המתיחות בצפון: למנוע מלחמה לצד שמירה על קווים אדומים
הפלת מטוס ה-F-16, ועמו ההתלהבות הגוברת בקרב "הציר השיעי", גורמים לחשש בירושלים מתגובות רחבות היקף מצד סוריה או איראן על כל תקיפה של חיל האוויר. עם זאת, במערכת הביטחון מבהירים כי ישראל לא תהסס לפעול במלוא העוצמה - גם במחיר מלחמה. במקביל, יש לגייס את טראמפ לסוגיה ולפתח יכולות תקיפה משמעותיות גם מהיבשה והים
גורמים מדיניים בכירים בירושלים וגם בצה"ל מפעילים בימים האחרונים מאמץ דיפלומטי והסברתי מרוכז במטרה למנוע הסלמה ואולי אפילו מלחמה בצפון כתוצאה מהערכות מצב שגויות שרווחות באיראן ובסוריה מאז סבב הלחימה בצפון בסופ"ש.
בירושלים ובקריה ניתחו בקפדנות את התגובות של גורמים איראניים וסוריים רשמיים וכן את התגובה שפירסם חיזבאללה, והגיעו למסקנה שגורמי "הציר השיעי" נסחפו בהתלהבות לכדי הסקת מסקנות מסוכנת מהפלת המטוס הישראלי.
כך למשל, דובר משרד החוץ בטהרן קובע כי הפלת המטוס "תחייב את ישראל לשנות את התנהלותה האווירית". חיזבאללה אף הרחיק לכת וקבע שנוצר "שלב אסטרטגי חדש" מול חיל האוויר הישראלי, שמעתה ואילך לא יעז עוד לפעול בסוריה ובלבנון. הצהרות בנוסח דומה אף כי זהיר יותר נשמעו גם מפי דוברי המשטר בדמשק.
המשמעות היא שבאיראן, בסוריה וגם בחיזבאללה הגיעו למסקנה שהפלת ה-F-16 הישראלי החדיש, מעל שמי ישראל, תוביל לכך שישראל תהסס או אפילו תימנע כליל מלפגוע במשלוחי נשק איכותי מסוריה ומאיראן לחיזבאללה בלבנון, או לחילופין תימנע מלפגוע במתקנים ובכוחות הפועלים בשליחות איראן ועלולים לסכנה.
מקור ההערכות המוגזמות הוא כנראה משמרות המהפכה האיראניים, שראשיהם אולי מטעים במכוון את ראשי המשטר בסוריה ובאיראן, כמו גם את חיזבאללה. הערכות מצב אלה עלולות לגרור את סוריה או איראן לתגובות רחבות היקף על כל תקיפה ישראלית בשטחה של סוריה או לבנון, וכתוצאה מכך תפרוץ מלחמה.
לכן, ב-48 השעות האחרונות מרבים שרים בישראל ואלופים בצה"ל להשמיע הצהרות פומביות שנועדו להבהיר לכל גורמי הציר השיעי (איראן, סוריה וחיזבאללה), שישראל אינה מתכוונת לשנות את האסטרטגיה שלה - וכי תפגע בכל סממן של התבססות איראנית צבאית בסוריה, במשלוחי נשק איכותי לחיזבאללה וכנגד כל הפרת הריבונות של ישראל.
במונחים פשוטים, ישראל לא מתכוונת לשנות דבר באסטרטגיה ובקווים האדומים שלה, ואם הסורים, האיראנים או חיזבאללה יתפתו לנסות לשחזר את הפלת המטוס הישראלי או לגרום נזק אחר לישראל כתוצאה מאחת התקיפות הללו, הם עלולים להסתבך במלחמה רבתי. ישראל מעוניינת למנוע את המלחמה הזאת, אומרים גורמים בכירים בישראל, אבל אם תהיה הערכה שגויה של כוונות ויכולות מצד האיראני, הסורים וחיזבאללה, ישראל לא תהסס להפעיל את מלוא עוצמתה - גם במחיר של מלחמה כוללת בחזית הצפונית.
לדרוש מטראמפ שיהיה מעורב יותר
מסקנה אטסרטגית חשובה נוספת בתום יום הקרב בשבת היא שבמקום הריצה המסורתית של נתניהו לפוטין כל אימת שניכרת החמרה במצב בצפון, צריכה ישראל לפנות לנשיא טראמפ ולארה"ב בדרישה שיהיו מעורבים יותר בנעשה במזרח התיכון, בעיקר בסוריה ובעירק, וישתפו פעולה בערוצים דיפלומטיים בצורה אקטיבית ואגרסיבית כדי למנוע את התבססות איראן.
ישראל אינה יכולה למנוע את התבססות איראן לבדה באמצעים צבאיים או באמצעות תחינות לקרמלין, אלא צריכה לגייס את טראמפ ולהבהיר לו שלמאמץ זה יש עדיפות, גם מנקודת ראות אמריקנית, על פני כל מאמץ אחר במזרח התיכון - כולל הניסיונות הכושלים להגיע להסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
שנת 2018 תהיה השנה שבה המאמץ צריך להיות מרוכז בבלימת ההתבססות האיארנית בסוריה ובלבנון, בדיוק כשם ש-2017 היתה שנת שיא המאמץ העולמי והאמריקני לחסל את תופעת המדינה האיסלאמית של דאעש.
זהו כאמור המאמץ העיקרי שאותו מפעילה ישראל גם בצינורות הדיפלומטיים, כלומר באמצעות רוסיה, ארה"ב והאירופים. הדים למאמץ זה, שהתחיל בשיחה בין נתניהו לפוטין במוצ"ש, אפשר גם לשמוע בהודעות הרוסיות. בניגוד למה שמשתקף מהתקשורת, ההודעות הרוסיות אינן מתמקדות רק בגינוי לישראל, אלא גם באיתותי אזהרה לכיוונן של איראן וסוריה.
המאמץ השני בחשיבותו בישראל מתקיים כעת בעיקר במטה חיל האוויר. הוא מתבצע בשני ערוצים: האחד - ניסיון להבין לעומק מה היו הסיבות ו'התנאים הסביבתיים' שגרמו להפלתו של מטוס ה"סופה" של חיל האוויר בשבת. הסיבה הטקטית המיידית ברורה למדי והיא התמקדות טייסי המטוס בביצוע המשימה ובפגיעה מדוייקת בקרון הבקרה של המל"ט האיראני, עד כדי כך שלא שמו לב או התעלמו מהטילים שנורו לכיוונם.
"מוטיבציית יתר" היא תופעה מוכרת בקרב לוחמים טובים, בין אם באוויר, ביבשה ובים, והיא מעידה על נחישות, אומץ, ודבקות במשימה. אולם לעיתים, כמו כל דבר שנעשה במינון-יתר, היא עלולה להביא לתוצאות שליליות. עם זאת, ייתכן גם שהפלת המטוס נבעה גם מסיבות שאינן תלויות בגורם האנושי. למשל, כשל במערכות ההתרעה של המטוס מפני 'נעילת מכ"מ' והטיל עליו, או ש"המעטפת" המבצעית שסיפק חיל האוויר לתקיפה באמצעי שיבוש אלקטרוניים, התרעה וכו', לא הייתה מספקת.
אפשר גם להניח שפרופיל הטיסה ושיגור החימוש לעבר קרון הבקרה של המל"ט האיראני מהמרחב האווירי של ישראל נבעו מאילוץ רוסי. כידוע, הרוסים מחזיקים מערכות הגנה אווירית מתוחכמות, כולל טילי S-400 מודרניים עם מכ"מים משוכללים בסוריה.
מלבד זאת, במפגשים הרבים בין פוטין לנתניהו, ישראל כנראה נתנה הבטחה שקטה לרוסיה שתימנע ככל האפשר מהפרת הריבונות של סוריה, שמביכה את אסד ומריצה אותו אל הרוסים פעם אחרי פעם בדרישה שיגנו עליו גם מפני ישראל. לפעולה מהמרחב האווירי של ישראל יש גם יתרון מפני שהיא ממזערת את האפשרות להיתקלות אווירית בין מטוסים ישראליים לבין מטוסים רוסיים, והיא נחוצה גם כדי למנוע ממתן התרעה מוקדמת לסורים על כניסת מטוסים ישראלים לשטחם.
הפגיעה הקשה ביותר במערך ההגנה האוויר הסורי מאז 1983
כל ההיבטים הללו של התיאום בין הרוסים לישראל גורמים לחיל האוויר הישראלי, מאז התבססו הרוסים בסוריה בספטמבר 2015, להעדיף את הפעולה מרחוק, שלא משטחה של סוריה, לעבר מטרות בשטחה. האיראנים והסורים רואים את דפוס הפעולה הישראלי הזה וייתכן שזה גם מה שגורם למשמרות המהפכה, לצבא הסורי ולחיזבאללה להעריך שעכשיו ישראל תצטרך עוד יותר להגביל את עצמה ואולי להימנע כליל מתקיפות בשטחה של סוריה.
זוהי כאמור הערכה שגויה שעלולה לעלות לסורים ולאיראנים ביוקר בפעם הבאה שבה ישראל תפעל בסוריה. אגב, בתגובה בשבת תקפה ישראל לא רק מטרות איראניות, אלא חמש סוללות טילי קרקע-אוויר סוריות, בהן שתי סוללות טילי נ"מ ארוכי טווח מדגם SA5. מאחת הסוללות הללו נורה הטיל שפגע במטוס הקרב הישראלי. כמו כן הותקפו שתי סוללות SA17 ניידות אך קצרות טווח וסוללה אחת של SA2 - טילים לגובה רב, אך מיושנים מאוד ומהסוג שהפילו את מטוס הביון האמריקני בשמי רוסיה בשנות השישים. הטייס גארי פאוורס צנח אז ונתפס על ידי הרוסים - בין השאר מפני שהאמריקנים העריכו אז שלרוסים אין כלי נשק שיכול ליירט מטוס בגובה כה רב.
מתוך חמש סוללות הטילים האלה הושמדו שלוש כליל, מה שכרסם בעשרות אחוזים את יכולות ההגנה האווירית של סוריה. כידוע, בסוריה קיים אחד ממערכי הטילים נגד מטוסים הגדולים והעוצמתיים ביותר בעולם. המערך הזה לא נפגע במלחמת האזרחים, אבל בשבת הוא נפגע כמו שלא נפגע מאז מלחמת לבנון ב-1983. מותר להעריך שחיל האוויר לא פגע כליל במערך ה-SA5 ובמערך הנ"מ הסורי כדי שלא לגרום לסורים להגיע למסקנה שאין להם יותר מה להפסיד ולמשל לפתוח באש על יישובי רמת הגולן.
דרושות יכולות אש לטווח ארוך - גם מהיבשה והים
יום הקרב האווירי בשבת מחייב גם את חיל האויר הישראלי להסיק מסקנה אסטרטגית ארוכת טווח - האם לקנות טייסת נוספת של מטוסים חמקנים וחדישים מדגם F35 ("אדיר"), או לקנות שתי טייסות נוספות של F15 מודרני שכושר הנשיאה שלו גדול במקצת מכושר הנשיאה שלו של ה-F35?
ה-F15 הוא גם זול יותר מה"אדיר", אבל בנסיבות שנוצרו בזירה הצפונית עם כניסת הרוסים ומערכות הנשק שלהם נגד מטוסים, צריך לשקול מחדש אם להעדיף הספקי תקיפה גדולים בזמן קצר שמספק ה-F15, או את החמקנות והביטחון למטוס ולטייסים ולביצוע המשימה שמספק ה-F35. לי לפחות נראה שה-F35 עדיף על ה-F15 המיושן.
מסקנה נוספת היא שישראל צריכה לפתח במהירות גם יכולות אש מדויקות לטווח ארוך מהיבשה ומהים לפגיעה במטרות עומק בצד האחר, ולא לסמוך רק על חיל האוויר. אסור לשים את כל הביצים בסל אחד, אפילו אם הוא איכותי ובעל יכולות אנושיות וטכנולוגיות חסרות תקדים כמו חיל האויר הישראלי.
טילי קרקע-קרקע מדויקים לטווחים ארוכים פותחו בתעשיה הצבאית הישראלית - למשל טיל ה"לורה", וידוע שישנם חימושים "משוטטים" שיכולים להשיג פגיעות מדויקות מאוד גם במטרות נעות וגם בטווחים ארוכים מאוד. צה"ל צריך לשקול הצטיידות מוגברת באמצעים מהסוג הזה, גם כאלו שמופעלים מספינות חיל הים, וזאת על אף שבמטה הכללי נוטים לסמוך בעיקר על יכולות חיל האוויר.
לפנייה לכתב/ת 
