"נבלה, כלב, תמות". אישה מתעללת חויבה בגט
במשך תקופה נהגה האישה לקלל את בעלה, לנעול אותו מחוץ לחדר השינה ולפגוע בעסק שלו. בקשתה לשלום בית נדחתה וכך גם הערעור
בית הדין הרבני הגדול דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על החיוב שלה להתגרש מבעלה, שאליו נהגה להתייחס בבוטות ובגסות.
היא אמנם ביקשה הזדמנות לשלום בית, אבל הדיינים קבעו שהתנהגות שכללה קללות קשות ונעילה מחוץ לחדר השינה לא מעידה על רצון אמיתי לתקן את הנישואים.
עוד התברר שבשנה לפני שעזב את הבית היא נעלה בפניו את חדר השינה והוא ישן על מזרן בחדר הילדים. בהמשך היא ניסתה לחבל בעסק שלו כשאמרה ללקוחות שהוא מרמה אותם, משכה מהעסק עשרות אלפי שקלים ללא רשות, והפיצה שמועה שהוא מנהל רומן עם בחורה צעירה.
בני הזוג התחתנו במהלך שנות ה-90. לפני כשנתיים פתח הבעל את הליכי הגירושים בטענה שאין עתיד ליחסים ביניהם ובמקביל הגישה אשתו תביעה לשלום בית. בדיון בבית הדין האזורי הציג הבעל שורת הוכחות ליחסה כלפיו, כולל הקלטות שבה תועדה מקללת "נבלה", "כלב" ו"חולריע", מאחלת לו שימות בייסורים ומודיעה שתירק על הקבר שלו.
דיני משפחה
הסכם גירושים במחלוקת: "חתמתי בהשפעת סמים"
עו"ד ליאורה אוחנה
גבר טען שבעת הגירושים לא הבין לעומק את משמעות החתימה מול גרושתו. אבל השופט פליקס גורודצקי החליט שההסכם יישאר בתוקף
בנוסף ציינה האישה שבקשתה לשלום בית כפופה לכך שהבעל יעביר על שמה את דירת המגורים שכיום רשומה על שם שניהם. בנסיבות אלה סברו הדיינים שתביעת שלום הבית לא הוגשה בכנות, ועל כן היא נדחתה ואילו תביעת הגירושים של הבעל התקבלה.
האישה לא ויתרה והגישה ערעור לבית הדין הגדול. לטענתה, המקרים הבודדים שנחשפו לא מוכיחים עילה לחיוב בגט, ולכולם יש הסבר הגיוני.
למשל, סירובה לקיים עם בעלה יחסי מין נבע מכך שהוא מסריח מהפה, ואת הרומן היא חשפה אחרי שמצאה אצלו מכתב לבחורה. היא המשיכה להתעקש על שלום בית וציינה שדרישתה לגבי הדירה היא למען "שקט נפשי" וכנגד החלק שלה בעסק.
אלא שכבר בתחילת ההחלטה הבהירו הדיינים – הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק והרב אברהם שינדלר – שלא היה מקום להגיש את הערעור. הם הפנו ל"הלכת רבנו ירוחם", שקובעת כי צד שדורש שלום בית כדי להשיג הישגים כלכליים וללחוץ על הצד השני להיענות לדרישותיו, נחשב למעגן שיש לכפות עליו את הגירושים.
הדיינים הוסיפו עוד כי רצון בשלום בית לא נמדד במילים אלא במעשים, ובהתחשב בכך שמעשי האישה מעידים בבירור שהיא לא מעוניינת בבעלה, הם לא ילכו שולל אחרי הסבריה המילוליים.
"המסר של כל מעשיה הינו, כי אינה רוצה בשלום בית ולמעשה אם כן נמצא שעיכוב הגט מצידה הוא ממניעים אחרים לחלוטין", הכריעו הדיינים, וקבעו שזהו בדיוק המקרה שבו מוצדק לחייב את האישה בגט ואף לאכוף עליה לקבל אותו. על כן הערעור נדחה והאישה חויבה בהוצאות משפט של 10,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד אורי שטינמץ
- ב"כ המשיב: טו"ר דוד חסן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
