משפטים שהורים לא העזו לומר לגננת
גני הילדים השתנו מאוד אבל לא רק מבחינת פינת הבובות והספרים. הילדים חשופים יותר לעולם המבוגרים, ההורים לא חוסכים ביקורת שלעיתים עשויה להיות בוטה ויש פרשנויות חדשות לקבלת שבת המסורתית. מה עדיף? תלוי את מי שואלים
חושבים שגני הילדים היום הם לא מה שהיו פעם? אתם ככל הנראה צודקים. גני הילדים השתנו מאוד בעשורים האחרונים. כיום ההורים, הילדים והגננות חווים את גן הילדים באופן שונה מהאופן בו נחווה לפני מספר עשורים. הנה כמה דוגמאות:
ההורים לא סומכים על הגננת
חוסר האמון של ההורים כלפי מערכת החינוך גובר והולך. אנחנו רואים בגני ילדים שהורים מביעים יותר ויותר ביקורת כלפי הגננות והגן עצמו. ההורים חשים עצמם משכילים יותר מהגננות ולזה מתווספת תחושה חזקה שההורה מכיר טוב יותר את ילדו מאשר הגננת.
השילוב הזה מוביל לכך שלעתים הורים מרשים לעצמם להתייחס בהתנשאות וזלזול כלפי הגננות, דבר שלא היה מקובל בעבר. כך למשל, אם הגננת מבקשת לפגוש את ההורים ולשתף בקשיים שהיא מבחינה בהם אצל ילדם בגן, במקרים רבים הדבר לא מוצא חן בעיני ההורים, ויש כאלו שמעליבים את הגננת ומתייחסים להבחנתה בסגנון של: "מי את שתגידי לנו שהילד שלנו מתקשה?"
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הורים לא חוסכים את הביקורת שלהם שלעיתים קרובות עשויה להיות בוטה ומביכה כלפי נושאים שונים בעולם הגן - נגד אוכל, נגד ימי הולדת שנחגגים במתכונת מסוימת, נגד סדר היום ואף מתנגדים לעתים לתכני הלימוד.
הורים לא מהססים לבקר את טיב האוכל, ויכריזו למשל: "אני לא מוכן שהילד שלי יאכל את האוכל כאן". בענייני סדר היום בגן, קבלת הילדים בבוקר, משחק בחצר הגן או באופן כללי במקרים אחרים, הורים אומרים לגננות: "אני יודע יותר טוב ממך מה טוב בשביל הילד שלי".
הילדים רוצים להיות מפורסמים
בשונה מפעם, הילדים היום חשופים יותר לעולם המבוגרים. הם מאזינים לשיחות הורים ומבוגרים, גם שלא נועדו לאזניהם. בעוד שבעבר נהגו הורים להמתין עד שילדיהם ילכו לישון ואז לשוחח על ענייני היום ואף להתווכח. הילדים חשופים לשיחות ולתכנים של מבוגרים גם מכיוון האינטרנט. אנחנו שומעים בגן שיח בין ילדים עשיר בסלנג, מתובל באמירות מבוגרים ששמעו הילדים בסביבה אליה הם נחשפים כשלעתים הם אינם ערים למשמעות הדברים.
המילים חודרות לשפה היומיומית שלהם. הילדים משתמשים במילים מעולם הרשתות החברתיות כמו "לייק" או "בלוק", הקשורות ביחסים חברתיים בין ילדי הגן. הם חשופים גם לנוער שמוביל אג'נדות של לייף סטייל, שמגיעות עד גן הילדים. ילדים וילדות עורכים ימי הולדת למשל במכוני יופי, בהתענגות על מריחת לק, איפור וסדנת יופי בגיל כה צעיר. האידאל עבורם הוא כוכבי רשת, גיבורי על, דוגמניות וזמרות. חלקם אף משיבים כששואלים אותם מה היו רוצים להיות כשיגדלו והם משיבים: "מפורסמים".
קראו עוד:
"למה בני בן ה-5 צריך לגדול בלי אימא?"
המנכ"לים קוראים לכם - "תנו לילדים לשחק"
מעמדם של הספרים השתנה
בעבר היה מקום רב להפעלת הדימיון בגן. הגננות היו קוראות סיפורים בעל פה לילדים וגם לספר היה מקום של כבוד. לספרים עדיין יש מקום בגני הילדים אם כי לא כולם זוכים ליחס מכבד. הספרים שבנמצא היום אינם ספרי הקלאסיקה האיכותיים של מחברים כמו לאה גולדברג, חיה שנהב, ע.הלל, נירה הראל, מרים רות, שלומית כהן אסיף ועוד. כך גם לגבי שירים.
הספרים היום עוברים תהליך של דיגיטציה ומשחק - יש מגמה להכניס ספרים אלקטרוניים לגני ילדים. בדרך זו הילדים יחוו את הסיפור בתלת מימד, תוך כדי יצירה ומשחק עצמאיים ולא רק באמצעות הקראתו על ידי הגננת.
פרשנויות שונות לקבלת שבת
גם היום, כמו בעבר נהוג לחלק את הילדים לילד שבת וילדת שבת, כאשר כל אחד מהם מביא לגן חלה או יין. בקבלת השבת השינוי אינו דרמטי. אפשר להצביע על מגמה של פרסונליזציה של השבת, בהתאם לגן הספציפי.
כך למשל, יש גנים חילוניים יותר בהם משלבים ימי הולדת או תכנים משפחתיים כמו הורה שמגיע לשתף את הילדים מתחומי מומחיותו או מספר על משפחת הילד או גנים בהם מאמצים גישה דתית או מסורתית יותר, מקדשים על היין ומברכים על החלות והנרות. בעבר לא היה מקום לפרשנויות רבות של קבלת השבת, אם כי הגרעין של ההתייחסות לקבלת השבת נותר בעלי מאפיינים דומים.
בובות לבנות וגם לבנים
סוגיית המגדר מקבלת תשומת לב מיוחדת בגני ילדים היום. המגמה כיום היא לייצר שוויון מגדרי באמצעות המשחקים והצעצועים שבהם משחקים הבנים והבנות ואפילו בתהליכי ההתחפשות של הילדים עצמם. בעבר הייתה רווחת בקרב הגננות תפיסה שמרנית בהיבט המגדרי והגן תפקד באופן מגדרי מובהק: הבנות היו משחקות בפינת בובות שבה בובות שצבע עורן ושערן בהיר, לבושות בבגדים בצבעי ורוד לרוב. בנים היו משחקים בצעצועים "זכריים" ובבובות גבריות.
היום לרוב אין פינת בובות אלא פינת משחק שבה, בין היתר, בובות ו'בובים' בצבעי עור ושיער מגוון לבושים בבגדים מגוונים ובשלל צבעים. גם מגירות הילדים שבעבר היו מסומנות בצבעים מובחנים לבנות ולבנים, אינן מסומנות כך עוד, אלא מקבלות גוון אישי של הילדה או הילד, למשל באמצעות מדבקות שהילדים בוחרים בעצמם.
אם בעבר הגננות עודדו בנים להתחפש בבגדי בנאים, שוטרים, ימאים ואילו בנות בבגדי נסיכות, מלכות, פיות ועוד, הרי שהיום גננות מאפשרות לילדים להתחפש באופן חופשי, ללא כל הכוונה מצידן. עם זאת, בולטים היום בגני הילדים מוצרי "דיסני" ו"פיקסאר" לסוגיהם. בעוד שבעבר התחפושות היו גנריות, היום התחפושות הן לפי דמויות ספציפיות מתכניות וסרטי ילדים, סרטים מצוירים כפוקהונטס, מולאן, סופיה, אלזה ואנה, בוב הבנאי, מיקי מאוס - דמויות מטפוריות של גיבורות וגיבורים.
ד"ר פנינת טל היא ראש החוג לגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך
לפנייה לכתב/ת 
