הדרך של בן להתמודד עם הפוסט טראומה אחרי צוק איתן

בן מולינה אובחן כסובל מפוסט טראומה אחרי שירותו בעזה במבצע צוק איתן. כדי להתמודד עם החוויה הקשה הוא החל ליצור סרטוני אנימציה במסגרת לימודיו בשנקר.

"יצרתי את הסרטון הזה במסגרת הלימודים, יצאנו מתוך נושא שנקרא: 'סוף הילדות'. המורה נתן לנו משפט שאומר שאנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים, אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק, ובעצם מתוך הדבר הזה כל אחד יצא לזווית שלו מה מסיים את הילדות.

"הטייק שלי על הנושא הזה שאנחנו בתור ילדים בישראל הילדות נשללת מאיתנו בשנייה שאנחנו מתגייסים והעיסוק שלי בעזה הוא איזשהו תוצר לוואי של ההתעמקות בנושא הזה, זאת הזווית שבחרתי".

-אתה מגדיר את עצמך כסובל מפוסט טראומה?

"יש כל מיני דרגות של פוסט טראומה. בגדול זה אומר שחוויתי חוויה, אגב זה לאו דווקא מלחמה או קרב, זה יכול להיות כל מיני דברים, שהשפיעו עליי בצורה כזאת ששינתה משהו בי. אצלי זה מתבטא בשתי צורות: קודם כל חשיבה אובססיבית בנושא ובעיסוק בו וניתוק מהמציאות. 

והעיסוק באנימציה ואמנות זה לדעתך במובן מסויים הציל אותך?

"לא יודע אם הציל אותי אבל הוא מאוד עוזר. אני הבנתי שהדבר הזה ילווה אותי כל החיים והוא נמצא שם. אז אם אני מצליח להמיר אותו למשהו אחר, אז מצד אחד אני נותן דרור לאובססיה, אבל אני שולט בזה".