שתף קטע נבחר

 

הבוס איבד את הדרך / טור

עם הגעתו הצהיר אורי אלון שהפועל ירושלים תהווה אלטרנטיבה למכבי ת"א, אבל בפועל המועדון האדום הלך צעד-צעד אחרי הנמסיס הצהוב. עידו אשד מנתח

 

צפו בתקציר: הפועל ירושלים - בני הרצליה

צפו בתקציר: הפועל ירושלים - בני הרצליה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אורי אלון הוא החלום הרטוב של כל מועדון ספורט. אוהד מילדות שעולה לגדולה ומתעשר, ומחליט שהגשמתו העצמית תהיה שדרוג קבוצתו האהובה והרמתה לגבהים חדשים. כניסתו למערכת הביאה שינוי משמעותי באיכות הניהול והסגל, והאליפות הראשונה ב-2015 נתנה תוקף רשמי להצלחה. אבל הצלחות גדולות מביאות תקוות גדולות, והפועל ירושלים, כמו גם הבוס שלה, איבדו את הדרך.

 

עם הגעתו הצהיר אלון שירושלים תהווה אלטרנטיבה למכבי ת"א, אבל בפועל המועדון האדום הלך צעד-צעד אחרי הנמסיס הצהוב. הצהרת "הישראלים הבכירים ישחקו בירושלים!" הפכה לאיסוף מתמיד של הפליטים שמכבי משחררת, במקום להשקיע ולקחת סיכון עם דור שחקנים צעירים חדש. בר טימור הוא החריג היחיד, אבל רפי מנקו הוא הבן החורג. שחקן באיכות כזו, במקום להיות עוגן מקומי וסמל בסגנון פפי תורג'מן, נאלץ לנדוד בין קבוצות הליגה ולמצוא בית אצל האדומה השנייה.

 

המועדון האדום הלך צעד-צעד אחרי הנמסיס הצהוב. אלון (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
המועדון האדום הלך צעד-צעד אחרי הנמסיס הצהוב. אלון(צילום: ראובן שוורץ)

 

בנוסף, ירושלים חיקתה את מכבי ת"א באי הבנת חשיבותו של תפקיד המאמן. אחרי שנתיים מצוינות של דני פרנקו, בהן זכתה באליפות הראשונה והגיעה לגמר נוסף, החליטה ירושלים לעבור לקונספט של מאמן זר. אחרי שהושגה האליפות המקומית המיוחלת, הפוקוס עבר לאירופה. עם התקציב והארנה, ירושלים רוצה יורוליג. פיאניג'אני היה אמור להכיר את אירופה, אבל ידע לא בהכרח מביא לתוצאות. הקבוצה שיחקה כדורסל בסיסי, לעיתים מביך, לא השכילה להשתמש בסטודמאייר, התבססה על שלישיית מפגיזים מבחוץ, וגם אם הגיעה לחצי גמר היורוקאפ זה היה כישלון מקצועי.

 

אבל ירושלים זכתה שוב באליפות, די במזל (אחרי פיגור 2:0 מול נהריה בסדרת רבע הגמר), ולכן טעתה ההנהלה לחשוב שהעונה הייתה מוצלחת. היא חטאה לדרכה, וכמו מכבי בנתה סגל של שמונה זרים וכך דחקה את הישראלים ואת החזון לקצה הספסל. הבאתו של מאמן יווני עם רקורד ואישיות לא מרשימים הייתה שיא שיכרון החושים השגוי של אלון וצוותו, וגם החלפתו במודי מאור הבוסרי הוסיפה טעות על הטעות. אורי אלון, למרות שקרא לחברה שלו COMPASS (מצפן), נזקק לחשב מסלול מחדש.

 

באין סמכות מקצועית רשמית מצד ההנהלה, נבנה בכל שנה סגל רחב מדי, עם הרבה שחקנים בינוניים, שלרוב לא מתאימים לשחק יחד. ככה זה כשיש הרבה קולות שרוצים להשפיע. את התקציב הגבוה צריך להשקיע במספר קטן של כוכבים, תחת החזון של המאמן המיועד. החתמתו של עודד קטש יכולה להיות כיוון נכון לקראת העונה הבאה, אבל רק אם יאפשרו לו לבנות סגל ברוחו, ובעיקר יחזירו לירושלים את הרוח הישראלית, אולי דרך החיבור של קטש לכוכבי העתודה. ואלון? עליו להתרכז בפעילות הפוליטית מול היורוליג ולנסות לקבל כרטיס חופשי. עבור העניינים המקצועיים, ראוי שיביא מנהל מקצועי מנוסה. ולא כמו במכבי, רצוי שיהיה מקומי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
אורי אלון
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים