מתכון לאסון - מועצה תעשייתית מפרץ חיפה / דעה

בימים אלה ממש, עלולה "הוועדה הגיאוגרפית" לגבולות באזור חיפה להמליץ לשר הפנים על הקמת מועצה מקומית תעשייתית בז''ן (ואולי בשם אחר), אשר תכלול את מפעלי התעשייה של מרחב בתי הזיקוק, דשנים ועוד, ותפקיע את המרחב של בתי הזיקוק ו"קרקעות הצפון" מתחום השיפוט של עיריית חיפה. יתר על כן, היא תפקיע מידי הציבור את מעט היכולת שיש לו להשגיח על הנעשה במרחב, ואת מעט כספי הארנונה שמשלמים מפעלים אלה, המחולקים כבר תריסר שנים ליישובי הסביבה.

מה הניע את שר הפנים, עת הודיע במפתיע לוועדה כי הוא מבקש דעתה בענין בפברואר 2017, כאשר "ועדת וכסלר" ישבה על אותה מדוכה, וכמו כל הגופים הרלוונטיים שנדרשו לנושא לאחריה, המליצה על שמירת המצב הקיים ועל שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות שכנות לשם טיפול בנושאי בז''ן וסביבתו לשביעות רצון הכל?

מפרץ חיפה(צילום: עידו ארז)

הסיבה האמיתית למהלך המפתיע לא פורסמה. דעת לנבון נקל היא, כי מדובר במהלך שגורמים בעלי עוצמה כלכלית ופוליטית רבה עומדים מאחוריו. הדו''ח האחרון שהובא לאחרונה לא במקרה לידיעת הציבור, הינו זה שהוזמן ומשווק על ידי התאחדות התעשיינים. עיקר תכליתם, ככל שניתן לשער, היא למנוע מהציבור ''להפריע'' לתוכניות ההתרחבות הרות האסון הסביבתי של בז''ן, ענין שלכשעצמו עומד עדיין לפתחה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. ניתוק המפעלים ממרות הוועדה המקומית של חיפה, יאפשר למועצה התעשייתית המשוחררת מאימת הציבור להתיר הקמת מתקנים חדשים למכביר, להרחיב את שטח בתי הזיקוק ואולי לבנות אחד נוסף, להקים חוות מיכלים באזור המכונה "קרקעות הצפון'" ועוד ועוד.

"פטנט" הגוזל מהציבור את זכויותיו

מועצה מקומית תעשייתית היא "פטנט" הגוזל מהציבור את זכויותיו, כי ברשות שכזו אין "ציבור", אלא מועצה ממונה, יו''ר ממונה ומוקיר טובה לממניו, נציגי משרדים ממשלתיים שאינם מחוייבים לציבור ונציגי מפעלים שעמדתם ברורה מראש.

זוהי פרקטיקה השוללת את זכויותיהם של תושבים הגרים בסמיכות לתעשייה מזהמת. שתיים כאלה קיימות בישראל, ומונעות מציבור היישובים הסמוכים להם את זכות הפיקוח וההיתרים, ממון רב ויכולת להשפיע על איכות הסביבה שלהם. רמת נאות חובב בנגב הייתה מתנהגת אחרת לו השתייכה לעיריית באר שבע, למועצה אזורית רמת נגב וליישובי הבדווים הסמוכים לה והנאנקים מריחותיה ושפכיה. מגדל תפן שבגליל היא שערורייה בפני עצמה. "אקס טריטוריה" גזולה של מעלות, כפר ורדים, כיסרה וסמיע. אין לה זכות קיום עצמאית חוץ מרצון ההתבדלות של המפעלים ויזמיהם ידועי השם.

אין תימה שבהתאחדות התעשיינים, רואים בשתי אלה דווקא מודל להצלחה: הם באמת פועלים בלי הפרעה מצד הציבור ומאפשרים לתעשיינים חופש פעולה עם רגולציה חלושה, בדיוק כמו השמנת הנשמרת כהלכה על ידי החתול.

מועצה מקומית תעשייתית בז''ן (שם זמני?) היא מתכון לאסון גדול משני אלה, בהיותה כלואה בין ערים, עיירות, יישובים כפריים ומוקדי כלכלה אחרים, אשר כל אחד מהם זכאי לפקח על הנעשה במרחב בז''ן, להתיר לו היתרי בנייה, ולגבות ממנו ארנונה להשבחת איכות החיים והסביבה שלהם. המפעלים הללו פועלים על בסיס התשתיות של כל היישובים שסביבם ואין להם זכות קיום כמועצה עצמאית. הם זקוקים לכבישים, לשירותי תחבורה ולמוקדי עסקים ומנהל, שעבור כולם הם צריכים לשלם ליישובים המספקים אותם.

זיהום האוויר והמים של מרחב בז''ן חודר לריאותיו ולעיניו של כל אחד מ-750,000 תושבי מטרופולין חיפה - שיהיו מנושלים מיכולת ההשפעה על איכות האוויר והמים שלהם משום שלא יהיו להם נציגים באותה מועצה מפוקפקת. בז''ן ומפעלי המפרץ גורמים למפגע סביבתי, ואחרי ההצלחה בענין מיכל האמוניה נפנה הציבור למאבק בנסיונות להרחבתו ללא בקרה. דווקא משום כך כספי הארנונה של המפעלים האלה צריכים לשרת את צרכי הנפגעים מהם - התושבים. הצדק הטבעי מורה שאין להשלים עם מצב בו הציבור משלם את המחיר הבריאותי והסביבתי, והרווח הכספי נגרף כולו לידיים הפרטיות של המפעלים.

מכל נקודת מבט שהיא, כולל זו של בזבוז כספי ציבור שינבע מהקמת מועצה חדשה על כל הכרוך בכך, וכולל הסתירה למדיניות הקבועה של משרד הפנים להקטין דווקא את מספר הרשויות המקומיות בישראל, מהווה תלישת אזור בז''ן מהעיר חיפה ומשותפותיה לניהול המרחב בימינו, מעשה מחפיר וחשוד במניעים זרים.

ייכבד לו שר הפנים, ויורה לוועדה שלא לדון כלל באפשרות הרת אסון זו, באשר נאמניו ב"וועדה הגיאוגרפית" עלולים שלא לעמוד בלחצים שיפעילו עליהם גורמי ההון והשלטון, ולהביא על מפרץ חיפה עוול ואסון.

פרופ' יוסי בן ארצי, אוניברסיטת חיפה