יאללה סולחה
גישור היא דרך עוקפת בית המשפט ליישוב סכסוכים. הלימודים קצרים, הרווח הכספי טוב והבונוס - לא נדרשת השכלה משפטית כדי לקבל תעודה או לעסוק בתחום. עכשיו גם סטודנטים בוגרי תואר שני בניהול סכסוכים וגישור משתלבים בשוק
את הטקס המרגש של יום חתונתם שהתקיים לפני כחודשיים, עדית ושלמה מתל אביב ינצרו בליבם לעד. לעומת זאת, את התקלות והמחדלים שגרמה להם חברת ההובלה של הרהיטים לביתם החדש, הם היו מעדיפים לשכוח.
לרוע המזל, מתברר כי לעיתים קרובות השירות בחברות הרהיטים אינו מן הטובים ביותר. עדית ושלמה שכבר גרו מספר שנים ביחד לפני החתונה וביקשו להתחדש במטבח מודרני, רכשו אותו מחברה מוכרת וידועה בשוק. החברה הבטיחה לספק להם את המטבח תוך פרק זמן קצר שנקבע בהסכם הרכישה שעליו חתמו, אלא שבפועל היא לא עמדה בו. ולא רק זאת. גם כאשר המטבח הגיע סוף סוף לבית הזוג הטרי, התחוור להם לתדהמתם, כי הפער בין מה שהזמינו למה שקיבלו בפועל היה גדול ואם לא די בכך, הרי שחלק מהדלתות של הארונות היו עם שריטות. בעצת חברים ובני משפחה, החליטו בני הזוג להגיש תביעה נגד חברת הרהיטים והתיק שלהם הועבר להליך של גישור.
מי שקיבלו לידיהם את הטיפול התיק הם סטודנטים בוגרי תואר שני בניהול סכסוכים וגישור, במכון אוונס באוניברסיטת תל-אביב. אלה עוברים כעת התמחות מעשית (פרקטיקום) בגישור בתיקי אמת בתביעות קטנות, בהנחיית ד"ר דוד סילורה.
בהליך הגישור שערכו, תבעו בני הזוג את זכויותיהם על פי החוזה שנחתם ואילו חברת הרהיטים הסתבכה בהסבריה. עם זאת, כדי שלא לזכות בפרסום שלילי - זאת מפני שכל תביעה משפטית אינה סודית וחסויה כמו בהליך הגישור - הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה חברת הרהיטים תחליף את הדלתות השרוטות וגם תעשה לבני הזוג מחווה ותוסיף מתנה: שולחן קטן שעליו אגרטל.
מדובר בדוגמה אחת, אבל בהחלט מייצגת, מתוך אלפי תיקים בשנה גדולים יותר או פחות, שבתי המשפט מעדיפים לנהל מחוץ לאולם הדיונים שלהם, מתוך מטרה לחסוך זמן יקר והוצאות. מכיוון שכך, נוצרה בשוק באופן טבעי דרישה גדולה למקצוע הגישור.
מדובר במקצוע חדש יחסית שהתפתח בעשור האחרון והפך להיות מבוקש ואטרקטיבי בקרב סטודנטים באוניברסיטאות, במכללות ובמרכזי הגישור השונים שמפוזרים ברחבי הארץ.
היתרון העיקרי בלימודי הגישור, הוא שלא נדרשת השכלה משפטית כדי לקבל תעודת מגשר בסיומם או כדי לעסוק במקצוע הגישור באופן רשמי לאחר ההתמחות (פרקטיקום - בלשון המקצועית). היתרון השני הבולט, הוא האפשרות המהירה להיכנס למעגל העבודה בפרק זמן קצר מאוד בתום תקופת הלימודים.
שביל הזהב לצדדים
הגישור - כשמו כן הוא: מהווה גשר בין צדדים המסוכסכים ביניהם, שאמור להצעיד אותם בסוף המסע להסדר שיהיה מקובל על כולם. זאת מבלי שיש בידי המגשר סמכות להכריע בתיק, בניגוד להליך של בוררות או בית משפט שבהם הבורר או השופט פוסקים.
ד"ר דוד סילורה, מנהל "סילפר/דרכים" - מרכז גישור והדרכה, חבר בסגל התוכנית לניהול סכסוכים וגישור ע"ש אוונס באוניברסיטת תל-אביב ומגשר מהו"ת, מסביר: "מדובר למעשה בשיטה חלופית ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, על-ידי גורם ניטרלי לגמרי שהוא המגשר.
מי רשאי להיות מגשר?
"באוגוסט אשתקד, ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת אישרה את תקנות הגישור, בהן נקבע העניין. על מגשר ללמוד קורס בסיסי בן 60 שעות, שהן בין 10-12 פגישות שבועיות, ומשם להמשיך לקורס להתנסות מודרכת בגישור (פרקטיקום), בן 17 פגישות שהן כ-80 שעות אקדמיות.
בפרקטיקום הסטודנט מתנסה בגישורים אמיתיים בתיקי תביעות קטנות של בתי המשפט. כך הוא צובר ניסיון מעשי כבסיס והמשך של הגשת מועמדות במכרזים עתידיים, לגישור בתיקים גדולים של מערכת בתי המשפט.
בתום לימודי הקורס הבסיסי וההתמחות, יכול כל מגשר לבחור את התחום הספציפי שבו הוא מעוניין לעסוק. בגישור עסקי - מדובר בפתרון סכסוכים בין שותפים או גופים מתחרים. בסכסוכים מדיניים - התחום הוא מסכסוכים בין מדינות ועד לשיחות שלום. בסכסוכים מוניציפליים - מדובר בין האזרח לעירייה או לרשות המקומית, בגישור צרכנות - מדובר בין נותן שירות - ללקוח, בסכסוכי ירושה - בין יורשים: ילדים, נכדים, מאהבת וכו'. בגירושים - התחום הוא סביב הפרידה, חלוקת הרכוש, דמי מזונות וטיפול בילדים. בסכסוכי עבודה - מדובר בין עובד למעביד, הלנת שכר, פיטורים וכו'. בגישור בבתי ספר - בין תלמידים, בין מורים להורים, ועד הורים וכו', בסכסוכי שכנים - בין שכנים בבניין או ברחוב ואילו בסכסוך פלילי - הגישור נעשה לפי גישת צדק מאחה: בקשת סליחה ופיצוי הקורבן.
בשורה התחתונה מסכם ד"ר סילורה: "הגישור הוא תהליך של שינוי והמגשר הוא סוכן השינוי. ככל שירבו לומדי הגישור - כך החברה הישראלית תהיה טובה יותר, סבלנית וסובלנית יותר, כאשר גם היחס יתבסס על כבוד הדדי".
אלו כישורים נדרשים ממגשר?
המגשר חייב להיות ניטרלי, אבל מי שהוסמך לנהל משא ומתן. תפקידו העיקרי, הוא להראות לצדדים את התועלת בהגעה לפתרון משותף. כדי להיות מגשר טוב, צריך להיות אדם בעל ראש גדול ויצירתי ולחשוב מחוץ לקופסה. על לומדי הגישור להיות עם ראש גדול, היגיון בריא, בעלי ניסיון חיים ובעלי ידע נרחב בכל תחום.
לא נדרשת מומחיות ספציפית, לבד מהצורך לדעת איך לנהל את פגישת הגישור ביעילות ובתקשורת נכונה, שבונה אמון בין הצדדים. זה אומר להבין כל צד ולזהות את האינטרסים של כל אחד מהם ולתת להם מענה - מבלי לכפות את דעתו האישית.כשההליך מצליח - הצדדים חותמים על הסכם מחייב ביניהם, שמקבל את חותמת בית המשפט".
תאר כיצד מתנהל הליך הגישור?
"הליך הגישור מתנהל על-ידי שיחות משותפות של הצדדים המסוכסכים עם המגשר, וגם משיחות אישיות של כל אחד מהם איתו - בנפרד. חשוב ליצור בחדר סביבת אווירה טובה, שכוללת כיבוד קל ושתייה ומקום ישיבה נוח.
כל גישור מתחיל בשיחה משותפת, בה כל צד מציג את הסכסוך ומביע את דעתו, מבלי שהצד השני מתערב. המגשר עושה שיקוף לכל צד - ובכך מעביר ומבהיר ליריב את עמדת חברו - שלא תמיד הוא פתוח לשמוע אותה במהלך שיחה ביניהם.
משם, הצדדים עוברים לפגישה נפרדת עם המגשר, בה הם יכולים לומר את כל הדברים האישיים שאינם יכולים להשמיע ליד יריבם. השיחות האלה, מסייעות למגשר להבין כל צד ולזהות את האינטרסים שלו.
בשלב הבא הוא מכנס שוב את הצדדים לשיחה משותפת, בה הוא מנסה לגשר בין העמדות. כלומר, להביא את זווית הראייה של כל אחד מהם לשולחן המשא ומתן - ולנסות להגיע איתם לוויתורים מינימליים האחד כלפי השני - עד שיגיעו להסדר סופי שיהיה מקובל עליהם".
ד"ר סילורה, האם בשורה התחתונה מדובר במקצוע רווחי?
"כיום, בתיקים המועברים מבתי המשפט, שכר הטרחה המשולם למגשר הוא 400 שקלים בתוספת מע"מ לכל שעה מכל צד - ועד לשלושה צדדים בסכסוך. בתיקים פרטיים, לעומת זאת, התעריף גבוה הרבה יותר. למרבה הפלא, חברות וארגונים משלמים ומעדיפים את הגישור שהוא דיסקרטי על פני משפט".
האם השינוי שחל במערכת המשפט כלפי מקצוע הגישור מורגש גם בקמפוסים?
בוודאי. גם התחום האקדמי התעורר ומכשיר כיום סטודנטים לתואר שני בניהול סכסוכים וגישור. כל האוניברסיטאות בישראל מלמדות את הנושא וקיימות עבודות סמינריוניות רבות לחקר הגישור.
גישור במקום בית משפט
באופן עקרוני כדאי לדעת, שאין מחלוקת או סכסוך שהגישור מנוע מלעסוק בו. בדיוק כמו שהכול שפיט. החל מגישור עסקי, עבור לגישור משפחתי, גישור גירושין, גישור ירושה, גישור צרכנות וגם גישור פלילי. לכן ישנם בשוק גם סוגים שונים של מגשרים שמתמחים בתחומים שונים, בהתאם להסמכתם ולניסיונם.
לשאלה האם כדאי להעדיף גישור על פני הליך משפטי, התשובה די ברורה. מעבר להיותו תהליך "עוקף" בית משפט לפתרון סכסוכים, להליך הגישור ישנם יתרונות רבים בהשוואה לניהול תביעה רגילה בבית המשפט.
נתחיל בבירוקרטיה: במסגרת של בית משפט מדובר ב-90% מהזמן בהתרוצצויות ובעיסוק סביב ניירת ובירוקרטיה - מה שאין בגישור. בפועל, מלבד הסכם פתיחת הליך הגישור וההסכם הסופי שמקבל את חותמת בית המשפט - אין בגישור עיסוק בניירת. מכאן נגזר, שגם העלויות בהליך הגישור הן זולות במאות אחוזים, מניהול הליך משפטי רגיל בבית המשפט.
תוסיפו לכך את נושא המהירות - שמשחק עבור כולנו תפקיד משמעותי. בעוד שהליך משפטי נמשך לעיתים מספר שנים, בין היתר בשל עומס התיקים המוטל על מערכת המשפט וסחבת בדיונים, הליך גישור עצמו אורך בממוצע 10 שעות בלבד. באשר לזמינות - בעוד שבבתי המשפט הדיונים קבועים לחודשים ארוכים ולעיתים גם לשנים, והם מתנהלים בנוסף בעיר/אזור שבו הוגשה התביעה, בגישור ניתן לזמן גישור מהיום למחר, וזה יכול להתבצע בכל חלקי הארץ, כשהמגשר מגיע למקום שמוסכם על הצדדים.
והבונוס: בעוד שבית המשפט מתייחס לסכסוך הקונקרטי בלבד ונותן לו מענה, בהליך הגישור הצדדים יכולים לקבל מענה לכל זוויות הסכסוך. החל מההיבטים הפסיכולוגיים, עבור להיבטים המשפטיים, הכלכליים ועוד.
ומה באשר לתוצאה? בעוד שבבית המשפט ההכרעה נתונה לשיקול דעתו של השופט בלבד, בגישור - הפתרון הסופי נרקם על-ידי הצדדים עצמם במהלך המשא ומתן ובהסכמה, וכך כולם יוצאים ממנו מרוצים. באם הגישור נכשל - התיק חוזר לבית המשפט.
ההצלחות של הסטודנטים
את ההצלחות של לימודי הגישור על כל היבטיו, ניתן לראות בקרב הבוגרים כבר בשטח. קחו למשל את הדוגמה של ליטל יעקובוביץ'-דראי, נשואה ואם לארבעה ילדים (החמישי במזל טוב בדרך). ליטל כיום היא עו"ד בעלת משרד עצמאי במרכז הארץ, שעוסקת בדיני משפחה, גירושין ואפוטרופסות. כמו כן, היא מרצה בדיני משפחה ונוטריונית.
ליטל היא דוגמה מצוינת לסטודנטית שלמדה גישור ועברה תהליך של פרקטיקום (אצל ד"ר דוד סילורה), וכיום עוסקת בכך רבות בעבודתה כעו"ד לדיני משפחה.
"אחרי שסיימתי ללמוד משפטים וכבר עסקתי בתחום כעו"ד שכירה, הגיע לארץ הגישור", היא מספרת. "בזמנו זה עוד היה חדש יחסית ולא מוכר. דובר רבות כמה שזה תהליך נכון לצדדים בסכסוך משפטי, וכמה שהדרך הזו מיטיבה עם הצדדים המסוכסכים ומסוגלת להביא אותם לפתרונות בלי להמשיך להיאבק בבתי משפט.
בשנת 2010 הלכתי ללמוד גישור. מבחינתי זה כלי נוסף והכרחי לתחום העבודה שלי. בעיניי הגישור בסכסוכים משפחתיים הוא הרבה יותר חשוב וקריטי מאשר כל סכסוך אזרחי על כסף.
כשסיימתי ללמוד פניתי לפרקטיקום בגישור אצל ד"ר סילורה. הפרקטיקום אצלו העניק לי אפשרות להתנסות בתיקים אמיתיים מבית המשפט. זו הייתה תקופה מקסימה במהלכה הכרתי חברים רבים שחושבים כמוני ורצו לעסוק בכך. בעיקר נהניתי מגישור בשניים, כששני מגשרים עובדים יחד כדי לגלות את האינטרסים האמיתיים של המגושרים, ולסייע להם להגיע לפתרונות בעצמם בצורה יצירתית.
כשסיימתי את הפרקטיקום הבנתי שבעצם גם מבלי להיות מגשרת בעלת תעודה, אני עושה כמעט כל יום גישור, כך בהסכמי גירושין, הסכמי ממון, בתיקים של סכסוכי משפחה ובין בני זוג שאני מצליחה להביא אותם להבנות ולצמצם נזקים לילדיהם.
קורס הגישור והפרקטיקום נתנו לי כלים נוספים להשתמש בהם בחדר הגישור. מאז 2010 אני עושה על בסיס קבוע הליכי גישור וגם הליכי משא ומתן להסכמים במשרד, כשאני נעזרת באותם כלים שקיבלתי בקורס.
בעיניי יש יתרון עצום להיותי מגשרת בדיני משפחה, כשאני גם עורכת דין בדיני משפחה. אמנם במהלך הגישור אני מנועה מלהיות "בכובע" של עורכת דין, אבל ללא ספק הידע שצברתי ב-15 השנים שלי בתחום דיני המשפחה, בא לידי ביטוי בחדר הגישור, ביכולת להעלות אפשרויות ופתרונות שהזוג שלפניי אולי לא היה יכול לחשוב עליהם והבאת פתרונות יצירתיים.
שיקולים נוספים שצריך לחשוב עליהם, ובעיקר את הידע שלפעמים חסר לאותו זוג – מה יקרה אם הם לא יגיעו להסכמות ביניהם, וכמה נזק יכול להיגרם להם ולילדיהם".
ביולי 2016 הפך הגישור למעין הליך חובה, כשחוקק החוק להסדר התדיינויות במשפחה, אשר מחייב כל זוג שמבקש להתגרש או לפתוח בהליך משפטי לפתוח קודם כל בהליך של יישוב סכסוך. הזוג נפגש עם עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע שליד בית המשפט כארבע פגישות, במהלכן היא מנסה להביא אותם להסכמות או להפנותם לגורם טיפולי מתאים, לרבות הפנייה לגישור.
תני דוגמה לגישור שניהלת לאחרונה
הגיעו אליי בני זוג צעירים, הורים לתינוקת בת שנה. האב עלה לישראל מספרד ועובד בהייטק, האמא עובדת כאחות. הם ביקשו להיפרד יפה, אבל היו חלוקים כמעט בכל נושא. מאחר והילדה קטינה, היה צורך בהליך גישורי שייתן להם מענה מדורג בהתאם לגיל הילדה ולצרכיה, ויסייע להם להבדיל בין האינטרסים שלהם לבין צרכיה.
כשדיברנו על מזונות לילדה, האב הודיע שלא ישלם עבורה יותר מ-2,000 שקלים! וזה סופי! אף לא שקל אחד נוסף! תוך כדי הגישור, הצלחתי להבין שהאמירה הזו - שיכולה להביא למעשה לסיום הגישור כיוון שאין בה שום מרווח נשימה או שיח, נובעת מכך שאותו אבא פוחד על עתידו הכלכלי, ולכן גם אמר לי: "אני מתנהל במזומן וקונה רק אם יש לי".
במהלך הגישור ניקינו את העבר והפחדים מהשולחן והבנו שהאינטרס של שני ההורים זהה: טובת הילדה. ממצב של נתק מוחלט ביניהם, אחרי שלוש פגישות - הם כבר דיברו. הם קבעו זמני שהות עם הילדה בצורה מדורגת בהתאם לגילה, ועל גובה המזונות שהיו מקובלים על שניהם.
נשמע סוף טוב
בכל מקרה כזה, אני מרגישה כמו שליחה של ממש בעבודה שלי, אני מרגישה שמוטלת עליי אחריות גדולה לעזור, לתקן, לסייע לאנשים לנקות את רעשי הרקע ואת השלילי, ולהתמקד במה שנכון ובמה שצריך ובאינטרסים האמיתיים, בלי לבלבל אותם עם אינטרסים אחרים.
עבורי לימודי הגישור והיותי מגשרת הם חלק משמעותי ובלתי נפרד מהזהות שלי כעורכת דין בדיני משפחה, גירושין ואפוטרופסות, ואני תמיד ממליצה לכל עורכי הדין בתחום לא לוותר לעצמם ולהוסיף את הכלי המשמעותי הזה לארגז הכלים שלהם".
