ההחלטה שהצילה את הכלכלה בישראל
האינפלציה דהרה ובשנת 1984 היא הגיעה לשיא של כל הזמנים - 445%. בניסיון לעצור את עליית המחירים ושחיקת השכר, הכריזה הממשלה על שורת צעדים כואבים. "אנחנו צריכים לקבל החלטות קשות", הכריז אז ראש הממשלה שמעון פרס. התוצאה: האינפלציה נבלמה והכלכלה הישראלית ניצלה. בחזרה ליולי 1985
בשיתוף בנק הפועלים
כך נבלם האיום הכלכלי הראשון על מדינת ישראל: בתחילת 1985 עמדה מדינת ישראל בשיאו של אחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה, עם קצב אינפלציה שהגיע ב-1984 ל-445%. בשל כך, ערכו של השכר נשחק במהירות, מחירי המוצרים עלו בקצב חסר תקדים ואזרחים רבים מצאו עצמם עם חובות שהלכו וגדלו. למעשה, קצב האינפלציה הגבוה מאוד הביא לשיבוש סדר החיים התקין בישראל.
הדילמה של הממשלה הייתה האם להטיל גזרות שיפגעו באזרחים ובכך להציל את הכלכלה הישראלית או להמשיך באותה מדיניות - שהתוצאות שלה הן בין היתר אינפלציה של מאות אחוזים בשנה. שרי ממשלת האחדות, שבראשה עמד אז שמעון פרס, הבינו שאין ברירה אלא לנקוט בצעדים קיצוניים - כדי לבלום את קצב האינפלציה ולצאת מהמשבר הכלכלי.
ביולי 1985 הודיעו פרס ושר האוצר דאז, יצחק מודעי, על הוצאתה לפועל של תוכנית חירום כלכלית, שהיוותה פשרה בין שתי גישות - גישת "התהליך האינפלציוני שמזין את עצמו" והגישה שהגרעון בתקציב הממשלה יוצר את בעיית מאזן התשלומים ומביא לעליית האינפלציה.
התוכנית נקראה "התוכנית הכלכלית לייצוב המשק". עיקרי התוכנית היו החלפת המטבע - כאשר כל 1,000 שקלים ישנים הפכו לשקל חדש אחד. תקציב הממשלה קוצץ, השכר במגזר הציבור נשחק והונהג פיחות משמעותי בערך השקל החדש מול הדולר.
בנוסף הוחלט על קיצוץ גדול בסובסידיות למוצרי יסוד ולייצוא בסך 500 מיליון דולר, מהלך שהוביל להעלאת מחירים חד פעמית של עשרות אחוזים. לאחר מכן הוצא צו המורה על הקפאת מחירים. בנוסף, הוחלט בממשלה להגביר את גביית המסים.
גם בנק ישראל נרתם לתהליך. בבנק הוחלט, בתיאום עם הממשלה, לנהוג במדיניות מרסנת, שנועדה לצמצם את כמות הכסף במשק ב-10% במונחים ריאליים ולהעלות את שערי הריבית. בין השאר הוחלט על הטלת מגבלות על השקעות במטבע חוץ, בוטלה האפשרות להחזיק חשבונות עובר ושב במטבע החוץ ובנוסף בוטלו ההיתרים להחזיק מטבע חוץ בבנקים זרים.
שיתוף הפעולה בתהליך קבלת ההחלטות בין ראש הממשלה פרס (מפלגת העבודה) לשר האוצר מודעי (ליכוד) גרם לתמיכה רחבה לתוכנית מימין ומשמאל. בזכות תהליך קבלת ההחלטות המשותף של ראשי שתי המפלגות הגדולות - הצליחו פרס ומודעי לנהל משא ומתן קשוח ויעיל מול המעסיקים וארגוני העובדים, אשר הסכמתם לעיקרי התוכנית הייתה חיונית מאוד.
לא כל השרים תמכו
תהליך קבלת ההחלטות בממשלה היה איטי והיו כמה שרים, כמו שר הביטחון יצחק רבין, שהתנגדו לקיצוץ התקציב במשרדיהם. השרים דנו במשך שעות לתוך הלילה בעיקרי התוכנית הכלכלית. ב-1 ביולי 1985 לפנות בוקר החלה ההצבעה על אישורה. השרים הצביעו על כל סעיף בתוכנית בנפרד.
בפתח הישיבה אמר פרס: "היום צריך לקבל החלטות קשות וברורות - היום ועכשיו. אין דרך אחרת. אם יהיה משבר וחלילה התמוטטות, אז לשכר ולקצבאות כבר לא תהיה משמעות". פרס הבטיח: "אם התוכנית תמומש, האינפלציה תרד לרמה נמוכה שלא ידענו כמותה שנים רבות. מצב יתרות מטבע החוץ ישתפר ונוכל מכאן להמשיך לשלב הצמיחה".
פרס הדגיש: "אם תתקבל התוכנית - היא תחייב את כולם. לא ייתכן שלאחר ההחלטות, הן יותקפו על-ידי שרים. מי שלא יקבל, יצטרך להסיק מסקנות, למלא את חובתו ולהתפטר".
שר הכלכלה גד יעקבי אמר אז: "אני מסכים עם ראש הממשלה. ללא החלטות - תהיה אנרכיה. המשך התהליך הנוכחי בכלכלה יסכן לא רק את המשק, אלא גם את הדמוקרטיה והביטחון במדינה".
מי שלא קיבל בברכה את התוכנית הייתה בעיקר ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות דאז, ישראל קיסר, איים להשבית את המשק. הוא תקף את פרס ואמר: "איך לא רעדה לך היד כשרמת 30% שחיקת שכר?"
קיסר ומודעי נפגשו לעימות בתוכנית "מוקד" בערוץ הראשון בטלוויזיה. בתוכנית תקף קיסר: "נעשה עוול משווע לציבור העובדים. משפחת שכירים בישראל לא תוכל להתקיים בשחיקה הנוראה". מודעי הטיח: "על אפך ועל חמתך, אנחנו נוציא את המשק מהבוץ שהוא מצוי בו".
כעבור כמה שבועות, לאחר משא-ומתן ממושך, החל שיתוף פעולה כלל מערכתי, שכלל את הממשלה, העובדים והמעסיקים. שיתוף הפעולה נתמך גם על ידי תחושת החירום שאפפה את הציבור הישראלי באותה תקופה, ובזכותו החלה לגדול גם רמת האמון שרכש הציבור לתוכנית ולסיכויי הצלחתה.
התוכנית השפיעה על כל משק בית בישראל, שנאלץ לקבל החלטות כואבות ולקצץ בהוצאות. על-פי אומדן כלכלי, במהלך השנה הראשונה להפעלת התוכנית, ויתר כל שכיר בישראל על כ-1.6 משכורות חודשיות, או 1,712 שקלים (במחירים של יוני 1986).
תוך כמה חודשים החלה התוכנית להניב תוצאות חיוביות. עד סוף שנת 1985 ירד האינפלציה לשיעור שנתי משוער של 20% ולראשונה מאז 1978 משבר האינפלציה נבלם.
בלימת משבר האינפלציה נחשבת להישג כלכלי בקנה מידה בינלאומי, ועקרונות התוכנית נלמדים כמודל מוצלח להתמודדות עם משבר אינפלציוני.
בשיתוף בנק הפועלים
לפנייה לכתב/ת 
