משחקים עם המוח
בבית ספר למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, לומדים ומתרגלים בחדרי בריחה. ד"ר דנה בראון מנהלת היזמות בביה"ס: "פתירת החידות משמשת כאנלוגיה להפנמת חומרי הלימוד. מדובר בחוויה מרתקת"
במהלך יום לימודים שגרתי בבית הספר "סגול" למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב, התקבלה לפתע הודעה על פצצה מתקתקת בבניין. הסטודנטים המבוהלים התפרצו באחת לתוך חדר המעבדה של הפרופסור שלהם, לאחר שהתברר כי המרצה הבכיר איבד שליטה. הוא ייצר רעלן קטלני שרק הם - הסטודנטים - יוכלו לסנתז את החומר הנוגדני שלו. כלומר: לנטרל את הרעלן שהוא ייצר ובכך להציל את חייהם וחיי חבריהם בזמן. כל זה יתאפשר, רק אם התלמידים יצליחו לפתור את כל החידות שהפרופסור פיזר להם כמכשולים במעבדה שלו. האם הם יצליחו לעמוד באתגר ולהינצל? נקווה שכן.
מקסימום, במקרה הגרוע ביותר, הם רק ייכשלו במשימה מאחר ולא מדובר פה במעבדה אמיתית, אלא ב-MindDoor (חדר בריחה) - מיזם חדשני לחדרי בריחה ללמידה, שהוקם בשנה האחרונה באוניברסיטת תל-אביב.
חדר בריחה או חדר מילוט ביסודו, הוא מעין משחק הרפתקאות, בו אנשים ננעלים בחדר יחד עם משתתפים אחרים, והם צריכים להשתמש בחפצים שונים שנמצאים בו, כדי לפתור סדרה של חידות או לפענח צפנים ותוך כדי כך להימלט מהחדר תוך פרק זמן מוגבל.
באוניברסיטת תל-אביב החליטו לקחת את רעיון חדרי הבריחה צעד אחד קדימה, ולהשתמש בהם ככלי וכמודל אלטרנטיבי ייחודי ללמידה ולתרגול באוניברסיטה.
זה נעשה במסגרת מרכז ה-Minducate - מרכז מחקר ויזמות לחוקרים צעירים בתחום מדעי הלמידה, שהוקם השנה בבית-הספר "סגול" למדעי המוח, בראשות ד"ר דנה בראון וכן בשיתוף עם tau-online - חדשנות בלמידה באוניברסיטת תל-אביב (minducate-tau.org).
מטרת המרכז היא לחקור מודלים, כלים ושיטות למידה חדשניות שנסמכים על עולם מדעי המוח, וליישם אותם בשטח, כשהקמפוס משמש למעשה בתור קהל היעד המרכזי. מיזם MindDoor למשל, נערך בשיתוף עם הספרייה המרכזית סוראסקי באוניברסיטת תל-אביב, והיא זאת שמארחת אותו בפועל בין כתליה.
חומר הלימודים קשה? בואו לשחק
הרעיון לבנות חדרי למידה סביב קורסים באוניברסיטת תל-אביב, נולד לדברי מארגניו במסגרת קורס ניסיוני שערך מרכז ה'Minducate - בבית-הספר "סגול" למדעי המוח לחשיבה יוצרת.
מטרת הקורס הייתה ליצור פלטפורמה וחממה לסטודנטים, על מנת להציע רעיונות ללמידה מסוג אחר וגם לממש אותם בפיילוט, שיוצג כמטלת הגמר בקורס. בין הרעיונות שהוצעו, עלה גם רעיון של חדר בריחה ללמידה, שבמסגרת הפיילוט הוא גרף הצלחה רבה והוחלט לאמץ אותו.
יוזמי המרכז מדגישים, כי לא מדובר ברעיון להחליף את המרצה ו/או את דרך לימוד ההוראה בכיתה, אלא להתרכז באספקטים שקשה יותר ללמד אותם במסגרת פרונטאלית.
במילים אחרות: במקום לשבת ולשנן חומר עיוני, רציני וכבד, מנסים להמחיש את הרעיונות המורכבים והמופשטים של תוכנית הקורס על-ידי התנסות מעשית, העמקת ההבנה ויישום של הנושאים, בדרך להשגת מטרה ממשית ומאתגרת - שתביא לפתירת התעלומה וליציאה מהחדר.
לשאלה המתבקשת, האם כמו בתוכנית עיונית מסודרת, יש גם כאן כללים לאופן הלמידה? משיבה בשלילה ד"ר לימור רדוסקוביץ, חוקרת במרכז ה-Minducate. רדוסקוביץ, בעלת דוקטורט בכימיה חישובית, היא מובילת המיזם. "אין ספר חוקים לאופן הלמידה", היא אומרת ומסבירה: "החלל והחידות שנמצאות בחדר, נבנו בצורה שמאפשרת מגוון רחב של אופני למידה. המשתתפים הטעונים במוטיבציה מעצם היותם בחדר בריחה, מניעים בעצמם את תהליכי למידה במשך כל זמן שהותם בו.
כיצד זה נעשה בפועל?
כל קבוצה ובתוכה כל לומד, מנצלים את המרחב והכלים לערוצי למידה ייחודיים וכך נהפכת הלמידה לפרסונאלית, בה כל משתתף לומד בצורה המותאמת אליו. חוויית למידה רב חושית, דינמית, רגשית וחברתית מעין זו, מהווה הזדמנות ייחודית ללמידת עומק ארוכת טווח".
עוד לפני שנבנו חדרי הבריחה באוניברסיטה ובמהלך התהליך שארך כמספר חודשים, עמדו לנגד מארגני המיזם מספר עקרונות ברזל, במטרה להבטיח את השגת המטרות ולהביא לייחודיות בנושא. בין היתר, נקבע כי תהליך הלמידה יעקוב באופן מדויק והיררכי אחרי נושאי הלימוד בקורס - כדי לשמור על רצף למידה דידקטי ולאפשר "התכתבות" עם הרצף העיוני הנלמד בכיתה. בנוסף נקבע, כי פתירת החידות בחדרי הבריחה תשמש כאנלוגיה להפנמה של חומרי הלימוד.
מסע במנהרת הזמן
אבל לא רק פתרון החידות נדרש מהתלמידים. במסגרת הקורס הם מתבקשים לבנות בעצמם את חדרי הבריחה וכמו כן, לייצר את החידות בחדר עבור עמיתיהם. את תוכנן של אלה, הם שואבים מתוכנית הלימודים וכן מנושאי ההרצאות של הקורס האקדמי שלהם. כדי לאתר את הקשיים הספציפיים עליהם הם יסתמכו בחיבור החידות, הם נעזרים במרצים ובמתרגלים שקיימים בקורס ושמייעצים להם בנושא. הסטודנטים גם נכנסים לחדר עצמו בלוויית המתרגלים וכך הם מתנסים בלמידה אחרת. חווייתית ומאתגרת.
ושלא תתבלבלו. חדר הבריחה לא מתפקד כמבחן, וגם לא מדובר פה בחידות טריוויה. החידות למעשה, משקפות תהליך של חשיבה, כך שגם סטודנט שאינו בקי טוב בחומר יוכל לחשוב באופן יצירתי כמו תלמיד חרשן, ולהגיע לפתרון בהסתמך על האלמנטים שמפוזרים בחדר.
ב-MindDoor לא מתפשרים כמובן גם על האלמנט החווייתי. לצורך כך, נבנה כל מימד החוויה עד לפרטי פרטים, הכולל מרחב (מתחם מיועד בספרייה המרכזית), תפאורה, סיפור מסגרת וכלל האלמנטים הדרושים, כדי "להיכנס לתוך סרט" ולהרגיש את הריגוש הייחודי שבכל חדר בריחה מן המניין.
עד כה, נבנו באוניברסיטה שני חדרי בריחה. החדר הראשון מיועד לקורס כימייה כללית ואנליטית. הוא עוסק בתכנים שנלמדו עד מחצית הסמסטר של הקורס, ומכניס את הסטודנטים לתוך "המעבדה של מנדלייב" - הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב, מחבר הטבלה המחזורית בשנת 1869. במסגרת התהליך בחדר, הסטודנטים חוזרים אחורה בזמן והם הופכים לשעה קלה לעוזריו האישיים של מנדלייב. הם מסייעים לו להציל את המצב ולפתור את כל היסודות בטבלה המחזורית. לפי התסריט, יש להם שעה אחת בלבד לפני הכנס המכריע בקריירה שלו, שבו הוא יציג את פאר יצירתו. אם לא יספיקו לפתור אותה בזמן, תיהרס הקריירה העשירה והמפוארת של הפרופ' ומתחריו יקדימו אותו.
חדר הבריחה השני שקיים באוניברסיטה, מתקיים בימים אלה לקראת סיום הסמסטר, והוא כולל את כל תוכני הקורס ומשמש כהכנה לכל דבר למבחן הסיום.
בשטח, יש כבר תוצאות. יוזמי המיזם מדווחים לנו כי עד היום נכנסו אל חדרי הבריחה כ-90 סטודנטים וסטודנטיות. אלו הראשונים שהצליחו להירשם למיזם. כאשר בפחות מ-24 שעות נתפסו כל המקומות הפנויים. בהמשך מקווים מארגני המיזם להרחיב אותו לקורסים נוספים ולפזר את המודל שלהם ברחבי הקמפוס כולו, כמודל אלטרנטיבי לתירגולים.
כחלק ממרכז המחקר Minducate, מתנהל המיזם גם כמחקר למתנדבים המעוניינים. המחקר יבחן בחודשים הקרובים את יעילות חדרי הבריחה ככלי ללמידה, הטמעת החומר וכו', וינסה לאתר את הדיסיפלינות היעילות ביותר ואת התרומה הספציפית של חוויה זו ללמידה.
ד"ר דנה בראון, מנהלת היזמות בבית-ספר "סגול" ומרכז ה-Minducate שבתוכו, מרוצה מהתקדמותם של הסטודנטים בלימודים והיא מפרטת: "כחלק מהפילוסופיה של בית הספר לקידום יוזמה ויצירתיות בקרב הסטודנטים ולבחינת דרכי לימוד חדשניות, החלטנו לקדם את הפעילות ליישם אותה הלכה למעשה כדרך ייחודית ומשמעותית ללמידה ותרגול של סטודנטים בביה''ס ובאוניברסיטה כולה, כשהפעילות נבנית על ידי הסטודנטים עצמם שפועלים ויוצרים בעצמם למידה שונה עבור חבריהם".
ד"ר נעמה שפטלוביץ, מנהלת הספרייה המרכזית באוניברסיטה, מצביעה אף היא על ההתלהבות של הסטודנטים מהמיזם והיא מוסיפה: "לשמחתי, הספרייה המארחת את חדרי הבריחה ומאפשרת לסטודנטים לפעול וליצור בתחומיה, מסייעת להם לחוות בצורה חדשה וייחודית גם את השהייה בספרייה, כמרחב למידה יוצא דופן".
