המדריך לגלישה בטוחה
לכבוד שבוע הבטיחות ברשת החלטנו לחדד חלק מההמלצות לגלישה בטוחה. וגם: מה מותר ואסור לפרסם ברשת? מתי אפשר להגיש תביעה? ממה צריך להיזהר? ומתי פוסט תמים בפייסבוק הופך לעבירה פלילית?
לכבוד שבוע הבטיחות ברשת גיבשנו עבורכם רשימה של המלצות מחברת גוגל לגלישה בטוחה ברחבי הרשת, וגם - עו"ד ליאת ברגמן רביד, מומחית לדיני אינטרנט ולשון הרע, משתפת אותנו בטיפים חשובים בעניין הזכויות והחובות שלנו כשאנחנו מפרסמים משהו ברשת.
אבטחת סיסמאות:
סיסמאות הן קו ההגנה הראשון שלכם מפני פושעי אינטרנט. יש לבחור סיסמאות חזקות - שונות - עבור כל אחד מהחשבונות החשובים שלכם, ומומלץ לעדכן את הסיסמאות בקביעות.
גוגל מפרטת כמה דרכים ליצירת סיסמאות מנצחות לאורך זמן: השתמשו בסיסמה ייחודית עבור כל אחד מהחשבונות החשובים שלכם (כגון חשבון דוא"ל או חשבון בנק מקוון) 
אם אתם מתעדים את הסיסמאות שלכם, שמרו את הרשימות במקום בטוח שהגישה אליו אינה קלה השתמשו בסיסמה ארוכה המורכבת ממספרים, אותיות וסמלים נסו להשתמש בביטוי שרק אתם מכירים הגדירו את אפשרויות שחזור הסיסמה שלכם והקפידו לעדכן אותן.
שימוש במספר הטלפון הנייד שלכם לשחזור הסיסמה או שאלת בטיחות הוא שיטת זיהוי בטוחה יותר מאשר כתובת הדוא"ל, משום שהטלפון הנייד שלכם נמצא ברשותכם, פיזית. אם אינכם יכולים או רוצים להוסיף מספר טלפון לחשבון, אתרים רבים עשויים לבקש שתבחרו שאלה כדי לאמת את הזהות שלכם במקרה ששכחתם את הסיסמה.
נסו להמציא שאלה שאת התשובה עליה רק אתם יודעים, ושאינה משהו שפרסמתם או שיתפתם ברשת החברתית. הגדירו תשובה ייחודית אך גם כזו שקל לכם לזכור אותה. חשוב מאוד לזכור את התשובה הזו - אם תשכחו אותה, ייתכן שלא תוכלו להיכנס שוב לחשבון שלכם.
איך מונעים הדבקה עתידית של תוכנה זדונית במחשב?
הקפידו שהדפדפן ומערכת ההפעלה יהיו עדכניים. ברוב מערכות ההפעלה מוצגת הודעה כשיש צורך בשדרוג - אל תתעלמו מההודעות האלה. בגרסאות ישנות של תוכנות עלולות לעיתים להיות בעיות אבטחה, ועבריינים עשויים לנצל אותן כדי לקבל גישה לנתונים בקלות רבה יותר.
דפדפן Chrome של גוגל מתעדכן באופן אוטומטי לגרסה החדשה ביותר בכל פעם שתפעילו אותו, כך שתיהנו מהאבטחה המתקדמת ביותר ללא מאמץ. בנוסף, כדי להגן על המחשב הפעילו שיקול דעת בבואכם ללחוץ על קישורים או להוריד קבצים - ודאו שהם מאתרים מהימנים.
אל תפתחו סוגי קבצים שאתם לא מזהים ואל תורידו תוכנות מחלונות קופצים שמופיעים בדפדפן. הקדישו גם תשומת לב לפרטים המופיעים באותיות הקטנות ולתיבות סימון המסומנות מראש בעת ביצוע הורדות. ודאו שאתם מבינים אילו תוכנות מותקנות.
גוגל מספקים גם מספר טיפים להימנעות מאתרי דיוג (פישינג): גם כאן חשוב להקפיד על סיסמאות חזקות ולא להשתמש באותן סיסמאות לחשבונותיכם השונים; זכרו לשנות סיסמאות מעת לעת, בייחוד אם אתם חושדים שהחשבון בסיכון; שלחו מידע רק בחיבורים מאובטחים; כשאתם מקלידים ושולחים מידע רגיש כמו מספר כרטיס אשראי או פרטי חשבון בנק, חפשו את החיבורhttps:// בסרגל הכתובות (ואת סמל המנעול בסרגל הכתובות אם אתם משתמשים בדפדפן כרום או אקספלורר).
בעת גישה לחשבונות פיננסיים, בדקו שלאתר יש אישור אימות מורחב - כתובת האתר או שם האתר צריכים להופיע בירוק בסרגל כתובות האתרים של דפדפנים מודרניים רבים. פירוש הדבר הוא שהארגון המפעיל את האתר אומת. הימנעו מביצוע עסקאות פיננסיות במחשבים ציבוריים או משותפים. אם תיגשו למידע כזה במחשב ציבורי או משותף, זכרו לצאת באופן מלא ולסגור את חלון הדפדפן בסיום.
עו"ד ליאת ברגמן רביד, מומחית לדיני אינטרנט ולשון הרע ממשרד עוה"ד גרוס (GKH), מבהירה את המותר והאסור בכל הקשור לפרסום תוכן פרטי ברשת:
מתי פרסום הופך לפוגעני?
זו טעות לחשוב שתקשורת אישית בין שני אנשים או בקבוצות סגורות אינה יכולה להיות עילה לתביעה או אינה "מסוכנת". האמת היא שבמקרים רבים אין משמעות לשאלה באיזו מדיה או לכמה אנשים הועבר מסר פוגעני. למשל, גם הודעה פרטית לחבר, שהתוכן שלה הוא פוגעני כלפי צד שלישי – נחשבת לפרסום על פי דרישות הדין, והדבר נכון להודעה פרטית בפייסבוק או בוואטסאפ, לפרסום בקבוצה סגורה או לפרסום פומבי לגמרי.
אבל הפרסום שלי הוא אמת, מדוע יש סיכון בפרסום?
חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות מקנים הגנה לדברים שפורסמו שהיו אמת ושהיה עניין ציבורי בפרסומם. דברי אמת אינם מונעים תביעה בגין פרסומים פוגעניים, אך הם יכולים לסייע למפרסם להדוף תביעה אם תוגש כזו לבית המשפט.
האם אני יכול להגיש תביעה נגד מי שפרסם עליי פרסום מכפיש?
תלוי בתוכן הפרסום. כאשר תוכן הפרסום הפוגעני הוא לשון הרע, פגיעה בפרטיות או נכלל באחד מדברי החקיקה האחרים המקנים לנפגע את הזכות להגיש תביעה בגין ביטויים ולקבל פיצוי – הגשת תביעה היא אפשרות. צריך כמובן לשקול כל מקרה לגופו.
האם אני חשוף לביצוע עבירות פליליות כמפרסם?
יש פרסומים שונים העלולים להיות, לפי תוכנם ונסיבותיהם, עבירות פליליות. בין היתר, לשון הרע ופגיעה בפרטיות הן גם עבירות פליליות, וכמוהן עבירות ביטוי נוספות כמו הסתה לאלימות או הסתה לגזענות. גם פרסומים מזיקים על קטינים בנסיבות מסוימות הם עבירה פלילית, וכן הפרת צווי איסור פרסום. איסור נוסף נמצא בחוק למניעת הטרדה מינית (מה שזכה לכינוי "חוק הוואטסאפ"), אשר אוסר על הפצת צילום של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הוא עלול להשפילו.
ממה צריך להיזהר כשמפרסמים ברשתות החברתיות?
קודם כול, צריך להיזהר מכל העבירות המגבילות ביטויים מסוימים ומגדירות ביטויים אלה כעבירה פלילית או כעוולה אזרחית. ככלל יש להימנע מהסתה, מלשון הרע ומפגיעה בפרטיות. חשוב לדעת שחזרה על דברים פוגעניים שכתב אדם אחר אינה מצדיקה את הפרסום או מגינה עליו. כמו כן, רצוי להיזהר בכבודם של מושאי הפרסום. חשוב לא לפרסם עובדות שלא ניתן להוכיח או שאינן ידועות למפרסם מידיעה אישית, או דעות שאינן מבוססות על עובדות.
האם זה אומר שאסור לי לפרסם שום דבר ביקורתי?
ניתן לפרסם ביקורת או דעה. עם זאת, חשוב להבין שהשאלה אם מדובר בדעה לגיטימית וסבירה לפי הנסיבות נבחנת לאחר שהנפגע מגיש תביעה בגין לשון הרע. כמו בנוגע לאמיתות הפרסום, העובדה שמדובר בדעה אינה מכשירה את הפרסום מראש רק מחמת היותו דעה – היא מאפשרת למפרסם להתגונן באמצעות הגנות שבחוק. כמו כן, על כל דעה להיות מבוססת על עובדות אמת שידועות למפרסם.
האם הכללים משתנים כשמפרסמים תמונות?
גם תמונה יכולה להיחשב לשון הרע או פגיעה בפרטיות. פרסומן של תמונות עלול לפגוע בפרטיות המצולמים ואפילו להיחשב הטרדה מינית אם פורסמה תמונה המתמקדת במיניותו של אדם באופן שעלול להשפילו או לבזותו, הכול לפי נסיבות המקרה.
מה עליי לעשות כשאיני יודע מי המפרסם?
אחת הבעיות העיקריות שמולן ניצבים נפגעים היא חשיפת זהות המפרסם. זהו קושי שהדין הישראלי, כמו דינים אחרים ברחבי העולם, טרם מצא לו פתרון. עד עתה לא תוקנה הפרוצדורה בישראל באופן המאפשר לבית המשפט להורות, בהליך אזרחי, על חשיפת כתובת IP של משתמש, חשיפה שגם לו הייתה אפשרית – לא תמיד הייתה מביאה לזיהוי המפרסם. אם אדם סבור שנעברה כלפיו עבירת ביטוי פלילית – הדרך לפעול היא על ידי הגשת תלונה למשטרה, שם יפעלו באמצעים העומדים לרשותם לצורך בירור זהותו של המפרסם.
האמור במאמר אינו מחליף ייעוץ משפטי של עו"ד, זהו מידע כללי בלבד.
