דירקטוריון בזק עושה שרירים לאלוביץ': קודם תתפטר ואז נדון במינויים
דירקטורים בבזק מפגינים לראשונה עמוד שדרה מול בעל השליטה העצור שאול אלוביץ', שדורש לבחור את הנציגים שיחליפו אותו ואת בני משפחתו לפני שיפרוש מהחברה. מי שישלם את המחיר עשוי להיות מקורבו של אלוביץ' ומועמדו ליו"ר שלמה רודב, שספק אם ימונה לתפקיד לפני מאי
דירקטורים בבזק מתנגדים לדרישה שהציבו בני משפחת אלוביץ' שאול, אור ואורנה לפיה הם יתפטרו מדירקטוריון החברה בתנאי למינוי מחליפים מיידים שהם בחרו - כך נודע ל"כלכליסט". ההתנגדות צפויה לעלות בישיבת הדירקטוריון שנדחתה מהיום (א') למחר, ותעסוק במינויים של שלמה רודב, דורון תורג'מן ותמיר כהן כמחליפי בני משפחת אלוביץ'. ברקע הדברים עומדת הסברה שקנתה אחיזה בקרב חלק מהדירקטורים לפיה בזק נעדרת בעל שליטה מאחר ואלוביץ' אינו מהווה יותר בעל שליטה בפועל ונתי סיידוף טרם השלים את רכישת השליטה בה.
פורמלית בני המשפחה עדיין מכהנים כדירקטורים ששבוע לאחר ששלחו מכתב בו הצהירו כי יתפטרו בתנאי שיינתן להם לבחור את מחליפיהם. את ההתנגדות מובילים הגופים המוסדיים המחזיקים בבזק, המיוצגים מיולי האחרון בדירקטוריון בידי זאב וורמברנד.
אלוביץ' וסיידוף מבקשים למנות את רודב לתפקיד יו"ר בזק, אך בדירקטוריון מסרבים לדון בכך לפני כינוס האסיפה הכללית של בעלי מניות החברה בחודש מאי.
בדירקטוריון מבקשים להשאיר בתפקיד היו"ר את דוד גרנות, שמונה לתפקיד באופן זמני בידי אלוביץ' ביולי האחרון לאחר תחילת חקירת רשות ני"ע. לטענת חברים בדירקטוריון, מינויו של רודב ליו"ר יובא לדיון רק אם הוא ייבחר לכהונת דירקטור באסיפה הכללית. מהלך זה עשוי להרתיע את רודב ולהביא אותו להסיר את מועמדותו לתפקיד דירקטור.
אם אכן יטורפד מינויו של כהן אזי בי-קום, שבאמצעותה מחזיק שאול אלוביץ' בבזק, צפויה לבקש להאריך את מינוי היועץ המשפטי שלה עמי ברלב כדירקטור חליף לאורנה אלוביץ'. אך גם בקשה זו עשויה להיתקל בהתנגדות בדירקטוריון בטענה שדירקטור חליף יוכל לכהן כשבוע לכל היותר.
היתר שליטה מול אחזקות
שאלה נוספת במוקד הקרב בדירקטוריון בזק עוסקת בזהות הדירקטורים שייבחרו באסיפה הכללית הקרובה של החברה. הדירקטוריון מורכב משלושה דירקטורים מטעם בעל השליטה, נציג עובדים, שלושה דח"צים ושני דירקטורים בלתי תלויים. בעוד שבי-קום דורשת כי בהתאם לצו הבזק יתאפשר לה למנות מטעמה שלושה דירקטורים לפחות, וורמברנד וגרנות מבקשים שהדירקטוריון הנוכחי ימליץ על זהות מחליפיו. לצורך כך שכר הדירקטוריון את שירותי חברת עמדה של נורית ברמן ואיקה אברבנל, שהרכיבה רשימה של דרישות סף לדירקטורים בבזק ורשימה של מועמדים פוטנציאליים העומדים בהן.
בדירקטוריון מערערים על שליטתו של אלוביץ' בבזק שכן אף שהוא מצוייד בהיתר שליטה בחברה מטעם משרד התקשורת הוא מחזיק רק ב־25.4% ממניותיה.
ל"כלכליסט" נודע כי בדירקטוריון פנו בהקשר זה לעו"ד אסתי שטרנבך, בעבר היועצת המשפטית של בזק, כדי שתעביר חוות בשאלת המפתח: האם היתר השליטה מעניק למחזיק בו עדיפות במינוי 5–3 דירקטורים, כולל דירקטורים בלתי תלויים. תשובה חיובית תעניק לדירקטוריון את היכולת לאפשר לבעלי המניות לבחור את כל תשעת חברי הדירקטוריון בבזק באסיפה הכללית בחודש מאי.
גרנות עצמו נפגש ברביעי האחרון עם נציג מטעם קרן אליוט, שמחזיקה ב־4.8% ממניות בזק, ודורשת שינויים בהרכב הדירקטוריון. נציג הקרן אמר שאף שרודב עשוי להיות מועמד ראוי עצם הצעתו בידי אלוביץ' "מריחה לא טוב". אליוט פוסלת גם את מינוי תורג'מן, המשמש כמנכ"ל בי-קום ומזוהה לחלוטין עם אלוביץ'. על כהן היא מסרבת בכלל לשמוע כל עוד סיידוף לא רכש את השליטה בחברה.
הקרן האקטיביסטית דורשת את התפטרותם של שלושת בני משפחת אלוביץ' מהדירקטוריון ללא תנאים ולבחור את הדירקטורים החדשים באסיפה הכללית לפי שיעורי אחזקה בלי יתרון לאלוביץ' או סיידוף. דרישה זו נתמכת בחוות דעת של פרופ' אסף חמדני.
מצטיידים בחוות דעת
המערכה בבזק מעמתת בין שתי תפיסות עולם מנוגדות: זו של אלוביץ' וסיידוף לפיה בעל שליטה יכול לשלוט בה גם באמצעות 26% בלבד מהמניות; וזו שמובילה קרן אליוט לפיה שיעור אחזקות זה לא מספיק ומאפשר למוסדיים וקרנות המחזיקים במניות החברה להשתלט עליה. אלא שהמקרה של בזק מורכב יותר, שכן צו הבזק המגן על מי שקיבל ממשרד התקשורת היתר שליטה בחברה מפריע למימוש התפיסה המהפכנית.כעת מנהלים שני הצדדים מירוץ אחר חוות דעת משפטיות. אף שעוה"ד שירי שחם ואסף מסיקה ממשרד יגאל ארנון קרובים לעמדתו של חמדני, בדירקטוריון העדיפו לקבלת חוות דעת חיצונית ולא להיעזר בחוות הדעת של המשרד שמלווה את בזק עוד מתקופת אלוביץ'. בי-קום מצדה הזמינה חוות דעת מעו"ד אסתר קורן, שותפה בכירה במשרד גרוס חודק, לפיה בעל השליטה רשאי לבחור את שלושת נציגיו וכן את שני הדירקטורים הבלתי תלויים. חוות דעת נוספת התומכת בעמדה זו נכתבה בידי עו"ד נגה רובינשטיין שחיברה את צו הבזק והובילה את הפרטת החברה, וכיום מייעצת לסיידוף.
התסבוכת המשפטית סביב משמעות צו בזק יכולה היתה להיפתר אם משרד התקשורת היה מבהיר את עמדתו כרגולטור, אך הצדדים טוענים כי במשרד מתחמקים מהתבטאות בנושא. גם פניית "כלכליסט" למשרד נענתה בהתחמקות. אף שצו הבזק הוא מעורפל ולא ברור מבחינת סמכויות בעל השליטה, לפי ההערכות במשרד התקשורת תומכים במתן סמכויות לבעל היתר שליטה, שמעניק למשרד כתובת לדיאלוג בנושאים רגישים.
שחקן נוסף במשוואה הם הבנקים, שחוששים שסיידוף ייסוג מרכישת בזק, מהלך שבעקבותיו הם יפסידו החזר של מיליארד שקל מתוך חובות יורוקום בגובה 1.5 מיליארד שקל. השבוע צפויים הבנקים לשגר לדירקטוריון את עמדתם לפיה יש לאפשר לבי-קום לממש את צו הבזק ולמנות רוב בדירקטוריון שישאיר את סיידוף בתמונה.
לפנייה לכתב/ת 
