שווים יותר ביחד / "המגזר הספורטיבי"
קבוצת השווים בירושלים, בה משחקים יחדיו ילדים יהודים וערבים, מנסה להראות שהכדורגל מצליח במקום בו הפוליטיקה נכשלה. בקרן החדשה לישראל המארגנת את הפעילות מרוצים: "לא נפתור את כל הבעיות, אבל כשהם יהיו מבוגרים זה יתרום לסובלנות"
הכדורגל מתיימר להיות כלי שנותן הזדמנות שווה לכולם, אך בפועל מעטים השחקנים הערבים שמגיעים לקבוצות ישראליות. הקבוצה הזאת, שמונה כ-100 ילדים בגילאי 12-10 ומתאמנת בקטמון, מנסה להראות שבמקום בו הפוליטיקה נכשלה הכדורגל מצליח. שהכדור יכול לחבר בין בני אדם ולשמש מכנה משותף, גם ובמיוחד בגילאים צעירים ועבור ילדים משני צידי העיר.
קבוצת השווים היא פרי יצירתה של הקרן החדשה לישראל. מתוך 100 הילדים, 50 מגיעים מהפועל קטמון ו-50 נוספים מבית צפאפא, בית חנינא, ג'בל מוכאבר, ו-וואדי ג'וז. הם נפגשים אחת לשבועיים לאימון משותף ולמשחקי ידידות מול קבוצות אחרות מירושלים.
על פי התוכנית הילדים ישחקו יחד אחת לשבועיים בשש השנים הבאות, עד שיעלו לקבוצות הנוער ומשם, לפי מה שאומרים המארגנים, "השמיים הם הגבול". המטרה שלהם היא להפוך את הקבוצה לתחרותית, והחלום הוא לשלב אותה באחת הליגות.
"רואים את ההשפעה של הקבוצה הזאת על הילדים. הם משחקים יחד, מדברים, מגשרים על פערי השפה ומשתפרים מקצועית. מאוד חשוב להם להיות טובים", סיפר גל קרפל, ראש התוכנית "בועטים את האלימות והגזענות מהמגרשים" של הקרן החדשה לישראל.
יש סיכוי שזה יעזור להביא את השלום?
"לפרויקט הזה מבחינתנו, בטח בירושלים, יש חשיבות אדירה. אין מסגרות שילדים יהודים וערבים ממזרח וממערב העיר נפגשים בהן יחד ומשחקים ביחד. הכדורגל כשפה בינלאומית יכול להוריד הרבה מאוד מהטינה. לא נפתור את כל הבעיות בעולם, אבל לפחות יהיו כמה ילדים שיהפכו למבוגרים שיתרמו לסובלנות, הידברות והכרה. אלה הזרעים שקבוצת השווים זורעת בתוך העיר ואנחנו מקווים שהם יובילו לשינוי בעתיד וגם לדברים יותר גדולים".
מה החלום או החזון?
"להביא אותם לטורנירים בחו"ל. אנחנו מסתכלים על תהליך ארוך טווח. במציאות היומיומית בירושלים מאוד חשוב שתהיה היכרות, שאנשים יכירו את בית צפאפא וג'בל מוכאבר, וכמובן גם הפוך. שאנשים יידעו מה קורה לא רק מהחדשות, אלא יכירו אנשים אחרים וייצרו קשר אישי. הכדורגל הוא כלי כדי להכיר יותר טוב, לשמוח יחד, להזיע ביחד ורואים שהם לא מרגישים כמו שתי קבוצות נפרדות, אלא כמו קבוצה אחת מאוחדת".
מטרת הפרויקט היא בעיקר להפגיש בין שני הצדדים של העיר, ליצור חברויות והיכרויות וללמוד את השפה של האחר. לצורך העניין, האימונים נערכים בשתי השפות, עם חשיבות לקיום משחקי ידידות ולא רק אימונים. המארגנים למשל הבינו שהתחרותיות יוצרת חיבור טוב יותר בין הילדים הישראלים והפלסטינים, ולשם כך מתקיימים מדי פעם גם טורנירים.
מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, מיקי גיצין: "הפרויקט מדהים. אנו בעצם מבטאים בו את החזון שלנו לחיים משותפים של יהודים וערבים. מדובר בילדים יהודים וערבים שמשחקים באותה קבוצה, מזיעים יחד, רצים ביחד ומנצחים ביחד בחוויה ארוכת שנים. לא זבנג וגמרנו. תהליכים ארוכי טווח והספורט הם הכלים הטובים ביותר לחבר בין אנשים".
המטרות ברורות ומבורכות, אבל מה קורה בפועל?
"אנחנו רואים את הדוגמא הזאת מתרחשת. הילדים האלה, שמרוחקים זה מזה, הופכים אחרי כמה שנים לחברים ואנשים שמבינים שהאחר הוא לא כל כך נורא. זה החזון שלנו לכל החברה הישראלית, כי אין מה לעשות. אם אנחנו אוהבים את זה או לא, אנחנו עתידים לחיות פה ביחד, יהודים וערבים".
בדומה למערך המאמנים במכבי נתניה למשל, עם סלובודן דראפיץ' ושי ברדה, גם את הקבוצה הזו מאמנים שני מאמנים ביחד ואפילו יותר מזה. מדובר במספר מאמנים. האחד שנחשב לסמל הירושלמי לדו קיום, קפטן ומאמן העבר של הפועל ירושלים, סלמן עמר, שסיפר: "האקדמיה שלנו פועלת על בסיס הדו קיום, שאנחנו מאמינים בו כבסיס לחברה ערכית וטובה. בתור ילד בבית צפאפא, ואחר כך גם כשחקן הפועל ירושלים, תמיד הרגשתי חלק מהחברה המשותפת בירושלים ואני מקווה מאוד שדרך התכנית הזאת כולנו נוכל לחיות ככה ביחד במדינה שלנו".
לצידו של עמר עובד אמיר אבוקסיס, מאמן הפועל קטמון ומנהל ביה"ס לכדורגל של המועדון, שאמר בגאווה: "זה התשובה הספורטיבית שלנו לאלימות ולגזענות. אנחנו אמורים לייצר שחקנים לקבוצת הנוער שלנו וככה אנחנו מתייחסים לאימונים. האימונים נערכים במשולב בערבית ועברית. זה משפר לכולם את השפה וזו ממש חוויה".
ויש גם את חסן חוסיין, מנהל האקדמיה לכדורגל שהוסיף: "הילדים נהנים מאוד. אני רואה שהתקשורת בין הילדים מעולה ומתפתחת עם הזמן. ככל שעובר הזמן יש יותר חיבור בין הילדים ונבנה
ביניהם אמון כמו בכל קבוצת כדורגל. אנחנו רואים את העידוד שלהם אחד לשני ואת הקשר המתפתח. מאז ומתמיד האמנו בדרך הזאת, אני מקווה שהקבוצה תהיה שלב בדרך לשלום ושהם ישמשו כדוגמא".
שחקן העבר של הפועל ירושלים, מחמוד סלמן: "זה כדורגל, כולם ביחד. התכנית הזאת גורמת לשחקנים להכיר אחד את השני. ערבי או יהודי, זה לא משנה כאן. השחקנים הופכים להיות חברים אחד של השני ושחקנים טובים".
הילדים עצמם נהנים מפעילויות שמארגנת הקרן החדשה, כמו למשל ביקור תרבותי בכנסת. ליאם פרץ (10), שחקן הילדים של הפועל קטמון: "אני נהנה עם החברים מבית צפאפא. כיף לי איתם. זה כיף גדול לבוא לאימון ולהתאמן. אנחנו מאוד משתפרים".
מוחמד סובחי (10), שחקן הילדים של בית צפאפא, הוסיף: "אני נהנה בקבוצת השווים. אני אוהב כדורגל, אוהב את החברים שלי ונהנה פה. מה שמיוחד בקבוצה הזאת זה שהיא חזקה וטובה. כיף לי גם להיות עם ליאם ועם שאר הילדים מהפועל קטמון".
לפנייה לכתב/ת 
