מוותרים על הכשרות: "התעודה יקרה לנו"
"למה אני צריך לשלם יותר על אותו שירות?" במקום כמה מאות בודדות נדרשו בעלי עסקים בפתח תקווה לשלם כ-1,700 שקלים עבור תעודת הכשרות - עלייה של כ-70% - לאחר שבפתח תקווה החלו ביישום דרישת בג"ץ לניתוק התלות שבין המשגיח לבעל העסק. המועצה הדתית: "בסופו של דבר, זו אותה עלות"
האם תיקון הליקויים במערכת הכשרות תבוא על חשבון הכשרות עצמה? בעלי עסקים בתחום המזון בפתח תקווה הודיעו כי הם מוותרים על תעודת הכשרות מהרבנות המקומית,בעקבות התייקרות עלויות ההשגחה. לטענתם, האוכל המוגש על ידם היה ועודנו כשר למהדרין, אך ניתוק הקשר שבין משגיח הכשרות לבית העסק המושגח, כפי שדרש בג"ץ, כרוך בהוצאות כלכליות כבדות שהם אינם יכולים לעמוד בהן, ולכן הם נאלצים לוותר על התעודה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
בשנים האחרונות פרסם מבקר המדינה בכמה הזדמנויות דו"חות על הליקויים בתחום הכשרות. הוא קבע כי במצב הקיים, שבו בעל העסק המושגח הוא שמעסיק באופן רשמי את משגיח הכשרות ומשלם את משכורתו - יש ניגוד עניינים מובנה העלול לפגום ברמת הכשרות.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- נכדתו של הסנטור ג'ו ליברמן עלתה לארץ: "אני בבית"
- תובע את תלמוד התורה: הרב תקף אותי מינית מגיל שמונה
- "שנים הייתי בצד המקבל. כיף להיות בצד הנותן"
גם בג"ץ נדרש לסוגיה במסגרת הדיונים בכמה תיקים ובשנה שעברה פסק כי על הרבנות להביא לניתוק יחסי משגיח-מושגח עד יוני 2018 לכל המאוחר. הצעד המתבקש – שמימין ומשמאל אין עוררין על נחיצותו – נכלל גם בתוכנית "רפורמת הכשרות" שהציגה הרבנות הראשית לפני כתשעה חודשים.
לא מוכנים לשלם
המועצה הדתית פתח תקווה הייתה מהראשונות שיישמו את פסיקת בג"ץ והשיקו את המהלך, ולאחרונה היא הודיעה כי מעתה כל משגיחי הכשרות מטעמה יועסקו באמצעות חברת כוח אדם, כדי לנתק את הזיקה ביניהם לבין בתי העסק המושגחים. אלא שכעת טוענים בעלי העסקים כי הרפורמה מייקרת את העלויות בכ-70% - ויוצאים למאבק.
"תמיד הייתה לנו תעודת כשרות", מספר ל-ynet יאיר הללי, הבעלים של מסעדת "מאמא סוהם" במרכז העיר. "שיפצנו את המקום בהמון כסף וביקשנו לחדש את תעודת כשרות מהרבנות - ופתאום מודיעים לנו שהמחיר עלה. במקום המשגיח והוותיק והקבוע שלנו, אנחנו צריכים לעבור לעבוד עם חברת כוח אדם".
הללי, שסירב לשלם את המחיר החדש והגבוה, לדעתו, מצביע בעצב על הקיר הלבן שעליו הייתה תלויה עד לא מזמן תעודת הכשרות. "התחושה קשה מאוד, במיוחד כשיש לי לקוחות דתיים, חובשי כיפה, שמתגנבים ואוכלים בשקט, מהר ובסתר - הם יודעים שאנחנו כשרים לחלוטין".
אבל ללקוחות הקבועים של המסעדה, כך נראה, לא אכפת שתעודת הכשרות נעלמה מהקיר. "אני אוכל כאן 15 שנה ומכיר את בעל הבית וסומך עליו", אומר אחד הסועדים. "המקום כשר מבחינתי. גם בבית אין לנו תעודת כשרות והמטבח שלנו כשר".
מחפשים אלטרנטיבות
שלומי חדד, הבעלים של בית האוכל "עראיס", פתח את העסק עם בת זוגו. תעודת הכשרות של העסק שלו שתלויה על הקיר – אינה בתוקף. "הגיעו אלינו נציגים של חברת כפ"ל והודיעו לנו שמעכשיו צריך לעבוד מולם", הוא אומר. "בשורה התחתונה הם דורשים ממני 70% יותר ממה ששילמתי למשגיח הכשרות המקומי. מדוע בשביל אותו שירות בדיוק אני צריך לשלם יותר כסף? גם ככה קשה להרוויח. אנחנו עסק קטן, זוג צעיר".
חבר מועצת העיר, רמי גרינברג, חובש כיפה, טוען כי "לבעלי עסקים רבים הייתה תעודת כשרות במשך שנים, ובגלל הדרישה החדשה של הרבנות לתוספת התשלום – עכשיו אין להם כשרות. הציבור בפתח תקווה מעוניין לאכול במקומות כשרים, אבל עם כל הכבוד לארגון מחדש שמבצעת הרבנות בפתח תקווה, אי אפשר להטיל את המימון על בעלי העסקים".
רפורמת הכשרות של "צהר", שעליה הוכרז השבוע, עשויה לעניין קבוצה מכובדת של בעלי עסקים המבקשים חלופה להשגחת הרבנות. המסעדן אבי לוקסנברג, המחזיק בכמה עסקי מזון ברחבי פתח תקווה, הופתע כאשר התבקש לשלם כמעט פי שניים, לטענתו, עבור תעודת הכשרות בעסק החדש שפתח.
לוקסנברג פנה לארגון השגחה פרטי, "בית ישראל" שמו - והחזיק בתעודת השגחה מטעמם "במקום התעודה של הרבנות", כדבריו. אלא שלפני מספר שבועות החליט להחזיר את תעודת הרבנות הראשית פתח תקווה והוא מחזיק כעת בתעודה של הרבנות.
המועצה הדתית: מדובר באותה עלות
מהמועצה הדתית פתח תקווה נמסר בתגובה כי "המועצה הדתית חויבה לצאת למכרז על מנת להפריד את התלות של המשגיח במושגח, דבר שבג"ץ קבע כי יש בו פגם. מהלך זה מגביר את הכשרות וממילא מגדיל את חוג הלקוחות המבקשים כשרות, ובסופו של דבר מגדיל את הכנסות העסק.
"כמו כן, הפרדת המשגיח מהמושגח מחזקת את החוסן הכלכלי העתידי של המשגיח, כי בצורה הזו יישמרו כל זכויותיו הסוציאליות של המשגיח מבלי להכביד על העסק.
"באשר לעסקים, לא רק שבמתכונת החדשה לא מדובר בהכבדה כלכלית, אלא מדובר באותה עלות שהיה המעביד משלם כדין אם היה משלם את הזכויות של המשגיח על פי חוק. חשוב לציין כי האגרות נקבעות על ידי משרד הדתות, ואין שיקול דעת לרבנות המקומית בקביעת מחירי אגרות לתעודת כשרות.
"יצוין כי עסקים רבים בעיר כבר הצטרפו למהלך של הפרדת המשגיח מהמושגח, וקיבלו תעודות כשרות חדשות. אנו קוראים לשאר העסקים בעיר לחתום ולקבל תעודת כשרות בתוקף".
גם בלשכת רב העיר פתח תקווה טוענים בתגובה כי הטענה כי עלות הכשרות לא השתנתה כמעט בכלל במקרה שבו נשמרו זכויותיו הסוציאליות של המשגיח ("ככל שמדובר בעסקים ששילמו עד היום זכויות עובד כחוק ולא עבדו ב'שחור'"). ומוסיפים כי "העלייה המקסימאלית היא של כ-6% בחודש בלבד". וכי ל"עראיס" לא הייתה תעודת כשרות עד כניסת המתווה לתוקף, ו"בעל העסק חתם על ההסכם וקיבל תעודת כשרות, אך לאחר מכן בחר באופן חד צדדי להפר אותו לבטל את התשלום אליו התחייב ועל כן לא חודשה לו התעודה".
עוד טוענים בלשכת רב העיר כי "עד כה הצטרפו למתווה הכשרות החדשה כ-380 מסעדות ועסקי מזון בעיר ומדי יום מצטרפים עסקים חדשים", וכי "גורמים אינטרסנטים שמטרתם לחבל במהלך שנועד לשפר את רמת ההשגחה, ולתקן בדיוק את אותם בעיות שעליהן מוחים מי שבאמת מעוניינים בשיפור מערך הכשרות", הם העומדים מאחורי הכתבה. "לשמחתנו ציבור שומרי הכשרות בעיר ממשיך לכל אורך הדרך להביע את תמיכתו במהלך שנועד לספק השגחת כשרות ראויה ותקינה יותר ואנו מודים על כך ומרגישים את גודל האחריות הנובעת מאמון זה".
מארגון כפ"ל לא נמסרה תגובה.
מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר כי "אנחנו מציעים מודל של הפרטת מערך הכשרות והפיכת הרבנות לרגולטור. במקום שהרבנויות המקומיות והמועצות הדתיות ימשיכו לספק את שירות הכשרות ויעסיקו את המשגיחים דרך מתווך, הרבנות תיתן רישיונות לתאגידי כשרות פרטיים שיעסיקו בעצמם את המשגיחים, ויספקו את ההשגחה לעסקים. הכללים יהיו שקופים לציבור והדבר יאפשר גם הסדרה של מעמד הבד"צים ופיקוח עליהם, בנוסף לביטול הכפילות המיותרת של תעודת רבנות בנוסף לתעודת בד"ץ.
"זה יאפשר כניסה של גופים כמו השגחה פרטית או ארגון רבני צהר לשוק הכשרות בדרך המלך. בכך גם ינותקו יחסי משגיח-מושגח, שכן המשגיחים יועסקו על ידי התאגידים וייחסכו עלויות מונופול הכשרות".
סייע בהכנת הכתבה: קובי נחשוני
לפנייה לכתב/ת 
