פוטרה בטיפולי פוריות – ביהמ"ש החזיר אותה

מאפיית "ברמן" סיימה את העסקתה של מנהלת חנות שהודיעה על ניסיונה להיכנס להיריון. משרד העבודה ובית הדין לעבודה קבעו שההליך לא חוקי

עו"ד אלכסנדר ספינרדפורסם: 28.02.18 , 21:59

בית הדין האזורי לעבודה חייב לאחרונה את יצרנית הלחם "ברמן" להחזיר לעבודה מנהלת חנות שפוטרה זמן קצר לאחר שהחלה טיפולי פוריות. בכך דחתה השופטת עידית איצקוביץ ערעור שהגישה החברה על קביעת משרד העבודה שלפיה הפיטורים לא היו חוקיים.

העובדת החלה את דרכה בחברה לפני כ-17 שנה ובחמש השנים האחרונות ניהלה חנות באחד מסניפי הרשת בירושלים. בנובמבר 2016 היא הודיעה למנהלים שלה שהיא מתחילה בטיפולי פוריות וכשלושה חודשים לאחר מכן זומנה לשימוע שלאחריו הוחלט על פיטוריה. רק לאחר הפיטורים פנתה החברה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה וביקשה לאשר אותם בטענה שהעובדת נהגה להיעדר ללא קשר לטיפולים. היא נדחתה וערערה לבית הדין לעבודה.

דיני עבודה

פיצוי למבקשת מקלט שפוטרה בהריון ממלון דן

מערכת psakdin

העסקתה של חדרנית מאריתריאה בדן פנורמה הופסקה לפני שהשלימה חצי שנה, כדי להתחמק מקבלת היתר לפיטורים. היא תפוצה בכ-42 אלף שקל

פיצוי למבקשת מקלט שפוטרה בהריון ממלון דן

"ברמן" ציינה שמאחר שהעובדת הייתה רק בשלבי בדיקות – ולא במהלך טיפולי הפוריות עצמם – חוק עבודת נשים לא חל עליה ולא היה צורך באישור הממונה. כמו כן נטען כי העובדת לא המציאה אישור רפואי על טיפולי הפוריות.

מנגד התעקשה העובדת שתפקדה ללא רבב עד לשלב שבו נאלצה לעבוד טיפולי פוריות, ואף בזמנים שנעדרה מהעבודה המשיכה לנהל את החנות "ביד רמה". היא גיבתה את דבריה במסרונים והתכתבויות מייל עם בעל החנות המוכיחים זאת.

לפיכך, טענה, הסיבה היחידה לפיטוריה הייתה טיפולי הפוריות והעובדה שהיא תכננה להיכנס להיריון וללדת. לעניין האישור הרפואי היא השיבה שהתעכבה עם המצאתו משום שהמתינה לחזרתו של הרופא שלה מחו"ל.

השופטת עידית איצקוביץ קבעה כי "האיסור לפטר עובדת המטופלת בטיפולי פוריות הוא הכלל", ומעסיק שבכל זאת רוצה לפטר עובדת כזו חייב להוכיח שלפיטורים אין קשר לטיפולים. היא דחתה את טענת החברה לגבי פרשנותו של חוק עבודת נשים וקבעה כי ההגנה המוקנית בו מפני פיטורים חלה גם על שלב הייעוץ והאבחון לפני הטיפולים עצמם.

לעניין האישור הרפואי קבעה השופטת שאין חובה להגישו בתחילת התהליך, ובהחלט אפשר להעבירו למעסיק גם בדיעבד. על כל פנים, במקרה הנוכחי הסיבה לכך שהעובדת לא המציאה אותו הייתה אובייקטיבית ולכן אין לזקוף זאת לרעתה.

נקבע כי הממונה במשרד העבודה בחנה היטב את הראיות, ומסקנתה שלא לאפשר את פיטורי העובדת הייתה מבוססת ומנומקת, ולכן אין שום סיבה לשנות אותה.

משכך דחתה השופטת איצקוביץ את ערעורה של החברה וחייבה אותה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים לעובדת ולמדינה.