שתף קטע נבחר

 

שופטת המעצרים מפרשת המסרונים: פרופיל

סנגורים ופרקליטים שמכירים את השופטת רונית פוזננסקי-כץ, המומים מהפרשה אליה נקלעה. "אני מציע לתת לדברים להתבהר לפי שתולים אותה בכיכר העיר", אומר סנגור פלילי. "ברגע שפרקליט מתמנה לשופט, לפעמים הגבולות מטשטשים", אומר אדם שהכיר את עבודתה

 

 

בניין המגורים של השופטת פוזננסקי    (צילום: ליהי קרויפניק)

בניין המגורים של השופטת פוזננסקי    (צילום: ליהי קרויפניק)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

שופטת מוערכת, נעימת הליכות ומקצועית. כך מספרים סניגורים ופרקליטים שמכירים את השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שהודיעה אמש על יציאתה לחופשה בעקבות חשיפת המסרונים בינה ובין נציג הרשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט בפרשת 4000.

 

פוזנננסקי-כץ (48) למדה מדעי המדינה וסוציולוגיה במרכז הבינתחומי, והמשיכה ללימודי משפטים באותו המוסד. היא עורכת דין משנת 2000 והתמחתה בעצמה אצל שופטת - סביונה רוטלוי. בשנים 2014-2000 עבדה כפרקליטה בפרקליטות מחוז מרכז. בתפקידה האחרון שימשה כממונה וכיו"ר ועדת הפטור. ביוני 2014 היא מונתה לכהונת שופטת בבית משפט השלום במחוז תל אביב ומאז היא מכהנת בתפקיד.

 

לאורך שנת 2017 פוזננסקי-כץ הייתה פעמים רבות השופטת בדיוני מעצרים יומיים. ברחבי תל אביב והערים בסביבה נעצרים מדי יום כמה עשרות אנשים בממוצע. לפי חוק, אלה היו מגיעים תוך 24 שעות לאולם המעצרים היומיים בתל אביב של פוזננסקי-כץ. מדובר כפי הנראה באולם העמוס ביותר במדינה מבחינת עצורים.

 

לאחרונה יצאה השופטת לחופשת השתלמות, אך התבקשה לחזור לעבודתה בשל היכרותה הטובה עם פרשת בזק. עורכי דין שהופיעו בפניה סיפרו על שופטת מקצועית ורצינית ששולטת בחומר היטב. "אני מכיר אותה הרבה זמן. היא נחשבת לשופטת מאוד מאוזנת ולא פרו-משטרתית. אבל מה שנחשף זה מאוד חמור ומפתיע לגביה", טען עורך דין פלילי בכיר.

  

בפרקליטות מעידים על פוזננסקי-כץ כאדם זהיר ואחראי. למרות זאת, טענו גורמים בפרקליטות כי המסרונים עומדים בניגוד לכל כלל מקצועי: "אנחנו יכולים להיות בידידות עם שופטים, אבל בחיים לא נעביר לשופט מסרונים על דיונים", אומר גורם ותיק ובכיר בפרקליטות שהוסיף: "היא כנראה נגררה להשיב לתובע על בסיס של התבדחות לא מוצלחת".

 

 

עו"ד ערן שחם-שביט והשופטת פוזננסקי-כץ (צילום: מוטי קמחי, יריב כץ) (צילום: מוטי קמחי, יריב כץ)
עו"ד ערן שחם-שביט והשופטת פוזננסקי-כץ(צילום: מוטי קמחי, יריב כץ)

המסרונים בין השופטת לחוקר ()
המסרונים בין השופטת לחוקר

גם העצורים בפרשת 4000 ופרשת בזק הישנה - בה מצאה הרשות לניירות ערך תשתית ראייתית כנגד שלמה פילבר ושאול אלוביץ' הגיעו לאולמה באוגוסט אשתקד, כמו גם בימים האחרונים. הדיונים בפרשה היו ארוכים יחסית לדיוני מעצרים רגילים, זאת גם עקב אופי הפרשייה שעוסקת בנושאים כלכליים. השופטת נהגה לתת לצדדים לדבר ארוכות.

 

במהלך דיוני המעצרים, שופט מעצרים חשוף לחומר המוגדר סודי, חומר של הרשות החוקרת בפרשה שאינו חשוף בשלב זה לחשודים. מכאן שפוזננסקי-כץ הייתה חשופה לחומרים של התביעה בפרשה והכירה היטב את התיק ואת פעולות החקירה הנדרשות ליחידה החוקרת, פעולות שלפיהן מחליטים בכמה ימים להאריך את המעצר, בנוסף לשיקולים נוספים כמו חשש משיבוש הליכי חקירה.

 

אצל הסנגורים הפליליים שנוהגים לפקוד את אולמה ניכר אמש בעיקר הלם מהפרשה. עו"ד ארז אבוהב הוא סנגור פלילי שמכיר היטב את השופטת: "היא הייתה ידועה בעברה כפרקליטה מקצועית שהגיעה תמיד מוכנה לכל תיק. גם כשופטת הייתה תמיד קשובה לכל הסניגורים,  תמיד הקפידה לשמוע את כולם. אני בשוק, זה חריג מאוד. המקרה מצריך בדיקה מעמיקה".

 

סנגור פלילי אחר שנהג להופיע באולמה מספר: "מדובר בשופטת מהשורה הראשונה מבחינת סבירות ההחלטות שלה. גם אם היא מחליטה נגדך - אתה מבין שהיא קיבלה החלטה נכונה. היא מאוד מוערכת ולכן זה מפתיע. אני מציע לתת לדברים להתבהר לפי שתולים אותה בכיכר העיר".

 

לעומת זאת, פרקליט לשעבר מבקר את התנהלותה של פוזננסקי-כץ: "היא הייתה פרקליטה מוערכת. כפרקליט אתה בקשר אינטנסיבי עם חוקרי משטרה, מלווה אותם, מנחה אותם מה לעשות בבית משפט, ברגע שפרקליט מתמנה לשופט, לפעמים דפוסי העבודה הללו נשמרים גם בעבודה כשופטת והגבולות מטשטשים. מה שצריך לקרות במצב רגיל זה לשמור על האבחנה בין הרשות החוקרת לשופט, לא יעלה על הדעת שחוקר יתקשר לשופט ולסניגור לא יהיה אותו מעמד, הוא לא יכול להרים טלפון".

 

באתר "כלכליסט" נכתב כי החוקר עו"ד ערן שחם-שביט שהתכתב עם השופטת מונה ליועמ"ש של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות לניירות ערך בשנת 2011. קודם לכן שימש כפרקליט במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ובמפלג תביעות פלילות במחוז תל אביב.

 

בריאיון לערוץ היוטיוב careebiz בחודש ספטמבר האחרון אמר שחם-שביט: "להיות עורך דין בשירות הציבורי זה להיות עו"ד עם משמעות, זה להיות עו"ד עם שליחות, והצורך באמת לייצג את האינטרס הציבורי ולהתייחס להרבה שיקולים שהם שיקולים מאוד מיוחדים בעיניי. בתפקיד שלי הרשות מתאפיינת בזה שהיא לוקחת את התחום העסקי ומשלבת אותו עם התחום הפלילי שנמשכתי אליו עוד מהלימודים. השילוב הזה הוא ייחודי בארגון מאוד מאוד ייחודי, ולמעשה אנחנו מתעסקים עם כל מה שקשור בתיקים שידברו עליהם מחר וישפיעו מחר על שוק ההון. טביעת האצבע של כל אחד שעובד בארגון, קל וחומר ביחידה המשפטית שאני מוביל אותה בימים אלה היא מאוד מיוחדת וגדולה ולכן כל אחד בארגון מרגיש שהוא תורם ומשנה את שוק ההון לעשרות שנים הבאות".


פורסם לראשונה 25/02/2018 23:51

 

תלם יהב ויורם ירקוני השתתפו בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
השופטת פוזננסקי-כץ
צילום: מוטי קמחי
מומלצים