בדרך לאישור התקציב: איך מחלקים 479.6 מיליארד שקל
מליאת הכנסת מתחילה השבוע את תהליך ההצבעות על הצעת תקציב המדינה ל־2019. במסגרת התקציב יקבל משרד החינוך 59.6 מיליארד שקל והביטוח הלאומי 46.6 מיליארד. ואיך יושפע תקציב הביטחון מההסלמה הביטחונית? הבאנו לכם את הנתונים המשמעותיים שבספר התקציב
תקציב המדינה לשנת 2019 הוגש היום (א') למליאת הכנסת. מדובר במועד האחרון בו ניתן להגיש את הצעת חוק התקציב למליאה. בדיוק לפני חודש אישרה הממשלה את התקציב בסך 479.6 מיליארד שקל. סכום זה כולל תוספת החזרי החוב, שאינם חלק מהתקציב בפועל. הסכום של התקציב ללא תוספת החזרי החוב הוא 397.4 מיליארד שקל.
חקיקת תקציב המדינה - הפירוט המלא:
תקציב המדינה 2019: מה יקבל כל משרד?תקציב המדינה 2019: עיקרי חוק ההסדרים
כך תצמצם הממשלה עלויות: עיקרי חוק ההתייעלות
בשלב הבא, הצפוי להתקיים ב־13 בפברואר, תצביע מליאת הכנסת על הצעת החוק בקריאה ראשונה. לאחר הקריאה הראשונה יתקיים תהליך של ניתוב חוקי התקציב לוועדות הכנסת השונות שידונו בהם. לאחר מכן תקיים המליאה הצבעות בקריאה שנייה ושלישית.
תקציב המדינה מורכב משלוש חקיקות שמוגשות לכנסת: הראשונה היא הצעת התקציב, שכוללת את התקציבים לכל משרד ממשלתי לאותה שנת תקציב. כך למשל, משרד החינוך מקבל 59.6 מיליארד שקל, משרד הביטחון 55.2 מיליארד שקל ועוד 10.2 מיליארד עבור "הוצאות ביטחוניות", והמוסד לביטוח לאומי 46.6 מיליארד שקל. ההסלמה הביטחונית בצפון בסוף השבוע עשויה להכריע את המחלוקת על תקציב הביטחון שעדיין נותרה פתוחה, ואת דרישת שר הביטחון אביגדור ליברמן לתוספת של מיליארדים.
ההסלמה בצפון: רוח גבית לליברמן ובעיה לכחלון
החקיקה השנייה היא חוק ההתייעלות, שכולל את כל הצעדים שיש לבצע כדי לשמור על מסגרת התקציב, הדורשים תיקוני חקיקה. אלה כוללים למשל תוספות או הפחתות לצורך התאמה (קיצוצים) כדי לשמור על מסגרת התקציב.
סעיף בולט במיוחד בחוק ההתייעלות הוא הגדלת קצבת הנכים. חוק ההתייעלות כולל גם משיכת דיבידנד חריג מרפאל והתעשייה האווירית, העלאת מס על הפחם, צמצום נציגויות של הממשלה בחו"ל, קיצוץ תקציב משרד החקלאות, צמצום מספר משרדי הממשלה - אבל רק מהממשלה הבאה, והפחתת תקציב דמי החבר באונסק"ו.
החקיקה השלישית נעשית במסגרת חוק ההסדרים (התוכנית הכלכלית). חוק זה כולל את הרפורמות המבניות שאין להן נגיעה ישירה בתקציב המדינה, אלא מתקשרות לנושאים כלליים יותר כגון הפחתת יוקר המחייה, שיפור הפריון במשק ושיפור הצמיחה במשק.
בין הסעיפים הבולטים בחוק ההסדרים: תוכנית הסיעוד הלאומית שמטרתה להרחיב לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד לקשישים ותיכנס לתוקף במהלך 2018. על הפרק - הגדלת מספר שעות הסיעוד שניתנות בבתי הקשישים, הגדלת מספר שעות הטיפול שניתנות לקשישים במצב סיעודי קשה ב־40%, הכללת טיפולי השיניים לקשישים בסל הבריאות ועוד. בהצעת התקציב הוערך כי לצורך התוכנית יגדל בסיס התקציב של משרד הבריאות ב־500 מיליון שקל.
סעיף בולט נוסף הוא הצעדים לצמצום ההון השחור, צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים. לפי הצעת התקציב, יישום תוכנית כזו יכולה להגדיל את הכנסות המדינה ב־500 מיליון שקל ב־2019 ו־850 מיליון שקל משנת 2020 והלאה. כמו כן כולל החוק הטבות להורים עובדים במסגרת תוכנית "נטו משפחה".
על שלושת החוקים האלה מצביעה הכנסת באותו המועד, אחד אחרי השני. כל הנתונים המופיעים בכתבה כפופים לשינויים במהלך השלמת הליכי החקיקה.