הטבח בפלורידה: ירה בתלמידים - ונכנס לקנות שתייה בוולמארט
ניקולס קרוז הצליח להיבלע בתוך ההמון לאחר שטבח ב-17 תלמידים בבית ספר בפלורידה במשך שלוש דקות. בארה"ב דווח כי הוא הספיק לעצור בחנות וולמארט ולהיכנס למקדונלד'ס על אף המצוד הנרחב אחריו. לפי השריף אין אימות לכך שהשתייך לתנועות גזעניות
ניקולס קרוז, מבצע הטבח בתיכון מרג'ורי סטונמן דאגלס שבפלורידה, הודה הלילה (ו') בפני הרשויות באחריות לרצח 17 התלמידים ופציעתם של 14 נוספים ביום רביעי.
הרשויות הודיעו כי קרוז הגיע לבית הספר בנסיעת "אובר" קרוב לשעה 14:20 (שעון מקומי) כשהוא חמוש ברובה סער AR-15 מתוצרת חברת "קולט". אחרי יותר משעה הוא זוהה על-ידי הכוחות ונתפס סמוך לעיירה קורל ספרינגס בשעה 15:40.
בחקירתו סיפר קרוז בן ה-19 כיצד נכנס לשטח בית הספר וירה במשך שלוש דקות לעבר התלמידים שראה בחצר ובמסדרונות. הוא ציין כי הביא עמו תחמושת נוספת והחביא אותה בילקוט שהיה על גבו. נהג ה"אובר" אמר לחוקרי הטבח כי הוא הוריד את קרוז בשערי בית הספר קרוב לסיום הלימודים, אך לא העלה בדעתו מה הוא מתכנן לעשות.
הטבח בפלורידה:
התבצרו בכיתה: "אבא, שומעים אותו יורה וצורח"
טראמפ בנאום על הטבח: "אטפל בנושא בריאות הנפש"
"אליסה היא החיים שלי, מדו לא עונה לטלפון": קורבנות הטבח בתיכון
המאמן שהקריב את חייו למען התלמידים
השריף המקומי סקוט יזראל אמר כי פחות משתי דקות לאחר שהגיע לבית הספר, קרוז הספיק לפרוץ לארבע כיתות שונות בבניין מספר 12, כשהוא חוזר לשתי כיתות במטרה לירות שוב בתלמידים. "קרוז החל לעלות במדרגות, ירה למוות באחת הקורבנות בקומה השנייה, ועלה לקומה השלישית - שם השליך את נשקו ואת הילקוט עם התחמושת הנוספת ונמלט", אמר השריף.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
יזראל הוסיף: "על מנת להתחמק מכוחות הביטחון, הוא נמלט החוצה עם מאות התלמידים המבוהלים, רבים מהם חבריו לשעבר ללימודים, ונבלע בתוכם עד שהצליח לברוח מבית הספר". על פי דו"חות חקירה שפורסמו ברשת ABC, בזמן המרדף אחריו הספיק לעצור בחנות וולמארט מקומית ולקנות בקבוק שתייה. לפחות עד ראייה אחד אמר כי הוא זיהה אותו נכנס לסניף מקדונלד'ס בזמן שהכוחות הרבים דלקו אחריו. לדבריו קרוז התעכב במקום למשך זמן קצר.
השריף ציין כי הוא אינו מאמין לדיווחים הראשוניים שציינו שקרוז עטה מסיכת אב"כ ולבש אפוד מגן במהלך הטבח. על אף התבטאויות של חברים מתנועות שדוגלות בעליונות הגזע הלבן שטענו כי קרוז השתייך אליהם, הסיבה לטבח עדיין לא התבררה. השריף הדגיש כי הטענות האלה לא אושרו.
הסוכן המיוחד רוברט לסקי, מפקד הבולשת הפדרלית במיאמי, אמר כי בחודש ספטמבר האחרון התקבל מידע מגולש באתר הסרטונים יוטיוב על תגובה שהשאיר משתמש בשם ניקולס קרוז שבה נכתב "אני אהפוך ליורה מקצועי בבית הספר".
עורך הדין של משפחת קרוז אמר בריאיון ל-ABC כי המשפחה עדיין בהלם ולא מאמינה שהצעיר שהיה שרוי בדיכאון בעקבות מות אמו המאמצת יפעל באלימות. "בני המשפחה מעולם לא הרגישו כעס או תחושות קשות מצדו כלפי בית הספר", אמר עורך הדין והוסיף כי על אף מצבו הנפשי קרוז הקפיד ללכת לטיפול פסיכולוגי. במשפחה ידעו שקרוז מחזיק בכלי נשק צבאיים בביתו, וגורמי אכיפה אמרו כי הוא רכש אותם באופן חוקי מסוכן מורשה בשנה שעברה.
הנערים שלמדו עם קרוז בעבר אמרו כי הם לא הופתעו לשמוע שהוא העומד מאחורי אחד מאירועי הירי הקשים ביותר בארצות הברית. אחד התלמידים תיאר אותו כ"פסיכי חובב כלי נשק". התלמיד הוסיף כי קרוז ניסה בעבר למכור לאחר מחבריו לכיתה סכינים.
לורי אל-האדף, אם לאליסה בת ה-14 שנרצחה בבית הספר, פנתה לנשיא דונלד טראמפ בריאיון לרשת CNN ודחקה בו "לעשות משהו שיגן על תלמידים משימוש בכלי נשק". אלחדיף אמרה בדמעות: "הנשיא טראמפ, אתה יכול לעשות הרבה בנידון. תעשה משהו. תפעל. אנחנו צריכים זאת עכשיו. הילדים צריכים להרגיש ביטחון".
"איך אנחנו מאפשרים לבן אדם חמוש להתקרב לתלמידים בבית ספר? איך הוא עבר את סידורי האבטחה? האם יש כאלה בכלל?", שאלה בקול שבור. "היורה המשוגע פשוט נכנס לבית ספר, פותח באש ויורה למוות בילדה שלי". מגישת המהדורה ברוק בולדווין פרצה בבכי למשמע האם השבורה.
טראמפ שלח אמש את תנחומי למשפחות הקורבנות וציין את עברו הבעייתי של הרוצח, אך לא ציין דבר על מדיניות נשיאת נשק במדינה שמובילה בכל פעם למקרי טבח המוניים. "שאלת מה אפשר לעשות?", צעקה אל-האדף, "אתה יכול לעצור מכלי הנשק להגיע לידיים של ילדים. להציב גלאי מתכות בכניסה לבתי ספר. בבקשה, רק תעשה משהו".
גם אבי יוקילס, דודתה של ג'יימי גוטנברג היהודייה שנרצה באירוע, אמרה כי הפתרון להפסקת אירועי הירי בבתי הספר הוא לפעול ולא להתפלל. "המשפחה שלי לא מעוניינת בתפילות", רמזה לדבריו של הנשיא. "אנחנו מצפים לפעולות שתנקוט". יוקילס ציינה כי התיקון השני לחוקה האמריקנית, שמתיר נשיאת נשק, יצא מכלל פרופורציות לאורך השנים.
לפנייה לכתב/ת 
