קלישאה מהפינה / על ניצחון מכבי ת"א מול ברצלונה
הצהובים ממשיכים להראות כדורסל שבלוני ולא מאורגן ולחטוף שלשות בצרורות. העונה הזו של נבן ספאחיה ושחקניו היא בינונית להחריד, אבל לשמחתם כנראה תסתיים עם מקום בפלייאוף - מעל הציפיות של הקבוצה ואוהדיה
משחקיה של מכבי תל אביב ביורוליג ממשיכים לדבוק בתבנית המוכרת שלהם. כדורסל שבלוני ולא מאורגן שמדליק את הקהל לפרקים רק כשמצליחים לרוץ. משתדלים בהגנה ונלחמים, אבל חוטפים שלשות בצרורות, ובסוף מסתכלים על לוח התוצאות ומקווים שזה יספיק. אתמול זה הספיק כי מולם שיחקה קבוצה שכבר אין לה משהו ממשי להילחם עליו, ומתחרה במכבי בטעויות ניהול המועדון. וכך, ממסורת המשחקים הגדולים בין מכבי תל אביב לברצלונה, נותרו רק קלישאות.
82:94 חשוב למכבי ת"א על ברצלונה
ספאחיה: "ג'קסון - מהשחקנים המוכשרים שאימנתי"
חגיגת כדורסל - אבל אחרת / מליניאק
קלישאה א': "קבוצה שמגיעה אחרי חילופי מאמנים וללא סיכוי לעלות לפלייאוף מסוכנת - זה משחק מוקש!". זה באמת הרגיש ככה בפתיחה. ברצלונה שיחקה משוחרר, מול ההגנה הרופפת של מכבי היא צלפה שלוש שלשות רצוף, ונראתה מחוברת ומלאת מוטיבציה. אבל יש סיבה שמחליפים מאמן, ויש סיבה שיש לה רק שבעה ניצחונות. מכבי הצליחה לזהות את החולשה של ברצלונה בהגנה על החדירות ובצבע, בעיקר בדקות שטומיץ' היה על הספסל, ופרחוסקי הרגיש כגוליבר בצבע. גם הנקודות של קיין ורול באו מסביבות הרחבה ולא מרחוק.
קלישאה ב': "מכבי משחקת פחות טוב כשהיא פייבוריטית". מכבי משחקת פחות טוב לאחרונה בכלל. כשהיא פייבוריטית זה אומר שהיא משחקת נגד קבוצות מהדרג הנמוך, ובמקרים האלה משום מה היא עולה עם פחות מוטיבציה ואנרגיה. ייתכן שזו ההכנה המנטאלית, אבל האמת היא שפשוט קשה לשחק נפלא נגד הקבוצות הפחות טובות. העניין הוא שלמכבי תל אביב אסור לעלות למשחקים עם פחות ממאה אחוז טירוף, ולא ברור למה אי אפשר להרים אותם לפני משחקים. זו בדיוק עבודת צוות האימון.
קלישאה ג': "מכבי לא שומרת טוב על השלשות". מכבי לא שומרת טוב נקודה. היא לא מראה התקדמות בין המשחקים כבר תקופה ארוכה, היא מבצעת את אותן שגיאות בפיק אנד רול, ובעיקר מגזימה בעזרה על כל חדירה, כאילו שלא השתנתה מפת איזורי הזריקה באירופה, ורוב החדירות נועדו כדי להוציא כדור. נכון שבעומס המשחקים הקיים קשה לעשות הכנה טקטית ממשית ולהזהיר מפני שחקנים מסויימים, אבל ההיסטריה של להגיב באופן מוגזם לכל חדירה מביאה לשלשות קלות (13) ומשאירה את היריב במשחק.
הדבר היחיד במשחק שעורר רגש וגעגוע היה חואן קרלוס נבארו. להבין שהוא כבר עשרים עונות בברצלונה, לראות את התנועות האופייניות של סחיטת עבירות עם הצגה, הכבוד מהשופטים, השלשות בתנועה שמאלה, החדירות עם הפלואטר, פשוט אגדה, עד כדי ש"לא נעים" לראות אותו במשחקים בינוניים כאלה. ובכל זאת תודה ללה בומבה שהזכיר לנו איך הכדורסל בברצלונה היה פעם. ולמכבי יש את טיוס על המגרש (שריד מגביע היורוליג), ואת טל בורשטיין וגיא גודס על הספסל. גם זה משהו. געגועיי לטייריס רייס שעבר בשתי הקבוצות והיה לו פוטנציאל להיות אגדה, אבל עכשיו הוא בונה בית בסין. טעויות של הממונה על משאבי האנוש.
עם ההפסד של באסקוניה אמש, מכבי כנראה תבטיח לעצמה מקום בשמינייה הראשונה ובפלייאוף, ותסדר לעצמה עונה טובה יחסית לציפיותיה וציפיות אוהדיה. לא מובן מאליו, וללא קלישאות הפעם.
לפנייה לכתב/ת 
