ילד שאיבד עין ליד ביתו יפוצה ב-985 אלף שקל

בן 7 שהחזיק בידו בקבוק זכוכית נפצע כשמעד על בור ניקוז שבור במועצה המקומית אכסאל. הצדדים הגיעו להדר פשרה שאושר בבית המשפט

מערכת PsakDinפורסם: 15.02.18 , 21:19

בית משפט השלום בחיפה אישר לאחרונה הסכם פשרה בין המועצה המקומית אכסאל שבצפון לבין הוריו של ילד שאיבד את עינו בתאונה בשטחה. על פי ההסכם, המועצה תשלם לו 985 אלף שקל מבלי להכיר באופן רשמי בנזקים שנגרמו.

האירוע התרחש ביולי 2012, כשהילד – אז בן 7 – אסף בקבוקים בסמוך לביתו. הוא ביקש לחצות כביש כשבידו בקבוק סודה מזכוכית ולפתע נתקל בבור ניקוז שהמכסה שלו היה שבור ומכוסה בפסולת. הילד נפל, הבקבוק התפוצץ בעוצמה רבה ושברי זכוכיות ניתזו לתוך עינו השמאלית. הוא הובהל על ידי קרוב משפחתו לבית חולים "העמק" בעפולה, שם עבר ניתוח לעקירת עינו השמאלית והשתלת פרוטזה.

תביעה

4 מיליון ש' ללקוח שנפצע במוסך ונותר משותק

עו"ד שי טביב

ב-2003 הגיע צעיר למוסך בראשל"צ כדי לתאם תיקון למכוניתו. הוא עלה לגג לפגוש את הבעלים – ונפל. 15 שנה אחרי הסתיימה תביעת הפיצויים

4 מיליון ש' ללקוח שנפצע במוסך ונותר משותק

בעקבות האירוע הגישו הוריו של הילד תביעה לפיצויים נגד המועצה המקומית אכסאל וחברת הביטוח "כלל". באמצעות עו"ד צחי משה הם טענו שהרשות התרשלה בתחזוקת הכביש ולא נקטה את האמצעים הנדרשים למנוע את הסיכון להולכי הרגל במקום.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מהנדס שביקר במקום בסמוך לאחר התאונה וקבע כי אלמלא המפגע, הקטין לא היה נופל והתאונה הייתה יכולה להימנע.

התובעים ביקשו להכיר בנכותו הפיזית והנפשית של בנם, שנגרמו כתוצאה מהתאונה, ותבעו פיצויים בגין עלויות הטיפולים הרפואיים, אבדן השתכרות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.

המועצה המקומית, באמצעות עו"ד עמוס ניר, הכחישה את התאונה לאורך כל ההליך וטענה שהתרחשה בנסיבות אחרות שלא באחריותה. לחלופין נטען כי התאונה אירעה באשמתו הבלעדית של הילד, ולנוכח רשלנות ההורים שלא השגיחו עליו.

לאחר שהצדדים הגישו תחשיב נזק, ובהתבסס על הצעת בית המשפט, סוכם כי התביעה תסולק בפשרה בסכום של 985 אלף שקל, וזאת מעבר לתגמולים שקיבל (או יקבל) הילד מהמוסד לביטוח לאומי.

לאחר שעיינה בהסכם הפשרה נתנה לו השופטת אילת דגן תוקף של פסק דין, וציינה כי היא מאשרת שהוא לטובת הקטין. בהסכם נקבע כי מרבית הסכום תושקע בתוכנית חיסכון על שם הילד עד שיגיע לגיל 18.

עוד צוין כי הסכום משולם "לפנים משורת הדין", כאשר הנתבעות עומדות על גרסתן, ומבלי שהן מכירות באופן מפורש בנזקים שנגרמו לתובעים או בחבותם לשלם עבורם.