הקוסקוס מאחד את ארצות צפון אפריקה
ארצות המגרב פונות לאונסק"ו כדי לקבל הכרה עולמית במאכל המסורתי - ובהמשך גם כסף. מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ומדינות אחרות נדרשות להתגבר על המחלוקות - כולל השאלות מי המציאה את הקוסקוס ומי מכינה אותו הכי טוב: "המאכל הוא חלק מהזהות, אבל קשה להגיע להסכמות"
האם צלחת קוסקוס יכולה לחזק את היחסים בין ארצות צפון אפריקה החשדניות? הפנייה המשותפת של מדינות האזור לאונסק"ו כדי לקבל הכרה עולמית במאכל המסורתי יכולה לפחות להושיב אותן סביב שולחן אחד.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
הפעם צפויות הארצות באזור המגרב להניח את המחלוקות בצד, ולאחד כוחות כדי להוסיף את המאכל לרשימת "המורשת התרבותית הבלתי מוחשית" של אונסק"ו. הרשימה כוללת מנהגים מרתקים ברחבי העולם שראויים לשימור, ולעיתים הארגון מציע מימון למדינות שמתקשות להגן על המנהגים הללו.
סלימאן האשי, ראש מכון המחקר הפרה-היסטורי של אלג'יריה, אומר שהקוסקוס יאחד את אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, לוב, מאוריטניה ומאלי.
זו לא הפעם הראשונה שהרעיון לפנות לאונסק"ו עולה. ב-2016 פנתה אלג'יריה לבדה לאונסק"ו - ועוררה את זעמן של מרוקו ומדינות אחרות שתובעות בעלות על הקוסקוס. הפעם הפנייה המשותפת עשויה לעשות את ההבדל.
אז מי בעצם הביא את הקוסקוס לצפון אפריקה? יש הזוקפים זאת לזכות הרומאים, אחרים טוענים שערבים הביאו את המאכל מהמזרח. פטריק רמבורג, היסטוריון אוכל צרפתי, אומר שהברברים היו הראשונים שהכינו קוסקוס – "הרבה לפני שארצות שאנחנו מכירים במגרב כיום היו קיימות". היסטוריונית אוכל נוספת, לוסי בולנס, מספרת על סירי קוסקוס בני 2,200 שנה שנמצאו באלג'יריה בתקופת המלך מסיניסה ששלט בצפון אפריקה.
על הפנייה המשותפת לאונסק"ו אומר רמבורג שהאזור צריך לחגוג את המורשת המשותפת, ולא להתכתש סביב השאלה מי המציא את הקוסקוס ומי מכין אותו טוב יותר. "עבור כל ארצות המגרב הקוסקוס הוא חלק מהזהות", הוא מסביר. היסטוריון האוכל מזהיר כי המדינות שפונות לאונסק"ו צריכות להפגין אחדות, "להראות שהמאכל הוא חלק מחיי היום-יום והזהות" ולנסות לטשטש את העובדה שבאזור מגישים מגוון גדול של מנות קוסקוס.
החוקר קאדר עבד ראחים אומר שהיריבות השכנות מרוקו ואלג'יריה עלולות להתקשות לשתף פעולה. "שני הצדדים מבוצרים בעמדותיהם וקשה מאוד להגיע להסכמות – גם בנושא שלא נראה מזיק. במשך 50 שנה הצטבר כל כך הרבה אנטגוניזם, והוא הולך ומחמיר – במיוחד בחודשים האחרונים".
עבד ראחים אומר שהעובדה שארצות המגרב לא הצליחו להפוך את האזור למאוחד – למרות "תרבות משותפת, היסטוריה משותפת, שפה משותפת ומסורת דתית" – היא פרדוקס. לדבריו המגרב "צריך להיות חזק יותר מאירופה – שמפולגת בשל הבדלי השפה וההיסטוריה".
פטימה חאל, אנתרופולוגית ומסעדנית פריזאית שנולדה במרוקו, חושבת שהכרה של אונסק"ו בקוסקוס כמורשת לשימור תהיה צעד חיובי עבור מדינות האזור - אך ממליצה שלא להסתפק בזה. "אם הקוסקוס יוכל לקרב ביניהן - מה טוב", היא אומרת. "אבל במקום להשקיע את כל המרץ בניסיון להכיר במאכל, הם צריכים לעשות מה שנחוץ כדי לשמר את המטבח שלנו". חאל אומרת שבתור התחלה כדאי שבתי ספר לבישול באזור יתמקדו במטבח המקומי ולא במטבח הבינלאומי.
לפנייה לכתב/ת 
