מדרון צהוב / מכבי ת"א בדרך למטה
ההפסד 83:69 למלאגה הדגיש את כל החולשות של ספאחיה ושחקניו – חוסר ריכוז, התקפה חסרת מעוף וגישה לא נכונה. הקרואטי מתחיל להרגיש את הלחץ והקבוצה שלו רק הולכת אחורה. וגם: הטעות הגדולה של הקיץ והבחירה של ירושלים בקטש
לפני מלאגה הם נשמעו אופטימיים וחייכו (צילום: אורן אהרוני)
מכבי תל אביב מתחילה להחליק במדרון מסוכן כלפי מטה. הוא מאופיין בחוסר ריכוז, חוסר דיוק, הגנה חסרת לחימה, התקפה חסרת מעוף, ומעל הכל גישה לא טובה למשחק. שפת הגוף והמבט בעיניים של חלק מהשחקנים מזכירים משחקים של סוף עונה, ובוודאי לא מתאימה לקבוצה שנלחמת על מקומה בפלייאוף היורוליג ועל תואר האליפות בישראל. היא לא מתאימה לרוח המועדון ולכבוד של מכבי תל אביב.
לשבוע גביע המדינה יש השפעה מסתבר, ולא רק בתחום המקצועי. ההתנהגות של ספאחיה בחצי הגמר, הקללות הבלתי מרוסנות נגד השופטים עליהן לא נענש, וההתנהגות המחפירה בסיום הגמר של כל הקבוצה, שכללה אי כיבוד טקס הענקת הגביע וציוצים נגד השיפוט, חזרו אל הקבוצה כבומרנג: הם הורידו את האחריות מהשחקנים והמאמן, והעבירה אותה החוצה. ואת התוצאה לזריקת האחריות על השיפוט ראינו אמש (חמישי) על המגרש במלאגה. מול קבוצה ביתית נמרצת ומאומנת הופיעה מכבי מאוד אנמית, שלמרות פתיחה טובה הלכה ודעכה תוך כדי משחק, בלי שאף אחד ייקח אחריות.
קואץ' ספאחיה בהחלט מתחיל להרגיש את הלחץ, אולי אפילו לשמוע קולות. אי הלבשתם של בולדן ופרחוסקי בגמר הייתה מוזרה. הוא שוב הפסיד למכבי גביע, כמו בקדנציה הקודמת. ועכשיו ברגעים החשובים של מכבי ביורוליג, הקבוצה הולכת אחורה. ארבע שלשות ב-20 אחוז, הפסד בקרב על הריבאונד, קליעה של 28 נקודות בלבד בחצי השני (תסמונת הרבע השלישי נמתחה גם לרבע הרביעי), ונרפות הגנתית כוללת שהתבטאה בכך שכל כדור אבוד הלך לירוק. על המאמן לשפר את השחקנים תוך כדי העונה, לשפר את החיבור הקבוצתי, לנצח משחקים מכריעים, ולהוות מודל התנהגותי. ספאחיה לא עושה אף אחד מאלה כיום.
בוודאי שזה לא עוזר ששני הכוכבים שלך קולעים 1 מ-15 מהשדה ומסיימים עם שבע נקודות יחד, ושהשחקן שתמיד מופיע ברבע הרביעי מורחק בתחילתו של הרבע הזה. אבל זה נראה כבר מהפתיחה, שפת הגוף והמבט של שניהם זעק "לא בא לי על המשחק הזה", בצירוף איבודי כדור שלומיאליים. מצד שני, כשהייתה סגירה לריבאונד, היו מתפרצות וסלים קלים, בזכותם של קיין ותומאס שהגיעו למשחק ועשו את זה יפה.
אבל זה לא עזר להם, כשמסוף הרבע השלישי ספאחיה שוב העלה הרכב לא מתאים בדקות הקריטיות של הקלאץ' - בלעדיהם (אולי ג'ייק כהן עלה כדי להצדיק את אי העמדתו לרשות הנבחרת). הם חזרו רק בפיגור גדול מדי, ומסתבר שמאוחר מדי. ככל שהלחץ ישחק, מכבי תזדקק למגדלור שיורה לה את הדרך. וכרגע היא צריכה פנס כדי למצוא אותו. המועדון מעולם לא התגעגע יותר לגיא פניני, שתרומתו לשלילת תואר הגביע ממכבי הייתה מכרעת, בעיקר בתחום המנטאלי, של חיבור הקבוצה והעמדת הכוכבים במקומם. כמה שהוא חסר למכבי. הטעות של הקיץ.
לפני המשחק למדנו שעודד קטש חזר לירושלים. כולם זוכרים את הקדנציה החלשה שלו שם, אבל הוא היום מאמן טוב יותר, ובכיר מספיק כדי להגיע לקבוצה מדשדשת. ההחלטה הזו כשלעצמה נכונה, גם אם מאוחרת. ירושלים הלכה בתחילת העונה על מאמן זר שלא התחבר לשחקנים, והחליפה אותו במאמן מבפנים שמחובר לשחקנים אבל חסר סמכות מספקת. בעלים שמשקיע כל כך הרבה בקבוצה, לא מבין שמאמן הוא הלב של הקבוצה, ומעלה את הרמה שלה בפקטור. למכבי תל אביב לקח שלוש שנים נוראיות כדי להבין את זה, והיא ניסתה להחזיר את בלאט, שעשה לה יו טרן ברגע האחרון. אז ספאחיה אולי יותר טוב מקודמיו, אבל איכות הכדורסל ורמת חדוות המשחק הולכות ודועכות. בזמן הלא נכון. "וזה לא מה שישביע את רעבוני, לא. זה לא מה שיניח את דעתי, לא, לא. לא זה לא, לא, לא זה לא זה לא" (יונה וולך).
פייר ג'קסון
צילום: עוז מועלם
מומלצים