מרצ חוזרת למשחק
הכניסה המפתיעה של ח"כ זנדברג למרוץ יצרה סחף אדיר לכיוונה. האתגר שלה יהיה לעצור את הדה-לגיטמציה של מרצ ולהחזיר אותה להיות גורם לגיטימי ומשפיע. לצדה עוד מתמודדים על הנהגת המפלגה, אבל לא מופרז להעריך שפרישת גלאון וגילאון כבר הכריעה את הבחירות
נתחיל מהסוף: אם לא תהיה דרמה שקשה לחזות - יו"ר מרצ הבאה תהיה חברת הכנסת תמר זנדברג. זנדברג החלה את דרכה כעוזרת פרלמנטרית של רן כהן. בקרוב היא תשתלט על השלד הבורסאי שנקרא מרצ.
את מרצ ניתן לדמות לשלד בורסאי: ב-20 השנים האחרונות תפקדה כמו חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, אך בפועל לא נרשמת בה כל פעילות. בפעם האחרונה שמרצ הייתה חברה בקואליציה, אהוד ברק היה ראש הממשלה. זה היה בשנת 1999. מאז החליפה המפלגה יושבי ראש, אך כולם נהגו באותה דרך: הם ביקשו להיות צודקים כל הדרך להדרה מבסיסה של המערכת הפוליטית.
בשנים הללו נבחר הימין לשלטון. מרצ הפכה את עצמה למפלגה לא רלוונטית. היא לא הייתה שחקנית בהרכבת הקואליציה (אפילו לא תחת שלטונו של אהוד אולמרט), ומצביעיה ראו בעיניים כלות איך כל התקציבים, ההחלטות והשומן השלטוני עוברים מידיהם לידי הימין.
התיאור הזה מתאים גם להבנת ההבדל בתפיסות העולם שבין זנדברג לבין זהבה גלאון וקודמיה. זנדברג מאמינה בפוליטיקה ריאלית. היא רוצה חלק מעוגת השלטון. היא רוצה תקציבים, שליטה, משרדי ממשלה. היא רוצה להכניס מחדש את המדיניות של מרצ למחזור הדם של ממשלות ישראל. היא מוכנה לשבת עם ליברמן אם תשפיע על מדיניות הממשלה. זו תפיסה שונה לחלוטין מזו שהציגו ראשי מרצ עד כה.
מרצ של גלאון רצתה לתקן את העולם - בדרך של הכל או כלום. מרצ של זנדברג תבקש לשפר את המצב בישראל. אם לא הכל, תגיד זנברג, לפחות קיבלנו חלק.
זנדברג ראתה מקרוב איך הפכה מרצ מממליכת ממשלות, לכזו שמצטופפת בספסלים האחוריים בכנסת. באותן שנים שבהן מפלגות הראי של מרצ (חרדים, הבית היהודי) עברו לקדמת הבמה ותפסו את הגה קבלת ההחלטות.
אילן גילאון פרש מהמרוץ לראשות מרצ בשל בעיות רפואיות, זהבה גלאון פרשה כי סקרי העומק שערכה העידו שעדיף לחתוך הפסדים עכשיו ולפרוש בכבוד. גלאון וגילאון, שני מחוקקים מכובדים, חברים בכנסת משנת 1999. בשנים האחרונות התמודדו זה מול זה על ראשות המפלגה. מרצ עוברת כעת את התהליך שעברה מפלגת העבודה עם אבי גבאי והבית היהודי עם בנט. הבוחרים רוצים משהו חדש, מרענן, אחר. על פי הסקרים, זנדברג תשיג ניצחון סוחף בפריימריז לראשות המפלגה.
הכניסה המפתיעה שלה למרוץ יצרה סחף אדיר לכיוונה וכמיהה להנהגה צעירה. האתגר של היו"רית העתידית יהיה לעצור את הדה לגיטימציה של מרצ ולהחזיר אותה להיות גורם לגיטימי ומשפיע בפוליטיקה הישראלית ובמחנה השמאל מרכז. יש קולות רבים בקרב מצביעי מפלגת העבודה-יש עתיד שמגדירים את עצמם שמאל אך נמנעים מלהצביע למרצ כי הבינו שזו זריקת קול לפח. אם המפלגה שאתה מצביע לה לא יכולה להשפיע, מה הטעם?
לצד זנדברג מתמודדים עדיין אבי דבוש, אבי בוסקילה ואימרי קלמן, אבל לא יהיה מופרז להעריך שפרישת גלאון וגילאון כבר הכריעה את הבחירות.
לפנייה לכתב/ת 
