האיש ששחר חפץ ביקרו / פלג בחמישי

הבושה

שחר תומך "במתווה חלובה"

"יא מנוול קטן, אני אמחק אותך"... "אם לא השוטרים הייתי קובר אותך"... "אם אראה אותך עוד פעם זה הסוף שלך"..."אתה ואשתך מנוולים, אחסל אתכם"... "אני א***ן אותך". לא רבים יכולים להתגאות באוצר אינסופי כזה של מילים סופניות - שכוונו בעבר לשופטים ששרקו נגד צפרירים חולון. הדובר לא היה ראש ארגון פשע חלילה, אלא שטרן חלובה, האיש שיעקב שחר תומך במינויו ליו"ר ההתאחדות.

באחד המקרים, בינואר 1994, "המחסל" הורחק לחודשיים ע"י בית הדין המשמעתי, ולעוד שנה על תנאי מפעילות במסגרת ההתאחדות, בגין העלבת שופט ועשיית שימוש בתפקידו כחבר הנהלה. עוד לפני כן באה לביטוי אישיותו הממלכתית, כשהורשע ב"חתימה על הסכם שחרג מהמוצהר", והוא הורחק לחצי שנה.

הרבה שנים חלפו מאז, וחלובה למד: למה לקלל ולאיים אם אפשר לבחוש, לקמבן ולהתקדם במוסד שעל אנשיו ליגלג וטינף? כעסקן בשושו, שמו עלה לכותרות בעיקר כשמינו מאמן לנבחרת או יו"ר חדש,

אבל ב-2014 היה סיפור אחר: סכום של 22.8 מיליון שקל שהועבר לקבוצות נעלם מהדוחות הכספיים, ובדיקה של רואה החשבון עופר אלקלעי העלתה ממצאים שערורייתיים שגרמו לגירעון כבד. היו"ר באותה תקופה היה אבי לוזון, חלובה נבחר לגזבר ב-2010. "קרקס" - כינה רו"ח אלקלעי את ההתנהלות הכספית, וסיפר: "שטרן חלובה אמר לי 'מה אתה רוצה בכלל ממני, אני רק גזבר כבוד - תעזוב אותי, יש רואה חשבון ויש חשב - דבר איתם". כך הפך הפה הגדול לראש קטן.

ועל אף הסגולות והמעלות האלה, נשיא מכבי חיפה תומך ב"מתווה" שימליך את חלובה ליו"ר. שניהם, שחר וחלובה, גם דחפו לפני ארבע שנים למינויו של עופר עיני. הפועל, מכבי, זה כבר לא משנה. בין התומכים בחלובה - מבכירי מרכז הפועל - תמצאו גם את יורם אייל שהורשע בגרימת מוות ברשלנות באסון המכביה. לגשר על פערים אידיאולוגיים הוא דווקא יודע.

בתקנון היסוד של ההתאחדות נקבע כי "תמונה ועדה בת שלושה חברים לבחינת כשירותם של מועמדים לכהונת יו"ר ההנהלה", בראשות שופט בדימוס, שלצידו יכהנו שני אנשי ציבור "ללא זיקה לגורם הנבחר". אז כתוב. מי כמו חלובה יודע שאפשר לעשות צחוק מהתקנון, ושאין ראוי ממנו כדי לעמוד בראש המוסד הרקוב. תודה לתומכים, זהו שחר של יו"ר חדש.

סופר עסקן. חלובה(צילום: ראובן שוורץ)

איש העסקים

איפה זהבי ואיפה סאלח

בתום חודשים מורטי עצבים שבהם התחרו כלי התקשורת בניבוי הסכומים שירוויח בעונה הבאה, חתם איש העסקים ערן זהבי על חוזה חדש בגוואנגז'ו R&F. שכר הבסיס שודרג ל-12 מיליון דולר בעונה, ומדינת ישראל צהלה ושמחה.

המיליונר עצמו טפח לעצמו על השכם, והנה רק כמה דוגמאות: "שברתי את תקרת הזכוכית בכל מקום שאליו הגעתי... הוכחתי שבכל פעם שנתנו לי יותר, הייתי יותר טוב... מה שצריך להיות יותר חשוב לקהל הישראלי זה לראות אותי עומד על הבמה ומקבל MVP ותואר מלך שערים... צריך להיות גם עם חוש עסקי... לא יודע אם אנשים בישראל מבינים כמה אני שגריר טוב בסין... כשהגעתי לפה היינו במקום 13. מאז שהגעתי סיימנו שישי וחמישי". זה נכון, למרות ששנתיים לפני שהגיע הקבוצה סיימה בשלישי. אז מה נאחל לך? נשאל השגריר באחד הראיונות, והשיב: "בריאות, כי אז תראיינו אותי גם בפעם הבאה". כן, אפילו בריאותו היא בסופו של דבר למעננו.

לא הכי צנוע

מה שמזכיר לי ראיון מצולם שערך לא מזמן מגזין הכדורגל הבריטי "פור-פור-טו" עם מוחמד סאלח. כוכבה המצרי של ליברפול לא כבש 27 שערים בליגה הסינית, אלא רק 23 ב-27 הופעות במולדת הכדורגל, אבל איזו צניעות. אתה יקיר האוהדים? שאל המראיין. "אני לא יכול לומר, אשאיר זאת לקהל", השיב החלוץ והקפיד לפרגן לחבריו לקבוצה. ידעת שתבקיע הרבה בפרמייר ליג? לחץ המראיין. "האמנתי בעצמי", ענה סאלח, "אבל אני לא רוצה להישמע שחצן".

זהבי, שמדבר בעיקר על עצמו, מרוויח הרבה יותר מסאלח, אך יש עוד הבדלים. בזמן שהוא קורע רשתות במזרח, הסקורר של ליברפול בדרכו לרבע גמר הצ'מפיונס, וכשהישראלי השליך את סרט קפטן הנבחרת, הקפטן השכן הוביל את נבחרתו למונדיאל עם שער ניצחון מול קונגו. ולמרות שסאלח לא קיבל עבורו 30 אלף דולר, המצרים הנאיבים קראו לזה גול יקר.

איפה זהבי ואיפה סאלח(צילום: רויטרס)

האתרוג

הבירבורים והחברים של קטש

"טוב לי בירושלים, אשאר שנים רבות". כך הצהיר המאמן עודד קטש לפני שבע שנים בדיוק, לא הרבה לפני שפוטר והחליף האשמות והשמצות עם ראשי המועדון. הללו טענו כי "פיטוריו נעשו על רקע כישלון מקצועי חרוץ", הגדרה שתתאים גם לעבודתו במכבי ובהפועל ת"א.

אך לשמחתו של קטש הוא מוקף ב"פרשנים" שהיו קולגות בתקופתו כשחקן ו"עיתונאים" שהיו אז מעריצים. נכון, הייתה לו הצלחה גדולה בקיץ עם נבחרת העתודה, אבל בליגה מספיק מבטו הנוגה כדי שיניחו לו מהנפילות ויעשו לו הנחות. "הייתה שיחה אחת קצרה עם אורי אלון, ביקשתי שאנשים יעשו את זה בשבילי", אמר אתמול הצדיק, ומיד אחר כך סיפר: "לא יצא לי לדבר עם מודי מאור. לא היה לי זמן מאז שנחתנו מאסטוניה". אחלה קולגה.

האתרוג(צילום: אלכס קולומויסקי)

"כשקיבלתי את הג’וב בנבחרת בשיטה הזויה של חלונות היה לי ברור שאני רוצה לאמן כדורסל, לא שלושה שבועות בשנה", הוסיף קטש על כפל התפקידים. מדוע דחה הצעה מבני הרצליה הוא לא אמר, אבל העיקר ששיטת התשלומים מהאיגוד עבור שלושה שבועות עבודה לא הזויה בכלל.

וכמו בנבחרת, החבר'ה מהקליקה ידאגו לעודד, תרתי משמע. בעיקר ה"פרשן" שהיה שותף בכיר לתבוסה המביכה באסטוניה. זוכרים איך הגורו גרשון ירד לפני חודש על מאור, כשירושלים הפסידה 74:65 באשדוד? "כל מאמן נהיה גאון", ליגלג אז פיני והוסיף: "עשו 64 נקודות, זה קצב של מתים. זה אנשים עם עגלות". אבל השבוע, אחרי שהגאון קטש ונבחרתו הובסו 78:62 ע"י נבחרת קקיונית, המנהל המקצועי שנחת איתם בנתב"ג לא התייחס לקצב של העגלות עם המזוודות, ושתק כמו מת.

מוקף מעריצים. קטש(צילום: FIBA)

הבלוף

כמה השתתפו ב"מרתון ת"א"

"למעלה מ-40 אלף רצים השתתפו במרתון". כך דיווחה בשישי שעבר דוברות עיריית ת"א, ששוב תקעה את העיר בלי הצדקה. אז כמה באמת השתתפו במרתון? לאחר שעיון בתוצאות הרשמיות הראה דברים אחרים, ביקשתי מהעירייה מספרים מדויקים, והריהם לפניכם: "רצי מרתון רשומים - 2,798. רצי מרתון מסיימים - 2,165". הבלוף נחשף במלוא תפארתו. במרתונים של ברלין, ניו-יורק, פריז ולונדון - ערים עם רכבת תחתית מסועפת - משתתפים רבבות במרוץ המלא של 42.195 ק"מ, אצלנו חונקים עיר בעייתית של כחצי מיליון תושבים בגלל אלפיים ומשהו אנשים. כל היתר זה חצאים, מרוצים עממיים, פעלתונים לילדים ומקצי התחככות לסלבריטאים.

וכמה מהרצים מתגוררים בעיר? ובכן, לפי תשובת העירייה,

"בסך הכל השתתפו 7,302 רצים מת"א - המהווים 19 אחוז מכלל הרצים". אופס, התגלה עוד בלוף. חשבון פשוט יגלה שלא היו "למעלה מ-40 אלף רצים". במאה אחוז!

אבל הכי משכנעת הייתה סגנית ראש העירייה מיטל להבי, שנשאלה על משלמי הארנונה שנפגעים מהמרתון, וענתה: "בסופו של דבר אנחנו בני אדם ואנחנו חיה הולכת, לא שטה, לא מעופפת ולא נוהגת". הסבר מעניין, אבל אם אנחנו חיה הולכת, למה אתם מריצים אותה על כבישים? שתרוץ למרחקים באזורי המרעה הירוקים ולא תפריע לעדרים אחרים. תנו לחיות לחיות!