שיפור כישורים חברתיים אצל ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה
ילדים על הספקטרום מתקשים לפעמים באינטראקציות חברתיות, אך יש דרכים להקל עליהם ולעזור להם לאמן את "השריר החברתי"
כיום לילדים על הספקטרום האוטיסטי יש הכרה לקושי שלהם, והחברה כבר יודעת שככל הנראה יש להם לקות במיומנויות תקשורתיות, וקשה להם לתקשר במקרים מסויימים באופן שמצופה.
כמעט ואין אדם שלא נחשף, אם במדיה ואם בצורה אישית, לאדם אחר עם לקות בתקשורת, וכשחושבים על זה, לפני 20-30 שנה ישבו איתנו בכיתה ילד אחד או שנים שמשהו בתפקוד החברתי שלהם היה שונה שבטח היום היו מאבחנים אותם "על הרצף".
יש דרכים להקל על הקושי בתפקוד החברתי. כמובן שיש לקחת בחשבון את חומרת הלקות וגודל הפגיעה, ואם מעורבים בכך תהליכים נוספים של פגיעה ביכולת השכלית או מחלות רקע נוספות, אבל ממחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות אנו למדים מספר דברים מעניינים שעשויים לעזור לילד שרמת הקוגניציה שלו תקינה ומאפייני הלקות מאפשרים לו להשתלב בחינוך הרגיל.
חיקוי
ילדים אלו לומדים "מחיקוי" ולכן חשיפה נרחבת לחברת השווים מועילה והכרחית, וכאן נפתחת סוגיה פילוסופית, מהי בכלל חברתה השווים אבל הפעם לא ניכנס לזה.
חיקוי מהווה חשיפה לנורמות התנהגות מקובלות. זה בהחלט יכול להועיל בתור התחלה ו"לגרות" את השריר החברתי אותו אנו מעוניינים לחזק, אף התעניינות וגירוי לא יביאו לשינוי המיוחל, ואולי ללא מתן כלים אופרטיביים גם יכולים להעצים את התסכול שבאי יכולת ליצר קשר אופטימלי ומספק.
כאשר אנו מעונינים ללמד דפוס חברתי אני יכולים לעשות שימוש באלמנט החיקוי על מנת לעלות את העוררות החברתית של הילד ושיבחין כיצד דן וטל משחקים יחד טאקי, למשל. מטרת העוררות הזו הינה ליצר דוגמה פועלת וחיה של אינטראקציה חיובית.
עוד בערוץ הורים:
5 פעולות מקדימות לתהליך גמילה מחיתולים
"מורים, שימו מיקרופונים לטובת ילדים שלא שומעים"
מחקר: כיצד האח הצעיר תורם למשפחה
תיווך
לשם קידום האינטראקציות החברתיות נדרש תיווך. מה שבהתפתחות רגילה נרכש בצורה טבעית מינקות דרך התנסות בזירה החברתית, באוטיזם יש להבהיר מושגים, להכין סכמות, להכניס מילות קוד, שימוש בסימנים מוסכמים ו"לשמור" על האינטראקציה בעזרת תווך של מבוגר (הורה, סייעת, איש צוות חינוכי או מטפל).
המטרה היא שכאשר הילד ייחשף, יתנסה ויצבור ביטחון הוא לא יזדקק עוד לתיווך אינטנסיבי כמו בהתחלה, אך לשם התחלה על המבוגר להתוות דרך. התיווך יכול להעשות במספר רמות ודרגות, ולהשתנות בהתאם למיומנות שנרכשת. ניתן תחילה להפנות את תשומת ליבו של הילד להתנהגותו מול התנהגות אחרים ולפענח עבור הילד את כוונת האחר.
אחד הכלים שנמצאו יעלים מאוד לקידום מיומנויות חברותיות וכשירות חברתית הוא "קבוצה חברתית". הכוונה לקבוצת קטנה של בני אותו גיל שנפגשת באופן קבוע מדי שבוע ומתרגלת מיומנויות חברתיות כמו לדוגמה: הצטרפות לקבוצה, שיתוף בחוויה, ויתור ופשרה, הפגנת אמפתיה אל האחר, התמודדות עם הפסד וניצחון, פרגון ועוד.
קבוצה מסוג זה מאפשרת לילד להתנסות בתנאים שמורים, אך עדין מדומים ככל הניתן את השדה החברתי, לבחון דרכי התנהגות מקובלות ולקבל פידבק מהמנחים והילדים האחרים בקבוצה על אופני ההתנהגות. לקבוצה מימד טיפולי מכיוון שהיא מעניקה תחושת שייכות וקרבה, לצד שמירה והגנה.
סימולציות
זהו כלי נהדר אשר היום בעידן הסמארטפון קל ופשוט לצלם את הילד מתנהג באופנים מסוימים ולשקף לו צעד אחר צעד מה קרה. כמו כן, סימולציות הן כלי חזק ויש לנהוג בו בצורה מקצועית ואחראית. זהו כלי שמתאים לעבודה קבוצתית בעיקר ועשוי לשקף ולהדהד לילד תהליכים חברתיים שקיימים בו ובאחר. הילד מתנסה בעמידה בשני צדדי המתרס וגם מתבונן בחברים החווים סימולציות או אירועים חברתיים שהתרחשו לו בחיי היומיום והוא נתקל בהם תדיר.
מוטיבציה פנימית
בלי זה יהיה קשה להתקדם. ילד שספג דחייה חברתית, בריונות או תוקפנות יתקשה ובצדק לעורר את הרצון לחזור ולהתאמן שוב באותה זירה שבה נכווה. הפיתרון כאן לרוב יהיה התנסות וחשיפה הדרגתית, תחילה מול ילד אחד, ועימו לחוות קשר מרפא ומוחזק ולהתקדם בצעדי תינוק.
נבחר תחילה ילד מוכר שיש בו עניין או תחביבים משותפים (למשל - שניהם אוהבים את "מלחמת הכוכבים") נאפשר לאינטראקציה להתקיים בתנאים אופטימלים, לדוגמה בביתו של הילד, במקום מוגן ובטוח עבורו, נעשה הכנה מראש ונשקף לילד כיצד ניתן לחלוק בצעצועים. ישנה חשיבות לעקביות ותדירות מפגשים מסוג אלו על מנת ליצור חיבור חיובי בראש לאינטראקציה עם בני גילו.
זמן להיות מי שהוא
תארו לעצמכם שאתם שונאים לפתור משוואות עם שני נעלמים, למען האמת אתם לא אוהבים את זה ואין לכם אפילו רצון להשתפר בזה, אבל אומרים לכם שבלי להיות מצוי בזה, אי אפשר להתנהל בעולם, מה תעשו? אם זה יהיה הסבר משכנע אולי תעשו מאמץ, אך תמיד תרגישו אחרים.
היום למזלנו יש למקום הזה אפשרות ומרחב. להיות אוטיסט זה בסדר גמור. ככה הילד נולד ומותר לו לרצות להיות לבד, לנפנף, להתבודד, להימנע ולהיכנס לעולם משלו. יותר משמותר, זה אפילו צורך כמו חיבוק ומגע אצלנו - ויש לכבד גם את זה.
הכותבת היא מומחית תחום ASD מתיא תל אביב, מרצה לכישוריים חברתיים ואוטיזם, ומנחת קבוצות חברתיות