"הלב נשבר לשניים": הילדים שמעו שהגננת שהתמוטטה לא תשוב

ציפי אלגלי ז"ל והאלמן שלומי

"ציפי היא החצי שלי, הלב שלי שנשבר לשניים. אני לא יודעת איך אמשיך לנשום בלעדיה". ליבי, אחותה התאומה של הגננת ציפי אלגלי (27) שמתה שלשום (יום ג') באופן פתאומי בגן ילדים בצפת, לא מצליחה להתגבר על הייסורים. אלגלי, תושבת מושב דלתון, חשה ברע והרגישה מחנק. היא יצאה לשאוף אוויר ולפתע התמוטטה ואיבדה את הכרתה לעיני הילדים. מותה נקבע בהמשך בבית החולים זיו בעיר.

"כל מה שהייתי צריכה, כל עצה הכי פשוטה, ציפי הייתה שם", אמרה האחות התאומה. "אני יכולה להבטיח שהילדים שלה יידעו איזו אימא הייתה להם. אני אשמור עליהם, אני אהיה כל הזמן לצדם והם יזכרו אותה. לנצח אהיה איתה". אתמול בבוקר ליוותה הדודה עינב את שני ילדיה התאומים של ציפי - בן ובת בני שנה וחצי - לפעוטון במושב.

מרים דהן, מנהלת הפעוטון, קיבלה לידיה את התאומים בעיניים דומעות. "כל בוקר ציפי נהגה להביא אותם ומשם להמשיך לעבודה. ציפי כאילו צפתה את לכתה והכינה הכול מראש לקראת פורים. משלוחי מנות, תחפושת לילדים שלה, אחת לאריה ואחת תות. אישה של נתינה אינסופית. קשה לנו, עצוב לנו", סיפרה דהן.

בגן שבו עבדה ציפי המשיכו בשגרת ההכנות לחג הפורים, לא לפני שהוסבר לילדים כי היא לא תשוב יותר. "ציפי הייתה מלאת שמחת חיים והילדים שמאוד אהבו אותה, היו בראש מעייניה", אמרו בגן. "היא הייתה מקסימה, תוססת, בעלת אישיות כובשת, שידעה ליצור קשר נפלא וידעה לאתר את הצורך האישי של כל ילד וילד".

ארבעת האחים

בני המשפחה יושבים שבעה בבית במושב. קרובת משפחה אמרה: "שלומי הבעל הפתיע לפני חודשיים את ציפי ביום ההולדת שלה, והציף את הבית בבלונים. הייתה ביניהם אהבה עמוקה. שלומי לא מאמין שקרה לו אסון נורא, כל עולמו נחרב ברגע והוא לא יודע איך ממשיכים מכאן".

גם שני האחים של ציפי, בנימין (25) ומנחם (21), מתקשים לעכל את האובדן. "ציפי למדה באולפנה תיכונית, בצבא שירתה כמפקדת של נוער מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות) היא שהובילה אותנו, הייתה האחות הגדולה בכל המובנים, הדמות המרכזית בבית שדאגה לכל דבר. בעלת כריזמה, תמיד אמרה לנו שלא לרחם על עצמנו, להרים את הראש, להמשיך קדימה ולעמוד בכול האתגרים", סיפרו השניים. האם חני (47) חולה מאוד ומאושפזת בבית חולים. "היא הפכה עולמות כדי לצאת וללוות את ציפי בדרכה האחרונה, אך ללא הצלחה", אמר בנימין בכאב.

ריגשה עם סיפור ילדותה 

ציפי, תושבת ירושלים בעבר, סיימה לימודי פסיכולוגיה וחינוך מיוחד במכללת צפת, שם שימשה בין השאר כרכזת פר"ח, וליוותה בהתנדבות ילד הלוקה בפיגור שכלי. בטקס הענקת התארים, לפני שנה וחצי, ריגשה את הקהל כשסיפרה על קשייה כתלמידה בילדותה: "מנצחים הם לא אנשים שלעולם לא נכשלים, אלא אנשים שלעולם לא נכנעים", אמרה לנוכחים.

עוד היא אמרה אז: "המסלול האקדמי של כל אחד ואחת מאיתנו מתחיל בכיתה א' כשאנחנו התחלנו כשווים ללמוד, לקרוא ולכתוב. יש כאלו שכבר מטפסים על הסולם במהירות ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן, אך יש את המיוחדים שפשוט לא מצליחים לטפס, אלא רק בקצב איטי במיוחד, כמוני. הייתי צריכה עזרה קצת יותר מכולם, הייתי צריכה ללמוד יותר לפני כל מבחן, אסור היה לי להבריז מהשיעורים, אבל ללא עזרה של המכללה ו'קרן קציר' לא הייתי מצליחה. היכולת של כולם להבין ולקבל שיש אנשים שקצת הרבה יותר קשה להם לא ברורה כלל".

שני ילדיה של ציפי יגדלו בחיק המשפחה המחבקת במושב. "הם יהיו מדהימים ויזכרו אותך, וגם אני אהיה פה", אמרה האחות התאומה ליבי. "הילדים שלי יהיו האחים של הילדים של ציפי".