החלטה היסטורית: מדינת ישראל תכיר בקייסים
לאחר למעלה משלושה עשורים של מאבק, החליטה מדינת ישראל להכיר בקייסים האתיופיים כמנהיגים רוחניים - ולהסדיר את מעמדם כחלק ממערך שירותי הדת. כחלק מהמתווה רבנים יוצאי אתיופיה ישולבו במועצות הדתיות ויתנו שירותים לכלל הציבור הישראלי, ויתווספו תקנים לקייסים
לאחר למעלה משלושים שנות מאבק - החלטה היסטורית: מדינת ישראל מכירה ב"קייסים" – ההנהגה הדתית האתיופית, כך אושר היום (ב') בוועדת השרים לעניין קידום שילובם של בני העדה. מעתה יוכלו הקייסים לתת שירות במועצות הדתיות לכלל הציבור, ולא רק לבני העדה האתיופית. מלבד זאת, ימונו עוד עשרים רבנים בני העדה האתיופית, ויתווספו תקנים של קייסים לאורך חמש השנים הקרובות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
לאורך שלושה עשורים דרשו בני הקהילה האתיופית כי המדינה תכיר באנשי הדת שלהם - הקייסים, שמעמדם לא הוגדר כלל. בין היתר, דרשו להכיר בתורתם, בהנהגותיהם ובהשקפתם ההלכתית שהתפתחה לאורך 2,500 שנות הגלות באתיופיה. כמו כן דרשו לאפשר להם לחתן, להשוות את שכרם לזה של רבנים, ולהכיר בהם כשווי ערך לבעלי תואר רבנות.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- בחורילה גאה: בין רבני החרד"ל המשיחיים - לפלורליזם היהודי: רוחמה וייס
- "בישראל יש כבר נישואים אזרחיים מתחת לרדאר"
- שישה אחים עלו תוך שנתיים: "שרו לנו התקווה לפני השינה"
עד היום נענו פניותיהם של ראשי העדה בשלילה, ובני הקהילה איימו בשביתת רעב עד לקבלת החלטה בנושא. בוועדת השרים לעניין קידום שילובם של בני העדה האתיופית היום הוחלט לשנות את המצב. "ההסדרה הזאת הייתה צריכה להתבצע כבר מזמן, ואני שמח שיש לנו הזדמנות לעשות אותה עכשיו", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "אני חושב שזה חלק מאותו צד, אותו מכלול של צעדים שאנחנו עושים לסייע לאחינו, בנות ובני העדה האתיופית בישראל".
נתניהו הוסיף ואמר כי "מורשת ישראל היא פסיפס של קהילות רבות, ולקהילה הזאת יש מעמד מיוחד משום ששמרה על מורשת ישראל תוך ניתוק מוחלט. זה מרגש אותי, זה קרוב לליבי ולכן המעמד שאנו מציינים היום הוא גם היסטורי. נמשיך במסע החשוב הזה למען כולנו, אחינו ואחיותינו".
"מוטב מאוחר מאשר אף פעם"
המתווה שאושר כולל הכרה היסטורית בקייסים ("כהנת ביתא ישראל") כ"רועים רוחניים" עבור יהודים יוצאי אתיופיה, ובכך הוא מסדיר את מעמדם כחלק ממערך שירותי הדת. כמו כן, כוללת ההחלטה מתווה סדור לשילובם של רבנים יוצאי אתיופיה כבעלי תפקידים במועצות הדתיות, במטרה להביא לשילובם המיטבי במערך שירותי הדת, ולשיפור שירותי הדת הניתנים לאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה ולכלל הציבור.
השר לשירותי דת, ח"כ דוד אזולאי, בירך על המ שכינה "החלטה היסטורית שעושה צדק עם בני העדה האתיופית, ומביאה לקיצה מאבק של 40 שנה בנושא". הוא הוסיף: "אני שמח שהמשרד לשירותי דת בראשותי מהווה חלוץ ופורץ דרך בנושא. קליטת יהודי אתיופיה".
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד עודד פלוסאמר, אמר כי "החלטת הממשלה היא תוצאה של הידברות בין המשרד לשירותי דת, משרד ראש הממשלה והקהילה האתיופית". לדבריו, "החברה בישראל מהווה פסיפס של תרבויות. היום אנו מעניקים הכרה לא רק כספית אלא ערכית תרבותית לקהילה המפוארת".
ח"כ פנינה תמנו שטה ("יש עתיד"), אמרה בתגובה: "באיחור של שלושה עשורים נעשה צדק היסטורי עם מי שהיו 'שומרי הסף' של יהודי אתיופיה בגולה מול כל האתגרים, התלאות והמיסיון". היא הוסיפה כי "הקייסים נתנו את הרוח הגבית והמנהיגותית לקהילה לצאת לעלייה הקשה דרך סודן לארץ ישראל. הם היו ונשארו מנהיגות רוחנית מפוארת לאורך הדורות, אך לצערי עד היום מקומם המכובד נרמס כאן, בישראל, מוטב מאוחר מאשר אף פעם להודות בטעות ולתקן את העוול".
בעמותת "פידל" לחינוך ולשילוב חברתי של ישראלים יוצאי אתיופיה, מסרו כי "מדובר בצעד מרגש ומשמעותי, המשלב את המורשת של יהודי אתיופיה בנרטיב הישראלי ותורם לגיבוש הזהות של בנות ובני הנוער שאותם אנו מלווים. כולנו תקווה כי החלטת הממשלה תבוא לידי ביטוי במלואה בשטח, ותרחיב את הביטוי למורשת, למנהגים ולתרבות של בנות ובני הקהילה, המהווים חלק בלתי נפרד מפניה של החברה הישראלית".
לפנייה לכתב/ת 
