שתף קטע נבחר
 

השממית הפולשת שמאיימת על עין גדי

שממית טרנטולה, לטאה גדולה ואגרסיבית שמגיעה לאורך של כ-30 ס"מ, פלשה בשנים האחרונות לעין גדי ומתחרה עם השממיות המקומיות על מזון ואף מאיימת בטריפתן. מקורה ככל הנראה בגידול ביתי בקיבוץ עין גדי לפני כעשור. מאז התפשטה גם לשמורת הטבע הסמוכה. חוקרים באוניברסיטת ת"א ממליצים להכחיד את האוכלוסיה בשלביה המוקדמים

מין פולש חדש בישראל. ב-2012 במסגרת סקר זוחלים שמומן על ידי היוזמה לטקסונומיה, הבחינו פרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב והסטודנטים שלו בשממיות גדולות, לא מוכרות, על קירות הבתים בקיבוץ עין גדי. נראה היה שהשממיות אינן מין מקומי, אך שי והסטודנטים לא הצליחו ללכוד אותן ולזהותן באופן ודאי.

 

 (צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב) (צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב)
(צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב)

 

זהות המין נשארה לא ידועה עד לפני כארבע שנים, אז סיימון ג'יימיסון, סטודנט לתואר ראשון וחובב זוחלים, שעושה עבודת פרויקט במעבדה של שי, הצליח ללכוד כמה מהשממיות שטיפסו על קירות הבתים בקיבוץ עין גדי, לאחר שנצפו מתגודדות בסמוך למקורות אור ואורבות לטרף מזדמן.

 

השממיות הובאו למעבדתו של שי והמין הוגדר בהצלחה "Tarentola annularis" – שממית טרנטולה שנפוצה בעיקר בצפון אפריקה וגם במצרים, אך ככל הנראה, השממיות הללו אינן נפוצות בסיני. 

 

 

שממית טרנטולה בקיבוץ עין גדי ב-2016 (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
שממית טרנטולה בקיבוץ עין גדי ב-2016(צילום: אלדד גולן)

 

זהות המין אושרה בבדיקת DNA על ידי ד"ר תמר פלדשטיין. השממיות הללו נחשבות למין פולש אגרסיבי בארצות הברית המשגשג בפלורידה ונחשבת לחיית מחמד פופולרית בענף גידולי חיות אקזוטיות ובמצרים אלפי פרטים נתפסים ומיוצאים לרחבי העולם מדי שנה.

 

 (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
(צילום: אלדד גולן)

 

כיצד הגיעו השממיות לקיבוץ עין גדי?

החוקרים מעריכים כי כי אחד מחברי הקיבוץ גידל לפני כעשור את השממיות כחיות מחמד ויתכן והוא המקור להתפשטות השממיות החופשיות בעין גדי, אך לא ידוע אם הדבר נעשה בשוגג או ששוחררו לטבע במכוון.

 

אפשרות נוספת היא שעל אחד מהצמחים הרבים המגיעים אל הגן הבוטני שבעין גדי ממקומות שונים בעולם, הייתה הטלה של שממית טרנטולה. 

 

 (צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב) (צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב)
(צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב)

 

טיפול תקיף ומהיר בשלבים המוקדמים

"ברור כי אם יוותר ללא טיפול, לשממית יש את הפוטנציאל לפלוש לבתי גידול חדשים. יש לבצע תצפיות נוספות כדי לעקוב ולתעד את היקף הפלישה, ויש לנקוט בפעולות תקיפות ומהירות כדי להכחיד את האוכלוסיה הפולשנית כשהיא נמצאת בשלביה המוקדמים", כתב ג'יימיסון, חוקר במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, במאמר שפורסם בכתב העת המדעי "Salamandra" בגרמניה.

 

לדבריו, האפשרות שהמין הוא מין מקומי גם היא קיימת, אך אינה סבירה. בחצר הזוחלים של הגן הזואולוגי מוחזקים כיום שלושה פרטים ממין זה, בידיעת רשות הטבע והגנים. 

 (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
(צילום: אלדד גולן)

משילה את זנבה בעת סכנה ובמפגש עם טורפים (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
משילה את זנבה בעת סכנה ובמפגש עם טורפים(צילום: אלדד גולן)

 

 

אלדד גולן, תושב עין גדי, צפר וצלם טבע רגיל לחזות בדיירות הטבעיות בעין גדי, ביניהן מניפנית מצויה וגם שממית הבתים. הוא גילה על קיומה של השממית הפולשת בעין גדי לאחר הרצאה בבית הספר שדה בעין גדי שם הוצגו מספר פרטים חיים שנלכדו בטבע והושמו בצנצנת. מאז 2016 הוא החל לחפש אותן במהלך סיוריו בקיבוץ ובסביבה ומצא פרטים רבים.

 

 (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
(צילום: אלדד גולן)

 

בקיץ 2016 פגש בשתי שממיות טרנטולה בתחום בית ספר שדה עין גדי. אלדד מציין כי בשטח הקיבוץ הצפיפות גבוהה יותר ומה שהחל בתיעודים בודדים בתצפיות של השממיות על קירות בחדר האוכל, בית התרבות בקיבוץ ובמבנים נוספים בקיבוץ, הפך במרוצת השנים לעשרות תצפיות. לדבריו, מאחר והשממיות המקומיות "מהוות חלק חשוב בתפריט של בעלי חיים רבים, והיעלמות שלהן עלולה ליצור אפקט דומינו הרסני", הוא מסביר ומציין כי זו "סוגיית שימור מורכבת בזמן אמת, והזדמנות ללמוד על מין פולש ומזיק, ממש תוך כדי הפלישה".

 

מאיימת על השממיות המקומיות

הפולשת החדשה בישראל מאיימת על צמד מיני לטאות המצויות בארץ - מניפנית מצויה ושממית הבתים, שלא רק מתחרות על אותו מצאי המזון, אלא גם מהוות גם מזון חשוב לבעלי חיים נוספים במערכת האקולוגית. צמד הלטאות גם מאויימות בטריפה מצד השממית האפריקנית.

 

שממית הבתים (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
שממית הבתים(צילום: אלדד גולן)

מניפנית מצויה (צילום: אלדד גולן) (צילום: אלדד גולן)
מניפנית מצויה(צילום: אלדד גולן)

 

על פי החוקרים, תצפיות שדווחו להם על ידי חובבי זוחלים ודו-חיים מעידות על כך כי השממיות יצאו משטח הקיבוץ והתפשטו לאזור ואדי ערוגות ובתוך שמורת הטבע של עין גדי. סיימון ציין כי "בעקבות המימדים הפיזיים הגדולים של המין והטמפרמנט התוקפני, הוא יכול לטרוף הרבה מינים קטנים יותר - לטאות ונחשים קטנים ואפילו יונקים. יש תצפית מאפריקה של פרט אחד שהצליח לטרוף גרביל".

 

 (צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב) (צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב)
(צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב)

 

ברשות הטבע והגנים ציינו כי השממית הפולשת נחשבת לאוכלת כל שהתגלתה במדבר יהודה לאחרונה וכי היא בעלת פוטנציאל להסבת נזקים לטבע ולמינים המקומיים. "הרשות בוחנת בשלב זה יחד עם גורמים רלוונטיים נוספים דרכים להתמודדות עם השפעתה ההרסנית על המערכת האקולוגית המקומית". 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב
שממית טרנטולה
צילום: Simon Jamison, אוניברסיטת תל אביב
מומלצים