חדש: מכשיר לזיהוי שטרות עבור כבדי ראייה
אביזר חדש יסייע לציבור כבדי הראיה לזהות את השטרות החדשים של השקל ואת המטבעות השונים, וכך להתגונן מפני הונאות. צפו בחשיפה ראשונה ב- ynet. וגם - האם יש לכם רעיון לשם?
אביזר חדש יאפשר לציבור כבדי הראייה בישראל לזהות את השטרות והמטבעות, ובכך יסייע לצמצם את מקרי ההונאה.
שטרות הסדרה החדשה של השקל נבדלים זה מזה באורכם. על ידי הכנסת השטר למכשיר הפלסטיק הקטן, ניתן למדוד את אורכו, כאשר המקום בו הוא מסתיים מסומן בקו ובכתב ברייל המציין את הערך של השטר.
גם מטבעות השקל נבדלים זה מזה בקוטר שלהם. בצידו השני של אביזר הפלסטיק ניתן להכניס מטבע שייעצר בנקודה מסומנת, בהתאם לגודלו ולערכו.
"בסדרת השטרות החדשה רצינו להביא ערך לציבור בכמה מובנים, וקודם כל במלחמה בזיופים. השטרות החדשים של בנק ישראל בטוחים יותר וקשה מאוד לזייף אותם, אבל גם לאוכלוסייה של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה רצינו להביא ערך נוסף", אומר ד"ר אילן שטיינר, מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל, בראיון באולפן.
"פה נולד שיתוף פעולה מאוד יפה עם המרכז לעיוור ועם ארגונים נוספים, שעזרו לנו להבין מה הצרכים המיוחדים. שילבנו על השטרות החדשים סימנים מיוחדים שנועדו לסייע לאותה אוכלוסייה להבחין בין השטרות, בין אם זה על ידי סימנים על גבי השטרות ובין אם זה באמצעות הבדלים באורך. האביזר הזה יסייע לשפר את מצבם של בעלי לקויות ראייה".
נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור, מציין כי זו "פעם ראשונה שאנחנו באמת יוצרים את שיתוף הפעולה הזה בשלב שבו השטרות יוצאים לשוק בסדרה מלאה, ומשתדלים להנגיש כמה שיותר את המידע אודות זיהוי השטרות לאנשים עם עיוורון".
שימוש רגיש אצל כבדי ראייה
עד כמה קשה לאדם כבד ראייה להתמודד עם שטרות. מנסים 'לעבוד' על אנשים?
"תראה, יש את המבחן הזה שעשו בכל העולם, שאדם עם עיוורון נותן שטר גדול ומבקש לפרוט לו שטר קטן. אני מוכרח להגיד שהציבור בישראל דווקא עבר את המבחן הזה בהצלחה, אבל הדברים האלה תמיד יכולים לקרות, גם בשגגה וגם בצורה מכוונת, ולכן השימוש בשטרות הוא שימוש רגיש אצל אנשים עם עיוורון".
אתה אומר שאין נטייה בישראל 'לעבוד' על ציבור העיוורים ובכל זאת, תאר לנו אולי אפילו את הקושי היום יומי שאנחנו לא מצליחים להבין, בביקור בסופר למשל. עד כמה זה באמת משמעותי? עד כמה זה הולך להקל?
"זה מאוד משמעותי, מכיוון שכל השטרות בעיניו של אדם עם עיוורון נראים אותו הדבר, וכדי שהוא יוכל להתנהל באופן עצמאי מבלי להסתמך על אנשים אחרים ולהרגיש שהוא שווה בחברה, צריך שיהיו לו את הכלים לזהות את השטרות באופן עצמאי. המהלך שבנק ישראל עשה בסדרה החדשה באמת משמעותי, משום שעד כה כל השטרות היו באותם גדלים.
"הזיהוי באמצעות מישוש של השטרות נשחק לאורך זמן, ומאוד מקשה על הזיהוי. העובדה שמדובר פה בשטרות באורך שונה גם מאפשרת להשתמש באביזר, וגם מסייעת לזהות את הסדר של השטרות בארנק עבור אדם שהכין עצמו קודם".
איך אתם מפיצים את המכשיר החדש?
"במרכז לעיוור יש חנות קטנה ומטריפה שמשווקת אביזרי עזר מסובסדים לכל תחומי החיים של אנשים", אומר ביאליסטוק. "מי שמגיע מקבל ללא תשלום את האביזר הזה, ואנחנו מחפשים גם רעיון לשם".
ביאליסטוק מזהיר כי במציאות הנוכחית, כששטרות הסדרה הישנה עדיין מסתובבים בשוק, "צריך לזכור שהשטר החדש של 50 שקל כמעט זהה באורכו לשטרות הישנים, ונדרש משנה זהירות".
שישה סימני ביטחון
האביזר החדש שמודד את השטרות מצטרף לסימני הביטחון ששולבו בשטרות החדשים, שחלקם נועדו לסייע גם לציבור כבדי הראיה. בכל שטר קיימים שישה סימני ביטחון לזיהוי שטרות מזויפים.
מלבד ההבדלים באורך השטרות ובצבעם, הקווים שבשוליים (7) הם צמדי קווים בהם ניתן לחוש בשוליים התחתונים. מספר הצמדים עולה ככל שערך השטר גבוה.
סימן נוסף שאמור לסייע גם לכבדי ראיה - ניתן להעביר את האצבע ולחוש בדיו הבולטת (4) בה מודפסים, בין היתר, חתימת הנגידה, השנה העברית והלועזית והסימן הייעודי לעיוורים.
סימני ביטחון נוספים כוללים את הדיוקן השקוף (1) – סימן מים בצורת דיוקן זהה לזה שעל השטר, ואת הערך המנוקב (2) – ערך השטר המנוקב בחורים זעירים בחלקו העליון, ניתן לראות כאשר מסתכלים על השטר מול האור.
חוט חלון (3) הוא למעשה חוט ביטחון השזור בשטר, אותו ניתן לראות מול האור בשלושה "חלונות" בגב השטר. בהטיית השטר, החוט משנה את צבעו. הפס הזוהר (5) הוא פס שקוף המשולב בשטר לצד הדיוקן, עליו ניתן לראות, בהטייה של השטר, את סמל המנורה והערך הנקוב. הספר המוזהב (6) הוא פרט עיצובי בצורת "ספר פתוח ומוזהב" - בהטיית השטר אחורה וקדימה ניתן לבדוק האם ה"ספר" משנה את צבעו מזהב לירוק.
הפצת השטרות צפויה להימשך עוד מספר שנים
הפצתה של סדרת השטרות החדשה של השקל החלה בספטמבר 2014 עם השקתו של שטר ה-50 שקל בגווני ירוק, הנושא את דיוקנו של המשורר שאול טשרניחובסקי, ונמשכה עם השקתו בדצמבר 2015 של שטר ה-200 שקל בגווני כחול, הנושא את דיוקנו של המשורר נתן אלתרמן.
בנובמבר האחרון הושקו שני שטרות נוספים, של 100 שקל, הנושא את דיוקנה של לאה גולדברג, ושל 20 שקל הנושא את דיוקנה של רחל המשוררת.
נכון להיום הוחלפו יותר מ-90% מהשטרות בערך של 50 שקל, ולמעשה כמעט ולא קיימים היום שטרות "ישנים". כמו כן הוחלפו מעל ל-80% מהשטרות בערך של 200 שקל, כ-40% מהשטרות של 100 וכ-30% מהשטרות של 20.
הפצת השטרות החדשים בערכים של 100 שקל צפויה להיות מהירה יותר מזו של ה-20 שקל, לאור העובדה שבמכשירי הכספומט כמעט ואין בכלל שטרות בערך של 20 שקל, מתוך שיקולי עלות תפעולית של הגופים הפיננסיים המפעילים את המכונות. בבנק ישראל טוענים מצידם, כי בכוונתם לפעול להגדלת כמות השטרות הללו במכשירים האוטומטיים.
החלפת הסדרה ה"ישנה" בסדרת השטרות החדשה צפויה לארוך מספר שנים, ובנק ישראל טרם פרסם תאריך יעד לסיום התהליך.
לפנייה לכתב/ת 
