למה ירה חמאס על מטוסי חיל האוויר
בפעולה קטנה אך כואבת של הארגונים הפועלים נגד חמאס, בחסות ההפגנות על הגדר, הם הצליחו להוביל להסלמה. "מטרות האיכות" שתקף צה"ל נועדו להעביר מסר
התקיפות של צה"ל אמש (שבת) ברצועת עזה, בתגובה לפיצוץ המטען על הגדר שפצע ארבעה לוחמים, פגעו ב"מטרות איכות" שמשמשות את ליבת הכוח הצבאי של חמאס. אחת מהן היא מנהרה שעדיין לא חדרה לשטח ישראל אבל ייתכן שזה מה שהיה קורה בקרוב, ורק אז תכנן צה"ל לתקוף ולהשמיד אותה.
סט המטרות הזה נועד להנחית מכה צבאית קשה מהרגיל, במטרה להבהיר לחמאס שצה"ל לא ייתן עוד לנצל הפגנות אזרחיות למטרות צבאיות וביצוע פיגועים. ההרס והנזק שנגרם לכוח הצבאי של חמאס היה כנראה הסיבה שהארגון ירה אש נגד מטוסים ואף הודיע שאנשיו עשו זאת.
האש לא הייתה יעילה, אבל כמעט אין ספק שהיא נורתה גם מפני שחמאס רצה לחקות את ירי הנ"מ הסורי בשבת שעברה, שהפיל מטוס קרב של חיל האוויר. ואולי גם מפני שהנזק המעשי והמוראלי שהסבו תקיפות צה"ל היה חמור מכרגיל.
חמאס לא ירה כנראה את הרקטות לעבר עוטף עזה ואזור משמר הנגב. היו אלה כנראה הארגונים המכונים "סוררים", אולם אין ספק שמצוקת האוכלוסייה האזרחית בעזה ואירועים בזירת הצפון מקרבים את ההסלמה הבאה בדרום.
ההפגנות על הגדר - תשתית לפיגועים
חמאס זיהה כבר מזמן את הפגנות האזרחים על הגדר כתשתית פוטנציאלית לפיגועים. הארגונים הסוררים שהטמינו את המטען שהתפוצץ אתמול הקדימו וניצלו את התשתית הזאת ולמעשה פעלו בחסות חמאס. מה שהתחיל כהפגנות זעם ספונטניות כביכול של אזרחים ליד הגדר בעקבות אירועי אל-אקצה בירושלים ואחר כך בעקבות הכרזת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל, הפך בחודשים האחרונים לתופעה קבועה.
לא במקרה, מידי יום שישי מארגן חמאס ומביא צעירים אל הגדר, שם הם מבעירים צמיגים, מתקרבים אל הגדר, לעתים אף עוברים אותה ותולים עליה דגלים. כל אותה עת, משגיחים עליהם מקרוב אנשי חמאס חמושים היושבים במגדלי התצפית. המפגינים המגויסים משגרים גולות לעבר החיילים, אבל גם כשלוחמי צה"ל יורים לעברם כדי להרחיקם מהגדר או כדי לפגוע ברגליים, וגם כשנהרגים מדי פעם פלסטינים מהירי הזה, חמאס אינו יורה וכמעט שאינו מגיב.
נראה שדפוס התנהגות זה נובע מרצונו של חמאס לשמר את הרגיעה, אבל בה בשעה לבנות את התשתית לפעילות אחרת. בשבועיים האחרונים חמאס חשף מהי אותה פעילות. דוברי חמאס אומרים במפורש שבכוונתם - אם המצב ברצועה יחמיר - לערוך הפגנות המונים שבהם ישתתפו עשרות או מאות אלפים שיגיעו לגדר ואף יעברו אותה ויצעדו לישראל. הם יודעים שבמקרה כזה צה"ל וגם ממשלת ישראל יעמדו בפני דילמה - האם לירות על מנת לעצור את הצועדים, תוך סיכון שרבים מהם ייהרגו, או להימנע מכך ולהסתכן בכך שהעזתים יפרצו לשטח ישראל.
הדיבורים על דפוס הפעולה הזה כנראה מצאו אוזן קשבת אצל הארגונים הסוררים שהחליטו לממש את הפוטנציאל כבר עכשיו. הם הבחינו שצה"ל פועל כדי לנטרל כל חפץ שעלול להיות חשוד בקרבת הגדר, והם הכינו מלכודת. הם מילאו בחומרי נפץ את מוט הדגל שתלו כביכול תוך כדי הפגנה, והפכו אותו למטען קטלני שפגע באנשי היחידה לסילוק פצצות ובחיילי גולני.
מבחינתו של צה"ל, זה צלצול השכמה שממחיש את הפוטנציאל המסוכן הטמון בהפגנות תמימות כביכול של אזרחים ליד הגדר. צה"ל יצטרך להחליט אם ביום שישי הבא הוא מאפשר הפגנות כאלו ובאיזה מרחק ממערב לגדר המערכת. צה"ל יכול להודיע לחמאס באמצעות מתאם הפעולות בשטחים, באמצעות המצרים, על ידי כרוזים ובסופו של דבר עם ירי לרגליים - שהוא אינו מתיר למפגינים להתקרב מעבר ל-300-200 מטר ממערב לגדר.
האזור הזה נקרא בעבר 'הפרימטר' והוא קיים גם היום לגבי אנשים חמושים ולגבי אזרחים בתקופות שגרה. ה"שב"ם" (שטח ביטחון מיוחד), הצטמצם והתכרסם בזמן הפגנות יום השישי של אזרחים לאורך הגדר. צה"ל יצטרך עכשיו לאכוף אותו ואם ייפגעו פלסטינים רבים זה עלול להצית הסלמה. לכן, בפעולה קטנה אך כואבת של ועדות ההתנגדות העממיות, שמשתייכות לארגונים הפועלים נגד חמאס, הם הצליחו להעלות את המתח ולערער את היציבות לאורך גדר הרצועה.
הדבר השני שצה"ל יצטרך לעשות הוא לתחקר היטב את נוהל "זיכוי מטענים" שהוא מבצע לאורך הגדר. יש כמה נוהלים כאלה שנועדו לאפשר להבחין במטענים או בחפצים חשודים ולנטרל אותם מרחוק. למשל, באמצעות ירי או כלב שיישלח לרחרח אותם. הנהלים האלה עמדו במבחן מאז צוק איתן ומטענים שהונחו לאורך הגדר מפעם לפעם התגלו ונוטרלו. היום זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו נפגע ממטען כזה. צריך לכן לחדד את הנהלים ואולי להתאים אותם למציאות החדשה שבה כל חפץ שמונח לאורך הגדר עלול להיות מטען נפץ.
לפנייה לכתב/ת 
