דיאלוג בין שופטים לחוקרים? "זאת פרקטיקה מוכרת"
כבר יומיים סוערת המדינה בעקבות חשיפת המסרונים בין השופטת פוזננסקי-כץ לבין נציג הרשות לניירות ערך לגבי חשודי תיק 4000. אלא שאפילו סנגורים פליליים אומרים ל-ynet: "יש דברים שלא נחשפים בפני ההגנה. אין בזה פסול". נציב תלונות הציבור על שופטים קבע: אין במסרונים גוון פלילי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, המליץ אתמול (ג') להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לדין משמעתי בעקבות חשיפת המסרונים בינה לבין נציג הרשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם שביט, במהלך הארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000). מעבר לתוכן הדברים, עסק הדיון הציבורי ביומיים האחרונים בהפתעה מכך ששופטים ונציגי רשויות חוקרות מקיימים דיאלוג ללא נוכחות הסנגורים. הפתעה גדולה עוד יותר התעוררה כשמהדו"ח של השופט ריבלין עלה שלא מדובר בפרקטיקה חריגה במיוחד.
ובכן, כך זה עובד. דיון אצל השופט על מעצרי חשודים יתקיים בנוכחות שני הצדדים: נציג הרשות החוקרת (למשל תובע משטרתי או במקרה הזה גם החוקר של הרשות לניירות ערך), ומן הצד השני הסנגור שמייצג את החשוד. אלא שבכל זאת קיימים מקרים שבהם נציג התביעה מתנהל מול שופט באופן נפרד.
עו"ד שי טובים מכיר היטב את שני הצדדים: כיום הוא אמנם סנגור פלילי, אבל בעברו היה קצין במשטרת ימ"ר מרכז שעסק בחקירות רגישות ומורכבות. "יש הבדל בין תיקים רגילים לגדולים", הוא מסביר. "בתיק רגיל חוקר מתייצב בפני בית משפט, פותח בקשת מעצר ומתחילים דיון בנוכחות הסנגור. אבל בתיקים גדולים נדרשת לוגיסטיקה מקדימה. יש מספר גדול של עצורים ובית משפט צריך להיערך.
"מעבר לזה יש כמויות חומר חקירה אדירות ששופט חייב לקרוא לפני, כי הוא לא יכול להחליט על מעצר רק לפי דיון של חצי שעה. לכן בית המשפט עצמו מקצה לטובת התיקים האלו שופט שילווה את התיק מהתחלה ועד הסוף, כי שופטים מתחלפים לא יוכלו ללמוד אותם תוך זמן קצר. וכך קורה שלצורך הלוגיסטיקה נפגשים עם סגן נשיא או נשיא בית המשפט הרלוונטי ומעדכנים אותו בדבר 'יום הפרוץ' - הפיכת החקירה הסמויה לגלויה והמעצרים. כך בית משפט נערך ומצוות שופט לתיק".
ויש עוד מקרים רגישים שבהם לא מעדכנים את הסנגור, וגם בהם מתנהל קשר בין הרשות לאכיפת החוק לבין בית המשפט "מאחורי גבם" של החשוד והסנגור. "למשל במקרים של צורך האזנות סתר, אתה מגיע לבית המשפט המחוזי, פותח בקשה, מציג חומרים סודיים ומבקש", הוא אומר. "יש צווי מעצר וחיפוש שבהם חוקר מתייצב לבד מול השופט או בקשות לחדירה לטלפון. הוא מציג לו את התיק באולם סגור או בלשכה".
ובכלל, גם כשהדיון נערך בנוכחות הסנגור, לא תמיד הוא חשוף לכל החומר שמציגה הרשות החוקרת לבית המשפט. "במהלך הדיון במעצר המשטרה מציגה רק לשופט נספח סודי שבו סיכום של החשדות בתיק, פעולות חקירה שבוצעו ופעולות חקירה שהיא מבקשת לעשות", ממשיך עו"ד טובים. "בסיכום הראיות יש את סיפור המעשה וראיות תומכות. הסנגור לא רואה גם את זה".
- עד כמה זה משפיע על השופטים?
"באופן עקרוני השופטים לא מושפעים מטועני מעצר שמופיעים מולם גם באופן קבוע. הם יודעים לשאול שואלים שאלות מקשות. לא ראיתי השפעה גם כחוקר משטרה וגם סנגור. גם אם אני מופיע כל יום מול השופט זה קשר לוגיסטי ולא אישי שמשפיע על החלטות מעצר. מה כן משפיע? אם החשד סביר, אם יש עילת מסוכנות ושיבוש חקירה, מהי תפיסתו האישית של השופט לגבי החשד הסביר".
עו"ד עדי ברקאי, שמתמחה בעבירות צווארון לבן, מכיר מהעבודה המשותפת את ערן שחם שביט. "יש פרקטיקה מוכרת, במיוחד במחוז תל אביב, של דיונים בין התובעים לבין שופטים, בדרך כלל בעתירות בצווי חיפוש וצווי מעצר", הוא אומר. "זה נעשה בלשכת השופט. בנוסף יש מגעים בין אנשי המשטרה לשופטים שנוגעים להליכי המעצר, שבמסגרתם מציגים לשופטים חומר חסוי, לעיתים גם זה נעשה במגע ישיר.
"מבחינה אובייקטיבית אין בזה פסול, וגם המגעים שביצע פה נציג הרשות לבין השופטת הם מתחייבים. בעיקר לנוכח העובדה שלא הייתה לשופטת עוזרת משפטית. במקרה הנוכחי הרטוריקה הייתה פמיליארית. אנשים בעלי אינטרס יכולים לתת פירוש לא נאות לרטוריקה. השופט ריבלין אומר 'זה לא נראה טוב למראית עין'.
- ומה לגבי עו"ד שחם-שביט?
"אין לי שום ספק לגבי המניעים הטהורים והאובייקטיביים שלו, בפרט כשאתה רואה שהוא פעל לטובת החשודים וניסה להגן עליהם מהמשטרה. הוא פעל כמו שצריך. ניתן להם לבדוק".
בדו"ח שהגיש נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט ריבלין, נקבע שמדובר היה בתחלופת מסרונים בעייתית עם נציג רשות ניירות ערך בדיוני הארכת מעצר בפרשת בזק (תיק 4000), אך לא היה במעשים גוון פלילי. "הקשר הישיר בין החוקר, המייצג את רשות ניירות הערך, לבין השופטת המטפלת בתיקי הרשות נמשך על פני ימים רבים", כתב בדו"ח שהועבר לשרת המשפטים איילת שקד ולנשיאת העליון אסתר חיות. "הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, התדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול.
"תחילה של קרבת יתר זו, כאמור, במסרונים המבקשים לקיים ישירות, תיאומי לוגיסטיקה, אך המשכה בחילופי מסרים אישיים יותר מצד השופטת, כמו: 'אנא בקש ממנה שתגיע (נציגת המשטרה) בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים', שנענים במסרון: 'בסדר, שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול'. זו קרבת יתר פסולה בין בעל דין לשופט".
לפנייה לכתב/ת 
