"לכל אחד יש את 'המדינה יהודית' שלו"

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה

"ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם. אך רק מדינת ישראל היא מדינה שאינה רק מדינה דמוקרטית אלא היא גם מדינה יהודית", כך פתח אתמול פרופ' אהרן ברק את יום הדיונים של הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה - יוזמה חדשה המנסה ליזום שיח מכבד וערכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית במטרה לגשר על הפערים הנתפסים בין הערכים יהודית ודמוקרטית, בהקשר למדינת ישראל וברוח מגילת העצמאות.

עוד הוסיף פרופ' ברק כי "ערכיה של המדינה כדמוקרטית מבוססות על שני אדנים - ריבונות העם מול זכותו של ה'אני'. בין שני אדני הדמוקרטיה קיים באופן טבעי מתח פנימי. פתרונו של מתח זה אינו בכוחו של הרוב לעשות כרצונו ואינו בחסינותו של הפרט מפני כוחו של הרוב. פתרונו של מתח זה הוא בהפעלה מידתית של כוח הרוב ובכפיפותו של הפרט להגבלות מידתיות על זכויותיו."

"בין שני אדני הדמוקרטיה קיים באופן טבעי מתח פנימי", הפרופ' אהרן ברק(צילום: ארז עוזיר)

פרופ' ברק הוסיף ואמר כי "בניתוח ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובאיזון ביניהם, יש להתחשב בכך שלא רק יהודים חיים עמנו. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית צריכים לשמש בסיס לאזרחותם המלאה, ולשוויונם של האזרחים הערבים החיים עמנו.

"בחברה הישראלית הולך וגובר המתח שקיים ביחסים שבין חילונים לבין חרדים. מתח זה מוצא את ביטויו בתחומים נרחבים של החיים בישראל, כגון: סמכות השיפוט של הדיינים, דיני הנישואין והגירושין, דיני הגיור, הגיוס לצבא, שמירת השבת, דיני הכשרות, התפילה בכותל וסמכויות הרבנים. עלינו למצוא פתרון ראוי למתח זה.

"פתרון זה צריך להניח כי כל ציבור יכול להישאר באמונתו הבסיסית מבלי שהוא חייב לוותר עליה. הן הציבור החילוני והן הציבור החרדי צריכים להפנים כי נדרשת נכונות להכיר את האחר, להעריך את גישתו, ולהיות מוכן לפשרות כואבות."

יהדות ודמוקרטיה בכפיפה אחת

אחרי פרופ' ברק, עלתה לנאום שרת המשפטים איילת שקד והגיבה לדבריו: "אני חותמת בשתי ידיים על דברי הנשיא אהרון ברק הבוקר. יהדות ודמוקרטיה הם שני ערכים שראוי שיחיו בכפיפה אחת במקביל, הבעיה היא שהיום שופטים לא נשענים רק על החוק אלא שופטים נותנים פרשנות מאד רחבה לערכים אוניברסאליים ופחות לערכים יהודים.

"המדינה היהודית שבחוק הלאום היא מבחינה לאומית". השרה איילת שקד(צילום: ארז עוזיר)

"הוויכוח בין הנשיא ברק והשופט חשין בעניין חוק האזרחות היה הסוער ביותר שהיה בבית המשפט העליון בעשרות השנים האחרונות ולכן היה צריך להכריע בהתנגשות הזו. מבחינה חוקתית היום נוצר יתרון לערך 'דמוקרטית' וצריך לתת לבית המשפט כלים חוקתיים לאזן את ערך 'היהודית'.

"המדינה היהודית שבחוק הלאום היא מבחינה לאומית. לכל אחד יש את היהודית שלו. אנחנו לא נכנסים בחוק לשאלה 'מי הוא יהודי'. החוק בא לתת כלים לביהמ"ש בפסיקה יומיומית. לדוגמה - בשאלה האם יישוב יכול להיות רק יהודי. אני רוצה שהתשובה ליישוב יהודי בגליל תהיה חיובית. יהוד הגליל היא לא מילה גסה.״

ח"כ ציפי לבני: אנחנו נעים בכיוון הרסני

שרת המשפטים ושרת החוץ לשעבר, ח"כ ציפי לבני, אמרה כי כיום אין סטטוס קוו. "אנו נעים בכיוון הרסני שמסכן את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המנעד בו ניתן למצוא את כל הדעות נע בין הדתי לדמוקרטי. עמדתי היא - מדינת הלאום לעם היהודי עם שוויון זכויות לכל אזרחיה.

"על צומת דרכים". ח"כ ציפי לבני(צילום: ארז עוזיר)

"אבל, זו לא רק עמדתי, זו מגילת העצמאות. המונופול של מדינת ישראל לא נמצא בידי המפלגות השונות . בעבר אמרו המנהיגים השונים שהם מוכנים לוותר על מנת לחבור למען הקמת המדינה.

"אומר כאן את הדברים באופן ישיר - המהלכים שקורים היום בכנסת אינם מכבדים. הם דורסניים! הם פוגעים בדמוקרטיה. לעגן את הזהות היהודית הפך לתירוץ למחוק את הזכויות. איפה השוויון במדינה יהודית? חוק הלאום הנוכחי זהו חוק יסוד שיקטין ויגמד את הזכויות של אזרחי ישראל.

"אנו נמצאים בצומת דרכים, מדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי היא קריטית לקיומנו, אך במדינה יהודית צריך גם לשמור על שוויון. השרה שקד רוצה לשמור על מדינת ישראל כולה. אבל אנחנו נגיע למצב שזה לא יהיה אפשרי, כי המיעוט הערבי ירצה גם כן שיוון מלא במקרה כזה."

לכבד את השבת וגם האזרח

פאנל נוסף שנערך בקונגרס עסק בשבת במרחב הציבורי, בעיקר נוכח "חוק המרכולים" וההפגנות הנערכות מדי שבוע בעיר אשדוד.

"קם דור חדש, ציבור שלם הולך לקניות בשבת. דבר שלא נראה קודם," אמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. "מנגד יותר ויותר קהלים מתקרבים ליהדות. חוק המרכולים שעבר הוא טוב, אני אומר לכם שאם לא נתעשת אנו הולכים להתנגשות בציבור המסורתי . לא רק בין דתיים לחילוניים. רבים מאזרחי ישראל לא רוצים לעבוד בשבת."

בתגובה לדברי פרופ׳ ברק הוסיף ח"כ גפני כי "לצערי, בתי המשפט שוגים בעניין היהדות, והעליון משליט את הכוח שלו בכך שאי אפשר לבקרו שלא בדומה לח"כים. אם לא נבקר אותו ולא נפעל מי יעצור את בית המשפט העליון? אם ישראל הייתה מדינת הלכה, אום אל פחם לא הייתה נראית כמו שהיא נראית. אני לא מבקש להיות במדינת הלכה, אך אין שוויון בעולם ואנו לא מאמינים בשוויון. יש מצוות וחוקים שמובנים לאדם המתורבת שחלקם שייכים גם לעולם המודרני. לאורך ההיסטוריה מדינות חוק הפכו להיות ג'ונגל, ראו ערך גרמניה."

שרת הבריאות וראש העיר הרצליה לשעבר, ח"כ יעל גרמן השיבה לגפני בנאומה: "כל מי שחושב שבית המשפט העליון אחראי, זהו עיוות המציאות מאחר שהממשלה היא האחראית לכל חוסר פעולה ופאסיביות בקבלת החלטות. בית המשפט מחליט בהתאם לחוק ולא קובע אותו.

"חוק המרכולים הוא שינוי דרמטי". ח"כ יעל גרמן(צילום: ארז עוזיר)

"מדוע שר הפנים לא קיבל החלטה כבר שנתיים על אותו חוק עזר עירוני?" שאלה ח"כ גרמן והשיבה: "הכל התחיל מחוסר האונות של הממשלה ואחר כך כאשר בית המשפט עושה את תפקידו הם באים אליו בטענות."

"חוק המרכולים הוא שינוי דרמטי. במקום האפשרות שהרשות העירונית תחליט בהתאם לתושביה, בא חוק המרכולים ואומר שהשר לא ייתן הסכמתו לחוק עזר. סליחה, השר מנהל את העירייה ויודע מה קורה בעיר? כראש עיר לשעבר אני אומרת לכם - החוק כובל את ידיהם של ראשי הרשויות."

"אסור לנו להרים ידיים"

אמש נפתח הקונגרס בבנייני האומה עם דבריו של משנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט לשעבר אליקים רובינשטיין: "ניצבים אנחנו בפני תהליך היסטורי שיש בו עליות ומורדות ובשום שלב אסור להרים ידיים. ישנן תהומות אידאולוגיות בחברה הישראלית שאינן גזירת גורל. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וכך היא מגדירה עצמה במגילת העצמאות. קל לקטב ולחפש מחלוקות אבל האתגר הוא ההיפך, לחפש הסכמות.

"לדעתי, בכל נושאי הליבה בהן יעסוק הקונגרס ניתן להגיע להבנות בין הפלגים ללא פגיעה במה שיקר לכל אדם באשר הוא. אם תהיה לקונגרס המשכיות כפי שמתוכנן אני בטוח שניתן יהיה לקרב הין העמדות השונות. דרך האמצע הפרגמטית וההגיונית אינה נוגסת בצרכיו של הפרט מהמגזר אליו הוא שייך."

"למצוא את דרך האמצע". אליקים רובינשטיין(צילום: ארז עוזיר)

"אף אחד לא מצפה אחדות מחשבות אבל צריך שתהיה לכידות חברתית כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל", אמר הסנאטור הדמוקרטי, ג'וזף ליברמן, שהיה מועמד לתפקיד סגן הנשיא בקמפיין הבחירות של אל גור בשנת 2000.

"ארה"ב היא אמנם מדינה נוצרית מבחינת אמונתם של הרוב של אזרחיה, אבל כבר מראשיתה היא אינה מדינה המוגדרת באמצעות הדת של הרוב. קשה לי לדמיין מצב שבו ארה"ב הייתה מדינה נוצרית שבה לבני דת אחרת כמו היהודים לא היה שוויון זכויות.

"המסר היוצא מישראל באחרונה כאילו רק זרם אחד של יהדות מקובל כאן עלול להרחיק את יהודי ארה"ב מישראל. אנחנו לא רוצים שזה יקרה. במדינה דמוקרטית יש מקום לאנשים שרוצים לשמור שבת ולא לכפות את הדרך של אחד על השני. צריך שאנשים בקבוצות העבודה הקטנות בקונגרס יצעקו אחד על השני בחדר הסגור ואולי יריבו אבל שינסו להגיע להסכמות כי זה הדבר החשוב לעתיד המדינה."

בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה