמות ואגסים נטרפים. כשהנר נכבה והחדר הולך ומחשיך, אין ספק להיכן הזוג ממשיך לקינוח.
לתפוס גנב (1955)
רבים מהמותחנים של אלפרד היצ'קוק משלבים סצנות אוכל מפוארות. הסרט "לתפוס גנב", המתרחש בריביירה הצרפתית הציורית, הוא דוגמה מצוינת לכך: על גבי נוף הכביש החופי - כמובן במכונית עם גג נפתח - הגנב החתולי המוכשר למדי, רובי (קארי גרנט), יושב לצד היורשת האלגנטית, פרנסס (גרייס קלי), בעודם זוללים עוף מטוגן ולוגמים בירה להנאתם.
כשפרנסס צוללת אל תוך סלסלת העוף ושואלת את רובי אם הוא חושק בחזה או בירך, קשה לפספס את הרמיזות המיניות שנשלפות שם.
אישה יפה (1990)
"אישה יפה" נחשב לאחד הסרטים הקיטשיים, ויש שיאמרו גם הרומנטיים ביותר, במהלכו שני צדדים מנוגדים באופן מוחלט נפגשים והופכים לזוג מאוהב ומלא בתשוקה.
בסיפור האגדה המודרני הזה איש עסקים רווק ועשיר בשם אדוארד (ריצ'רד גיר) נופל בקסמיה של "נערה עובדת", ויויאן (ג'וליה רוברטס). כשאדוארד מזמין שמפניה ותותים, ומנסה ללמד את ויויאן את אומנות ההנאה מאוכל - גם הצופים מבינים שמערכת היחסים ביניהם רק מתחילה לבעבע.
