ירדן החליטה שהשוד לא יהרוס את הטיול בהודו: "גיליתי כוחות"
את הטיול הגדול בהודו ירדן לפידות לא תשכח. שוד אלים שחוותה בתחילתו גרם לה לגלות עד כמה היא חזקה. "השתניתי בעקבות הטיול הזה". צפו בה משחזרת את רגעי האימה. פרק ראשון בסדרה "הטיול ששינה את חיי"
הפקה: שני שדמה ומיכאלה חזני. עריכת תוכן: שירי הדר. בימוי: אסף קוזין. עריכת וידאו: עידן כהן.
כמו ישראלים רבים גם ירדן לפידות (26) החליטה לצאת לטיול גדול בהודו כשהייתה בת 22. הטיול שתוכנן לארבעה חודשים קיבל תפנית קשה מפתיעה שבועיים לאחר שהתחיל.
לפידות שהתה עם חברה טובה בגסט האוס בגואה, אזור שאמור להיות קל יותר לנחיתה במדינה הסואנת והענקית, ושם עברה שוד אלים. לפידות החליטה שהשוד לא יהרוס לה את הטיול והמשיכה כמתוכנן. היום היא מודה שמכל הטיולים שחוותה בחייה, זה הטיול ששינה לה את החיים.
לפידות משחזרת בריאיון את השתלשלות העניינים: "דמיינתי את הודו כמקום עם עוני, מדינת עולם שלישי, אבל גם ידעתי שאני מגיעה לאזור שהוא קצת יותר מפותח. הרגשתי לגמרי בטוחה, הרגשתי בסביבה מאוד מכילה, מחבקת, אנשים שהם באותו סטטוס שלי.
"עליתי לחדר שלי כדי שתהיה שם קליטת וויי פיי שאוכל להתקשר לידיד שלי בשיחת סקייפ ואת הדלת השארתי מעט פתוחה". לפידות לא ידעה שדווקא הפעולה הפשוטה הזאת שקרתה עוד בחדרה הפרטי בגסט האוס היא זאת שתוביל לרגעים מזעזעים מייד אחרי.
"פתאום אני שומעת שאומרים לי באנגלית: 'תביאי לי עשרים רופי'. אני מסתכלת אל פתח הדלת שהיה ממש צר ואני רואה יד, רק יד, אני לא רואה פנים, אני לא רואה שום דבר, פשוט יד מושטת לתוך החדר. אמרתי לאותו בחור שדיברתי איתו: 'שודדים אותי כרגע'. לא ניתקתי את השיחה, רץ לי בראש איך אני רוצה שהוא ישמע את הכל, שהוא יידע מה קורה ושהוא יעביר את זה הלאה למי שיכול לעזור לי".
השודד ביקש כמובן כסף מלפידות והיא מייד נענתה לבקשתו, אבל זה לא הסתיים שם: "באותו רגע כשהוא הבין שאין לי מה לתת לו יותר הוא לא הלך, אלא נכנס לחדר ונעל את הדלת אחריו".
"הבנתי שזה הולך לכיוון לא טוב"
לפידות משחזרת שנייה אחר שנייה את הרגעים הקשים שחוותה אז, לפני ארבע שנים, כאילו היא חווה אותם מחדש: "פה נלחצתי כבר, הגיע הרגע שהבנתי שזה הולך לכיוון לא טוב. הוא היה בחור מאוד גדול, חסון, חזק. הוא אמר לי: 'אתם האנשים הלבנים מגיעים לפה מבזבזים כסף כאילו אין מחר, יש לי ילד חולה בבית חולים', ואני זוכרת שכל מה שהתנגן לי בראש כל הזמן הזה זה 'רק אל תיגע בי'. הפחד הכי גדול שלי היה שהוא ייגע בי. הוא דחף אותי ממרכז החדר, הטיח אותי על המיטה ואמר לי: 'תכסי את העיניים שלך'".
לפידות עוצרת ברגע הזה ומסבירה שבשלב הזה היא כבר הבינה שהסיטואציה נמשכת יותר מדי זמן ושהוא לא הולך לצאת מהחדר ולכן עליה לקטוע מייד את כל מה שקרה שם, "אחרת זה כנראה יידרדר לרצח או אונס".
"עצמתי את העיניים חזק, התחננתי שמשהו יקרה, שיהיה איזשהו נס, שאני אצא מזה, ובדיוק באותו רגע חברה שלי דפקה בדלת". באותו הרגע, לפידות נזכרת איך שמחה שהנס שכל כך התפללה לו הגיע אבל גם אז הסיפור לא הסתיים.
"הוא אמר לי: 'אם את רק מוציאה מילה מהפה, אני רוצח אותך'. לא היה לי אכפת כי ידעתי שמפה אני לא יוצאת בשלום וצרחתי, צרחתי את כל מה שהיה בי באותו רגע ולא היה בי הרבה כוחות, אבל משום מה יצאה לי צרחה מטורפת. השודד נבהל, הוא פשוט פתח את הדלת בחוזקה, העיף את חברה שלי על הקיר והתחיל לברוח".
לאחר האירוע הקשה שאף נמשך עם מרדף של לפידות וחבריה במורד המדרגות ומחוץ לגסט האוס בניסיון ללכוד את השודד, היא מספרת כי היא הבינה שמי שעקב אחרי כל הרגעים המחרידים האלו היו גם הוריה. "הסקייפ היה פתוח כל הזמן הזה ומה שקרה זה שההורים שלי ידעו בלייב על מה שקורה, כשהם לגמרי חסרי אונים, אין להם מה לעשות".
"בסוף -זו החוויה הכי חיובית שיש"
אימה של לפידות רצתה כמובן לבוא ישירות להודו כדי לקחת את בתה חזרה, "היא אמרה לי: 'אנחנו באים לקחת אותך את לא נשארת שם, את לא ממשיכה לטייל'. ואני חשבתי אחרת. אני חושבת שאם הייתי חוזרת לארץ הייתה מתקבעת לי איזושהי טראומה, הייתה נוצרת טראומה שלא הייתי מצליחה לצאת ממנה.
"אני באמת מאמינה שמכל דבר, כל חוויה רעה שאנחנו עוברים בחיים כן יוצא משהו טוב. אני לגמרי מרגישה שהשתניתי בעקבות הטיול הזה. זכיתי לגלות את הכוחות שבי, אין יותר גדול מזה בעייני, לגלות שאני חזקה, שאני לא נשברת מדברים כאלה".
וכך בהחלטה די מהירה לפידות החליטה שהיא נשארת בהודו עם חברתה הטובה וששתיהן ממשיכות בתכנון המקורי לטייל עוד מספר חודשים. "אם מסתכלים על זה בסך הכל, זה טיול חווייתי לטובה, לא לרעה. אני לגמרי לא לוקחת את השוד כמשהו שקלקל לי את הטיול, כי השוד היה בשבועיים הראשונים של הטיול, אני המשכתי לטייל אחר כך ארבעה חודשים מטורפים עם נופים שבחיים לא ראיתי, עם אנשים מדהימים שבחיים לא פגשתי והחוויה בסך הכל היא הכי חיובית שיש".
מעוניינים לשתף בטיול ששינה גם לכם את החיים? כתבו לנו בעמוד הפייסבוק של ערוץ החופש
