מה קורה לעובדים אחרי הקפאת הליכים
חברות רבות במשק נקלעו לקשיים והגישו בקשות להקפאת הליכים בשנה האחרונה, והיום יאבקו 1,000 עובדי הוניגמן על עתידם בבית המשפט. בדקנו מהן הזכויות של עובדים בחברה שנכנסה להקפאה, מי אמור לדאוג לשכרם, והאם כדאי להם לעזוב באופן מידי ולחפש עבודה חדשה
עובדים בהקפאה: 1,000 עובדי הוניגמן שילחמו היום (ד') בבית המשפט על זכויותיהם, הצטרפו לעובדי יפו תל אביב, יורוקום, לגעת באוכל, סליו, גלובוס מקס ועובדי חברות נוספות, אשר זכו בשנה האחרונה לתענוג המפוקפק בו החברה שבה הם עובדים נקלעת לקשיים, ונכנסת למצב של הקפאת הליכים. בדקנו מה העובדים יכולים בכלל לעשות במצב כזה, ומי אמור לשמור על שכרם וזכויותיהם.
לצורך כך נעזרנו בעו"ד עופר שפירא, שותף במחלקת הליטיגציה ועו"ד מירב אורן, שותפה במחלקת דיני עבודה, שניהם ממשרד עו"ד שבלת, כדי להבין מהם שלבי התהליך, וכיצד הדברים יכולים להתפתח עבור העובדים.
מה זה אומר בכלל "הליך להקפאת הליכים"?
הקפאת הליכים הוא הליך במסגרתו בית המשפט מקבל החלטה לפיה כל ההליכים המשפטיים כנגד החברה המבקשת מעוכבים, כולל לפי חוק הוצאה לפועל, ולא ניתן לפתוח נגד החברה בשום הליך משפטי חדש - לא ניתן לתבוע את החברה. לחברה ממונה בעל תפקיד – נאמן, על פי החלטת ביהמ"ש, אשר מחליף למעשה את הנהלת החברה. הנאמן מפעיל את החברה, אוסף את נכסיה (אם הם נמצאים אצל צדדים שלישיים) ומרכז אצלו את תביעות החוב של הנושים השונים של החברה.
.jpg "הוניגמן. העובדים נלחמים על גורלם (צילום: יח\"צ)")
בהתייחס לתקופה שלפני שניתן צו הקפאת ההליכים - הנושים יקבלו החזר לחובם, במידת האפשר, על פי סדרי הקדימויות בנשייה המוגדר בחוק; בהתייחס לתקופה שלאחר שניתן הצו להקפאת הליכים - הנאמן אחראי לפעילות הכספית של החברה ולתשלום חובותיה.
מהם השלבים הפוטנציאליים לאחר תחילת ההליך?
אפשרות ראשונה: החברה "מבריאה" וחוזרת לתפקיד באופן רגיל. בד"כ מרבית העובדים ימשיכו להיות מועסקים בחברה.
אפשרות שנייה: פעילות החברה נמכרת לרוכש. ברוב המקרים הרוכש ממשיך להעסיק את מרבית העובדים.
אפשרות שלישית: החברה מגיעה לסוף דרכה וניתן לחברה צו פירוק. בד"כ בשלב זה מפוטרים העובדים, רובם ככולם.
מה לגבי השכר והזכויות של העובדים?
לאחר מתן צו הקפאת הליכים מטרת הנאמן לשמור על תקציב מאוזן לשימור החברה, ובמסגרת זו מחויב הנאמן גם לשלם לעובדים את שכרם וזכויותיהם הסוציאליים (לרבות הפרשות לפנסיה, חופשה, מחלה וכיו"ב) בתקופת ההקפאה. ככל שהנאמן סבור שיש לפטר חלק מהעובדים או לפגוע בזכויותיהם, הוא מחויב לפנות לקבלת אישור ביהמ"ש.
הנאמן אחראי לכך שקופת החברה לא תהיה גרעונית, בהתאם לתכנית כלכלית שהוא מתווה לחברה, כך שבפועל השכר מובטח בתקופת ההקפאה על ידי הנאמן. שכרם של העובדים בתקופת ההקפאה הוא במעמד "הוצאות הקפאת הליכים" ולכן בדרגת ביטחון גבוהה.
אם החברה תירכש על ידי גורם חדש, האם לרוכש יש מחויבות כלפי העובדים?
תלוי בתנאי הרכישה. ברוב המקרים הרוכש יקנה את העסק יחד עם ההתחייבויות שלו, כולל תנאי ההעסקה של העובדים, למרות שלעיתים הסדר מכירה יכול להתנות את רכישת החברה בפיטורי העובדים. יש לציין כי בחלק מהסדרי המכירה תהיה גם התחייבות של הרוכש להעסקת העובדים או רובם לתקופה מינימאלית מסוימת.
האם רצוי לעזוב חברה שנכנסה להקפאת הליכים?
תלוי עד כמה העובד מאמין שלחברה יש סיכוי להבריא, ובנוסף – מהן האלטרנטיבות של יציאה לשוק העבודה בשלב זה עבורו. באופן עקרוני, מטרת צו הקפאת הליכים הוא לשקם את החברה, אבל תמיד קיים הסיכוי שההקפאה לא תצליח. מצד שני, ככל שהעובד יותר חיוני וחשוב עבור החברה כך יפחתו סיכוייה להצליח ולהשתקם במידה והעובד יחליט לעזוב.
בכל מקרה במידה וההקפאה תיכשל, לעובד יש חוב בדין קדימה שהוא מובטח מהנאמן עד לסך של כ-25,000 שקל, ובנוסף, במידה ובסופו של דבר יינתן צו פירוק לחברה, העובד יהיה רשאי גם לפנות לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח הלאומי, בגין שכר ותשלומים שהגיעו לו מהחברה עקב עבודתו, פיצויי פיטורים וגמלה, עד לשיעור של כ-120,000 שקל, בעבור התקופה של 12 החודשים שקדמו למועד סיום יחסי העבודה בינו לבין החברה.
במקרה של רשת מגה, לאחר הקפאת הליכים נרכשה פעילות החברה על ידי יינות ביתן. רוב העובדים עברו למעסיקה החדשה, ולחברה שפעילותה נמכרה - ניתן צו פירוק, עובדי חברת גלובוס מקס, שלאחר הקפאת הליכים נרכשה פעילותה על ידי אלקטרה, נאלצו לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל את שכרם.
לפנייה לכתב/ת 
