"הטובות לקרב": תעשיית הדכדוך מעולם לא הייתה מהנה יותר
העונה החדשה של הספין-אוף לדרמה הממכרת "האישה טובה" עדיין מספקת עונג טהור וחוזרת אפלה מתמיד. החיבור למציאות הטראמפית אמיץ וחסר בושה ואין כאן שום ניסיון להסוות את האמירה הפוליטית – להיפך
והפעם – קצת נחת. העונה הראשונה של "הטובות לקרב" (The Good Fight), הספין-אוף של הדרמה הממכרת "האישה הטובה", הייתה כל מה שהצופים של האחרונה יכלו לקוות לו ויותר כשנאלצו להתמודד עם גמילה מאתגרת מסדרת המקור. היא פיזרה את כל החששות – הכתיבה נותרה אותה כתיבה מעולה, רוב הקאסט המשיך בשגרה שכללה לגימת אלכוהול משובח ושיטוטים בקומות מפוארות בחליפות מחויטות פלוס בונוס – דיאן לוקהארט (כריסטין ברנסקי) התקדמה לעמדת הגיבורה הראשית במקום אלישיה פלוריק (ג'וליאנה מרגוליס) והוכיחה את מה שחשדנו בו תמיד – יש לה הרבה יותר מה לתת.
העונה השנייה שעלתה אתמול (יום ב') ב-yes, תודה לאל, מגיעה עם אותו העונג מינוס החששות ומקיימת את ההבטחות: לוקהארט ממשיכה את קריירת המשפטים המאולצת שלה לאחר ביטול הפרישה המתוכננת בעונה הקודמת, דרך תיקים משתנים ופוליטיקות פנימיות במשרד ומחוצה לו.
החיבור של "הטובות לקרב" לאקטואליה אמיתית ממשיך העונה הזאת ביתר שאת: העונה הראשונה נפתחה במעמד ההשבעה של טראמפ לנשיאות ארצות הברית. העונה השנייה מתרחשת תחת השלכות הנשיאות הזאת והגרורות החברתיות שלה. היא אפלה יותר, מורבידית יותר ואמיצה יותר, בטח בהתחשב בעובדה שהיא משודרת ברשת ציבורית (CBS).
"הטובות לקרב" לא עושה שום ניסיון להסוות את האמירה הפוליטית שלה – להיפך, טראמפ צץ לאורך כל שלושת הפרקים הראשונים בכל הזדמנות. אימאג'ים שלו ושל פוטין התווספו לפתיח, ליז רדניק (אודרה מקדונלד), התובעת הציבורית שהופיעה ב"האישה הטובה" משתלבת כשותפה במשרד "רדיק, בוסמן וקולסטאד" שבו עובדת לוקהארט, לאחר שהתפוטרה ממשרד המשפטים בעקבות ציוץ מתנגד לטראמפ. בהמשך מופיעות גם שיחות סקס מפוברקות של טראמפ והזיה של לוקהארט על חזיר שטראמפ מחזיק בבית הלבן (בעקבות התנסות במיקרודוזינג של פטריות הזיה). אפילו שמות הפרקים (Day 408 הוא שם הפרק הראשון, למשל) הם למעשה מספר הימים שבהם טראמפ מכהן כנשיא ביום שידור הפרק בארה"ב.
במקביל מותקפת גם הטלוויזיה עצמה – אם זה בזפזופים של דיאן בניסיונות הבריחה שלה בבית או בקייס נגד חברת הפקה של תוכנית ריאליטי שדחפה נשים לקיים יחסי מין מול המצלמות כשהן חסרות הכרה. אם כל זה לא מספיק, האווירה האלימה מתעצמת כשלקוח מתוסכל דורס למוות עורך דין שטיפל בו, וקורא לחסל את עורכי הדין כולם, מה שהפך לשריקת הפתיחה של טרנד קטלני – חיסול עורכי דין בשיקגו. "זאת השעה האפלה של הנפש, והיא נמשכת כבר יותר משבועיים", מאבחנת דיאן באחת מגיחות הברים שלה.
אבל בתוך כל אלה, "הטובות לקרב" מצליחה איפה שכשלו לא מעט לפניה – היא לא סדרה אסקפיסטית במובן הזה שהיא מספקת בריחת הרפיה מהמציאות. היא לא מנותקת, להיפך. אבל כל זה לא גורע גרם אחד מהעונג הגדול שהיא מספקת, עונג ממש. כזה שלוקח חמישים דקות וגורם להן להרגיש כמו חמש. נשאר רק לפנטז מה היו עושים היוצרים והשואוראנרים, מישל ורוברט קינג, עם כמה תיקי אלפים פה בארץ. 13 פרקים של כל היופי הזה מחכים לנו בעונה השנייה; תעשיית הדכדוך מעולם לא הייתה מהנה יותר.